תביעה נגזרת - פתרון יעיל למימוש זכויות החברה ולטובתה

בת"א 1140-04 בש"א 2818/04 יגאל דרור נ' סלטי משני (1997) בע"מ קבעה כב' הש' ענת ברון כדלקמן:"לנוכח מאפייניה היחודיים של התביעה הנגזרת, ההלכה הנוהגת מקדמת דנא קבעה כי הנטל רובץ לפתחו של מי שמבקש לתבוע בשם חברה בתביעה נגזרת, להוכיח לכאורה כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא "יריב את ריבה, (ראו מגן וקשת שם בעמ' 326) בתוך כך, שומה על בית המשפט לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו ובהתאם למבחן של צדק שהוא מבחן רחב עד מאוד:
"אין אלא לשוב לדברי מ"מ הנשיא (כתוארו אז) י. זוסמן בע"מ 180/75 הנ"ל לפיו רשאי בית המשפט לשקול כל עניין ועניין הבא לפניו בגדר תביעה נגזרת, על פי נסיבותיו ולקבוע אם טעמים של צדק מחייבים סטיה מכלל הישות המשפטית הנפרדת של תאגיד או לא ולשם כך אין צורך לסווג עניינים בקטגוריות מסוימות (ע"א 216/84 באומהקר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מ' 414,416-417 (1986)).
כך נקבע, כי בית המשפט לא יאפשר הגשת תביעה נגזרת על ידי בעל מניה אלא לאחר שישקול זה לעומת זה, את המטרה הרצויה של הגנת החברה בפני מנהליה מחד גיסא, ואת החשש שבעל המניות מנסה לסחוט למען טובתו האישית על חשבון החברה מאידך גיסא" (ע"א 52/79 סולימני נ' בראונר פ"ד ל"ה (3) 617,624-625 (1980)).

התנאי השני – כי התובע אינו פועל בחוסר תום לב.

בת"א 1777-08  און תבור נ' אקטיבפוינט בע"מ (פורסם בדינים  29.6.2010) סקרה כב' הש' ד"ר מיכל אגמון גונן את התנאים להגשת תביעה נגזרת וקבעה לענין תום הלב כי:"תום לבו של המבקש עומד כשיקול מרכזי בבקשה לאישור התביעה הנגזרת. זאת לאור העובדה כי מדובר בחריג לכלל לפיו בעלי המניות אינם מתערבים בניהול החברה ולאור החשש כי יעשה שימוש בכלי זה על ידי הבעלי המניות כדי לנצל או לקדם אינטרסים אישיים שלהם על חשבון החברה, נושאי המשרה או בעלי המניות האחרים".
בתביעה הספציפית הזו דחתה הש' את הבקשה וקבעה  כי התובע:"לא עמד בנטל להראות כי הינו תם לב ומבקש לקדם את האינטרסים של החברה, מהטעמים שפורטו בפסק הדין, וביניהם כי מטרתו של התובע היתה בראש וראשונה לפגוע בחברה ובבעלי מניותיה".

נציין, כי רוב הבקשות להגשת תביעה נגזרת נגד חברה נדחות ובכך גם נדחות התביעות עצמן. בד"כ נדחות הבקשות בשל כך שלא מדובר בהגשת תביעה נגזרת "אמיתית" (היינו מבקש התביעה מבקש לריב את ריבה של החברה) אלא בסכסוכים בין בעלי מניות הנחזים לפחות בעיני מגישיהם, להיות תביעה בשמה של החברה. חשוב להדגיש, כי סכסוכים בין בעלי מניות ואפילו קיפוח בעלי מניות המיעוט, אינם יכולים להוות בסיס להגשת תביעה "בשם החברה". כדי שתביעה תהיה באמת בשמה של החברה, על התובע להוכיח (לפחות לכאורה בשלב הראשון) כי נפגעה זכותה של החברה. (להפריד מזכותו האישית שלו).

מיעוטן של  התביעות המוגשות כתביעה נגזרת מאושרות גם כתביעה נגזרת.

לאחרונה קיבל כב' הש' מגן אלטוביה בת"א (ת"א) 1804/04 פרופ' אברהם זקס וישראל מאירי נ' ידידים הולדינג וניהול (1984) בע"מ ואח' (פורסם בדינים 29.7.2010) את התביעה ואישר את החלק שנתבע בשם החברה ובעבורה כתביעה נגזרת. כב' הש' אלטוביה קבע כי :"די באמור עד כאן כדי לשכנעי כי לכאורה בשנת 1995 היתה לחברה הזדמנות עסקית להקים קרן פנסיה חדשה כקרן המשך וחברת ניהול חדשה ולהנות מהטבות כלכליות וארגוניות מכוח ניהול הקרן הותיקה ומהרווח שהיה צומח לה מניהול קרן פנסיה החדשה ו/או ממכירת שירותי ניהול לחברת הניהול החדש. .. בהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל ומשפעלו מנהלי החברה להקמת הקרן החדשה שלא באמצעות ו/או בקשר עם החברה פעלו לכאורה בניגוד לטובת החברה ובכך הפרו לכאורה את חובות האמון והזהירות בהם הם חבים כלפי החברה. לפיכך נראה כי הגשת התביעה הנגזרת היא לטובת החברה...."

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.