הכתובה –סכום של כבוד או הסכם מחייב ?

הכתובה –סכום של כבוד או הסכם מחייב ?
מאת : עו"ד תמר יוספי

לאחרונה ניתן פסק דין מאת בית הדין הרבני באשקלון לפיו התקבלה תביעת אישה כנגד בעלה, לתשלום מלוא הכתובה בסך 180,000 ₪.

הסיפור שהיה כך היה:

בני הזוג נישאו לפני למעלה מ- 10 שנים ונולדו להם שתי בנות. לאחר כעשר שנים הגיעו היחסים ביניהם למשבר רציני. הבעל מיהר להגיש תביעת גירושין כנגד האישה בביה"ד הרבני באשקלון. בתביעה זו טען טענות כנגד האישה ואף הכפיש את שמה.
בתגובה לכך הגישה האישה כנגדו תביעות בביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד.
ואילו אל ביה"ד הרבני באשקלון האישה הגישה כתב הגנה בתביעת הגירושין, וכן תביעה לתשלום כתובה, בנימוק העיקרי – כי אין עילה לגירושין כנגדה, וכי הבעל אשם ואחראי לקרע העמוק ביניהם.

לפיכך, ביקשה האישה לדחות את תביעת הגירושין ולחייב את הבעל בתשלום מלוא הכתובה.

ביה"ד הרבני באשקלון ניהל מסכת הוכחות מקיפה ורצינית, ואף איפשר לבני הזוג להביא בפניו ראיות, מסמכים ואף עדים – כדי לבסס את טענותיהם.

לאחר סיום מסכת ההוכחות נתן ביה"ד הרבני באשקלון פס"ד חשוב ביותר ובו קבע כי –
לא הוכחה עילת גירושין כנגד האישה ולכן הבעל חייב לשלם לאישה את מלוא כתובתה בסך 180,000 ₪.

עוד נקבע כי יש לראות בכתובה מסמך מחייב, וכי הכתובה היא התחייבות של הבעל שנחתמה כדת וכדין, וכל עוד לא הוכחה עילה לביטולה, הרי שהיא בתוקף.
ביה"ד הרבני הדגיש כי סכום הכתובה בסך: 180,000 ₪, הינו סביר בהחלט ועל כן הבעל חייב לשלמו לאישה.   בפסיקה זו ביה"ד הרבני למעשה דחה את כל טענות הבעל כנגד האישה וקבע כי הכתובה הינה הסכם מחייב ולא סכום של כבוד.

בהקשר לסוגיה משפטית זו נציין כי לכתובה שתי מטרות מרכזיות שהן:

ראשית, הכתובה נועדה לחזק את יציבותו של מוסד הנישואין כאשר הגירושין כרוכים בהשלכות ממוניות, בני הזוג שוקלים את צעדיהם ביתר זהירות.
מסיבה זו תיקנו חכמים כתובה לאישה "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".

טעם נוסף שנזכר במקורות עניינו הבטחת עתידה של האישה לאחר הגיע הנישואין לקיצם, ובפרט במטרה להקל עליה להתחתן מחדש "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה".

האישה מיוצגת ע"י עו"ד תמר יוספי ועו"ד תמיר יחיא מאשקלון, ממשרד יחיא את יוספי, המתמחה בתחום המעמד אישי.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.