חידושי פסיקה בבית הדין לעבודה בנושא סרטן העור והכרה כפגיעה בעבודה

ב.ל.(ב"ש)  2632/2008 דן קמפינו נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 12/11/2009)

התובע עבד כמפקח על הבינוי במחנות צה"ל במשך 30 שנה בהן נחשף במרבית שעות היום לקרני השמש  (7-6 שעות ביום). התובע לבש בגדים ארוכים וכובע.
התובע חלה במחלת סרטן העור מסוג BCC.
בית המשפט הנכבד מינה מומחה רפואי לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע וחשיפתו לשמש במהלך העבודה ובין הופעת גידולים מסוג BCC.
המומחה הרפואי קבע כי גידולים מסוג BCC הוא סרטן העור השכיח ביותר באוכלוסיה העולמית הלבנה והקשר בין חשיפה לשמש היא הגורם הסביבתי החשוב ביותר להופעתם של גידולים אלו .
המומחה קבע כי במחקרים רפואיים חדשים, נמצא קשר ישיר בין הופעת הגידולים מסוג BCC ובין עבודה בחוץ בחשיפה לשמש.
המומחה הרפואי קבע כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתו של התובע לשמש בזמן עבודתו במהלך השנים ובין מחלת סרטן העור ממנה הוא סובל וגידולי ה – BCC .
המומחה גם הסביר כי ניתן לראות בפגיעות הקרינה כפגיעות זעירות חוזרות ונשנות אשר גרמו להתפתחות גידולי סרטן העור אצל התובע ולכן התביעה הוכרה על ידי בית הדין הנכבד כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרו טראומה .


ב.ל. (ב"ש) 3403/08 שלמה חרמוני נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28/3/2010)

התובע עבד הן כחקלאי והן כנהג אוטובוס במשך שנים רבות בהן הוא נחשף בשתי עבודותיו לקרני השמש במשך שעות רבות בכל יום.
התובע סבל מגידולי סרטן העור מסוג BCC ו- SCC וכן גידולים טרום סרטניים מסוג סולר קרטוזיס .
בית המשפט מינה מומחה רפואי לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע בחשיפה לקרני השמש ובין הופעת הגידולים הסרטניים מהם הוא סובל .
המומחה הרפואי קבע, בהתבסס על מחקרים רפואיים חדשים ועדכניים, כי קיים קשר ישיר וחד משמעי בין גידולים מסוג SCC ו – BCC לבין חשיפה בעבודה לקרני השמש .
המומחה הוסיף וקבע כי ניתן לראות בפגיעות הקרינה כפגיעות זעירות ב – DNA או במערכת התוך תאית, דבר אשר גרם להיווצרות תאים ממאירים שברבות השנים התפתחו להיות סרטן העור .
בית המשפט קבע כי הוא מקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מבסס את חוות עתו על מחקר רפואי חדשני ולכן קבע כי קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלת סרטן העור ממנה סובל התובע ובין עבודתו והכיר בתביעה כתאונת עבודה שוב בהתבסס על תורת המיקרו טראומה .


ב.ל. (ת"א) 4013/07 מרים לביא נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 29/7/2010)

המדובר בתובעת אר עבדה כמדריכה בפארק נאות קדומים מטעם שמורות הטבע .
התובעת עבדה עם שרוול קצר ומכנסיים קצרים 3-4 ימים בשבוע במשך 7-8 שעות בכל יום, מתוכם 4-6 שעות ביום בשמש .
התובעת פיתחה גידולים מסוג מלנומה בירך, במותן, בגב ובשכמה .
בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר קבע כי חשיפה לסירוגין מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לפתח מלנומה, בעוד חשיפה מסיבית לשמש אצל עובדי חוץ, מורידה את הסיכון לפתח מלנומה .
המומחה מוסיף ומציין כי בשנים האחרונות התפתחה גישה שונה לגבי מלנומה בצוואר ובראש, לפיה אלה קשורים לחשיפה מתמשכת ומצטברת לשמש , לעומת מלנומות באזורים אחרים על הגוף הקשורים כאמור לחשיפה לשמש לסירוגין.
אשר על כן, לאור העובדה כי המלנומות אצל התובעת התפתחו לא בראש ולא בצוואר, אלא בגוף, קבע המומחה הרפואי שאין להכיר בקשר בין העבודה של התובעת בשמש לבין המלנומות .
לאחר שב"כ התובע הגיש שאלות הבהרה רבות, מינה בית הדין הנכבד מומחה רפואי נוסף לבדיקת הקשר כאמור. מומחה זה, להבדיל מהמומחה הראשון קבע חד משמעית כי קיים קשר ישיר בין עבודתה של התובעת בשמש ובין הופעת גידולי סרטן העור מסוג מלנומות על גופה .
בית המשפט קבע כי כאשר בפניו שתי חוות דעת אשר סותרות האחת את השנייה, יטה בית הדין לקבל את חוות הדעת אשר מטיבה עם המבוטח ולכן קבע בית הדין הנכבד כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בגידולי סרטן העור מסוג מלנומה כפגיעה בעבודה.


ב.ל. (חיפה)  2065/08 לוי יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 4/1/2010)

התובע עבד בשמש ובמהלך הנים פיתח גידול מסוג מלנומה.
בית הדין מינה מומחה רפואי לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע בשמש ובין מחלת סרטן העור מסוג  מלנומה .
המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי המלנומה קשורה במידה שווה הן לחשיפתו של התובע לשמש במהלך העבודה והן לחשיפתו לשמש שלא בזמן העבודה.
בתשובה לשאלת הבהרה מטעם המוסד לביטוח לאומי, השיב המומחה כי המחלה מתחלקת שווה בשווה בין הגורם הגנטי לבין השפעת קרינת השמש .
לטעת המוסד לביטוח לאומי יש לשייך רק 25% מהמחלה לחשיפת התובע לשמש בעבודה שכן היתר מקורה בחשיפה לשמש שלא בעבודה וכן בגורם הגנטי .
בית הדין קבע בהחלטתו כי מתשובותיו של המומחה הרפואי ניתן להבין כי רק 25% תרמה עבודתו של התובע בשמש להופעת המלנומה.
למרות זאת, קבע בית הדין הנכבד כי יש בכך מספיק לצורך הכרה במחלת סרטן העור מסוג מלנומה כפגיעה בעבודה והכיר בתביעה .

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.