במקרים מסוימים לבן הממשיך שאינו רשום במינהל יש זכויות!!

במקרים מסוימים לבן הממשיך שאינו רשום במינהל יש זכויות!!
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

לאחרונה ניתן פסק דין מעניין, (בתיק בו ייצג משרדנו את התובעים),  ואף תקדימי על ידי כבוד השופט סארי ג'יוסי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

רקע עובדתי

לזוג הורים בעלי משק חקלאי (נחלה) ותיק בצפון נולדו 5 ילדים – 2 בנים ו – 3 בנות.
לזוג היו זכויות חכירה בנחלה חקלאית משנות ה – 40 של המאה הקודמת.
אחד הבנים היה הבן הממשיך בפועל – דהיינו נועד לקבל את הזכויות בנחלה לאחר פטירת ההורים, אולם הוריו לא רשמו אותו באופן פורמלי במינהל מקרקעי ישראל.
היותו בן ממשיך הוכרה על ידי כל בני המשפחה לרבות אחיו ואחיותיו, והוא יחד עם אשתו תמכו בהורים בעלי המשק לעת זקנתם והזקוקים לעזרה, והבן אכן עשה בנחלה כבשלו.
כל בני המשפחה הגיעו להסכם בעל פה כי הבן הממשיך יטפל בהוריו ובנחלה ויקבל את הזכויות בנחלה לאחר פטירתם של ההורים.
ההסכם בעל פה בוצע בפועל ע"י הבן הממשיך ואשתו.
לאחר פטירת ההורים הכחישו אח אחד ואחות את ההסדר המשפחתי, ודרשו את חלקם היחסי בנחלה,  ואף דרשו כי הנחלה תימכר לכל המרבה במחיר, והתמורה תתחלק בין כל היורשים.
הבן הממשיך הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ודרש את מימוש ההסכם המשפחתי ורישום הנחלה על שמו. – דהיינו-רישום זכויות החכירה על שמו בלשכת רישום המקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל.

הסוגיה המשפטית

הפסיקה בנושא ירושת הנחלה, הבן הממשיך, וכל הקשור בכך, אינה ברורה ובית המשפט העליון טרם אמר את דברו בנושא. אי הבהירות המשפטית גורמת לריבוי משפטים בין בני משפחה אשר רוצים נתח ברכוש רב הערך (הנחלה) שהיה שייך להוריהם.

סוגיית זכויות החכירה לעומת זכויות בר הרשות גם היא טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון, והסוגיות בנושא זה רבות וקשות ומהוות כר נרחב למשפטים בין בני המשפחה, כאשר הטענות הן בד"כ קשות מאוד, מורכבות ובלתי פתורות.

על פי ההסכמים הקיימים וכן חוקי ונהלי מינהל מקרקעי ישראל, ברור ומובן כי רק בן אחד יוכל לקבל את הנחלה, אולם השאלה של פיצוי יתר האחים בגין הזכויות בנחלה עדיין נותרה פתוחה לפרשנויות שונות.

גם סוגיית "הבן הממשיך" טרם קיבלה פרשנות ברורה על ידי בית המשפט העליון.

המתווה המשפטי

כבוד השופט סארי ג'יוסי ניתח את ההלכות הקיימות בסוגיה, לרבות החוזה המשולש (מינהל – סוכנות – אגודה) החוזה הדו צדדי (מינהל – אגודה), וכן פסיקה קיימת של בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לענייני משפחה.
פסק הדין גם מעלה את הדילמות הקשות הקשורות לחלוקת רכוש ההורים, הסכם משפחתי בעל פה ונפקותו, והסדר משפחתי מסוג זה שמקבל ביטוי בהתנהגות הצדדים.

ההכרעות בפסק הדין

במקרה שלפנינו, ולאחר ניתוח העובדות הרלוונטיות והסוגיות המשפטיות, קיבל בית המשפט הנכבד את מלוא תביעת הבן הממשיך וקבע כי הבן הממשיך הוא זה "המסוגל לקיים את המשק" כי יש לכבד את ההסכם המשפחתי ולאסוף אותו וזאת גם לאור התנהגות הצדדים לאורך שנים.
בית המשפט הנכבד גם קיבל את טענת הבן הממשיך כי אחותו ואחיו ויתרו על זכותם (אם היתה כזאת), בנוגע לחלקם בנחלה. בית המשפט קבע כי השתהותם של הנתבעים במשק 30 שנים מהווה הן הסכמתם למצב כי המשק יהיה ברשות הבן הממשיך והן ויתורם על פיצוי כל שהוא בגין חלקם בנחלה.
לאור האמור קבע כבוד בית המשפט כי לנתבעים אין כל זכות לקבל פיצוי בגין חלקם בנחלה, וכן קבע כי זכותו של הבן הממשיך להירשם כבעל הזכויות בנחלה.

מסקנות והרהורים בנוגע לפסק הדין

במקרה דנן נתן בית המשפט הנכבד, ביטוי מלא להסכמות שהתגבשו בין בני המשפחה ונוהג של שנים בנוגע לנחלה.
מצד שני יצר בית המשפט הנכבד (ולעניות דעתי בצדק במקרה הזה), מתווה שבו הבן הממשיך אשר היה מעורב שנים רבות בטיפול בהוריו ובמשק אינו חייב בפיצוי אחיו ואחיותיו.

גישה זו היא המשך מגמה מסוימת של בתי המשפט לתת תוקף לבן הממשיך בפועל ולהתעלם מהדרישות כי הבן הממשיך יהיה גם כזה דה יורה – דהיינו יהיה רשום ככזה במינהל מקרקעי ישראל.

לדעתי, דילמות אלו שקיבלו ביטוי בפסק דין זה, מן הראוי שיקבלו לבוש חוקי הולם או פרשנות משפטית ברורה וחדה על ידי בית המשפט העליון.
הבהירות בנוגע לבן הממשיך תתרום באופן משמעותי לתכנון נכון של הורשת משקים חקלאיים על ידי ההורים, ותצמצם באופן משמעותי את חוסר הוודאות שקיים כיום בנושא.

(משרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות' ייצג בתיק זה את התובעים).

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.