הקיבוץ המופרט לאן - שאלות ותשובות בנוגע לקיבוץ המסורתי ולקיבוץ המתחדש

הקיבוץ המופרט לאן-שאלות ותשובות בנוגע לקיבוץ המסורתי
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

שאלה
אימי מקבלת קצבת שארים מאז מותו של אבי. בימים אלה עובר הקיבוץ הפרטה למודל רשת בטחון. אימי קיבלה הודעה כי מיום מעבר הקיבוץ למודל החדש, היא נדרשת לוותר על הקצבה. האם הקיבוץ יכול לשלול מחברת קיבוץ את הקצבה? האם הוא יכול לשלול פנסיה בטענה שהחבר מקבל קצבת שארים?
תשובה

לדעתנו הקיבוץ אינו יכול לגזול קצבת שארים מחברת קיבוץ, או לשלול פנסיה בטענה שהחברה מקבלת קצבת שארים.

שאלה

אני בן משק. בעבר הייתי חבר-עזבתי לחו"ל לתקופה ארוכה. עם שובי הגשתי בקשה להתקבל לחברות, וקיבלו אותי לשנת מועמדות. מאז, כבר 5 שנים שהקיבוץ אינו דן בבקשתי להתקבל כחבר, ומושך אותי בתירוצים שונים. עקב כך גם פספסתי את ה"יום הקובע" שנקבע לפני שנתיים. האם התנהלות הקיבוץ תקינה?
תשובה
מדברייך נראה כי יש לך, והיתה לך, זכות להתקבל כחבר, וכי הקיבוץ נוהג בך שלא בתום לב. בהחלט ניתן לפעול בענין במישור המשפטי.

שאלה
אני חברת קיבוץ מופרט לחלוטין, ומוכרת כנכה 100% מטעם ביטוח לאומי. כל הקצבה המגיעה לי נכנסת ישירות לחשבון הקיבוץ, אשר מצידו חייב אותי גם במס משלים וגם בתשלומים לביטוח לאומי, אשר איני חייבת בהם לאור היותי נכה. האם אני יכולה לתבוע את הקיבוץ בגין החוב שהוא חייב לי?
תשובה
על פניו נראה כי יש לך אפשרות לתבוע את הקיבוץ בתביעה להחזר הכספים ותשלום כספים נוספים. כעיקרון, אין הקיבוץ רשאי לקבל כספים מביטוח לאומי או משרד הבטחון בגין נכות.

שאלה
האם "היום הקובע" בנושא שיוך בקיבוץ המתחדש ניתן לפיצול לתאריכים שונים בנושא: דמי עזיבה, שיוך דירות, שיוך נכסים או פירותיהם? האם יש הוראות רשם האגודות השיתופיות או חוק בענין זה? האם שיוך הנכסים מבוצע על פי וותק בלבד?

תשובה
"היום הקובע" אינו ניתן לפיצול, והוא אשר מקפיא את מצבת החברים בנוגע לזכויות שיוך דירות, דמי עזיבה וכו'. יחד עם זאת, ניתן לפצל את מועדי הביצוע של כל זכות וזכות-שיוך נכסים בדרך כלל מתבצע באופן שנותן עדיפות לבעלי וותק, אולם ענין זה תלוי בהחלטת כל קיבוץ באופן ספציפי.

שאלה

במסגרת הקיבוץ "הישן", היה לי חלק בכל אמצעי הייצור, כגון טרקטור, מוביל הסעות, מפעל מקומי, מקצרת דשא וכו'. היום, בקיבוץ המתחדש, אני צריך לשלם לקהילה דמי שימוש עבור אותם אמצעי ייצור שאני שותף להם.
האם יש מקום לערער על כך?
תשובה
עקרונית, נראה כי אכן אמצעי הייצור שייכים גם לך. יחד עם זאת, הם שייכים לשאר חברי הקיבוץ, ובמידה ואתה עושה בהם שימוש ייחודי, יתכן שיש מקום לתשלום דמי שימוש סבירים. צריך לבדוק את התנהלות הקיבוץ לגבי שימוש שעושים חברים אחרים באמצעי הייצור של הקיבוץ, ולוודא שבנושא זה יש יחס שווה בין כל החברים.

שאלה
קיבוצי נמצא בתהליך מתקדם של שיוך דירות. אנחנו חתמנו מול מנהלי הקהילה על חוברת תקנון ונספחים רבים בענין זה. בתקנון כתוב בין היתר כי על כל חבר המגיש את שמו למנהל מקרקעי ישראל-להסיר קודם כל מתקן שהתקין בביתו ובסביבת ביתו, כגון מחסן, מדרכה, משטח בטון וכו'. כעת, למרות סעיף זה, מגבה הנהלת הקהילה את המתנגדים להסרת המתקנים, וטוענת כי לא יבוצע כל שינוי עד שהרשימה תוגש למנהל והחברים יתחילו לשלם לקרן האיזונים. האם ניתן להגיש תביעה נגד הקיבוץ במקרה כזה?
תשובה
בפנייתך מתואר מצב של חוזה מחייב בין חברי הקיבוץ לבין עצמם לבין הקיבוץ. באופן עקרוני, כל צד לחוזה חייב את חיוביו על פי החוזה, ובמידה ואחד הצדדים אינו פועל על פי תנאי החוזה, ניתן לחייבו לעשות כן, ולדרוש פיצוי בבית המשפט המוסמך. למרות האמור לעיל, יתכן כי על פי תנאי החוזה שנחתם, אכן התנאים יתחילו לחול אך ורק במועד עתידי.-יש לבדוק היטב את כל תנאי החוזה.

שאלה
האם קיבוץ יכול להחליט על שעת עצמו כי חבר בקיבוץ, שהינו עובד חוץ, הוא יזם, ולהוציא עבורו חשבוניות? כיצד פעולה זו יכולה להשפיע על זכויותיו כחבר קיבוץ?
תשובה
על פניו נראה כי במידה ואכן הקיבוץ הוציא חשבוניות עבור עובד חוץ ללא הסכמתו ו/או ידיעתו, מהווה הענין עוולה אזרחית, ואולי גם עבירה פלילית.

שאלה
בקיבוצי יש תקנון פנימי, האומר שהאסיפה מורידה כל הצבעה לקלפי. מנגד, בתקנון האגודות השיתופיות, פרק ו', כתוב בין היתר כי "האסיפה רשאית לשנות את סדר העניינים וכן להוסיף ענין לסדר היום ולקבוע את מקומו בסדר העניינים."
האם במקרה בו יש רוב שדורש לשנות את סדר היום באסיפה, יכולה האסיפה לשנות את סדר היום מיידית, או שיש להמתין להחלטה בקלפי שתתקבל כמה ימים אחר כך.
תשובה
לכאורה, גובר התקנון הפורמלי על כל נוהג או תקנון פנימי.
לדעתנו, בהנחה שאין סעיפים נוספים או הגבלות אחרות, רוב באסיפה יכול לשנות את סדר היום, ואין כל מקום לקיום הצבעה חשאית בקלפי הדוחה את קיום האסיפה.

שאלה
אני שותפה לעוד 5 אחים ואחיות בדירת הורשה הצמודה לדירתי. לאחרונה הועלתה האפשרות למכור את הדירה לכל המרבה במחיר. בקיבוצי נעשה שיוך דירות שנרשמו במנהל מקרקעי ישראל. מסיבות של סכסוך שכנים הקיבוץ לא נתן פתרון של כניסות נפרדות לבתים, וברצותם יכולים השכנים לחסום את הכניסה לביתי, וכך נעשתה הפרצלציה שאושרה במנהל. מכיוון שכך אני מתנגדת למכירה. אני מבקשת לדעת מה הן זכויותיי ואפשרויותיי למנוע את המכירה. דירת ההורשה רשומה עדיין על שם הקיבוץ, אך הוא מכיר בדירה כשייכת ליורשים.
תשובה
בעיקרון נדרשת הסכמת כל היורשים-בעלי הזכויות בדירה-למכירת הדירה, ולכן בשלב הראשון את בוודאי יכולה למנוע את המכירה.
יחד עם זאת, כל אחד מהיורשים רשאי לדרוש בבית המשפט פירוק השיתוף בדירה על מכירתה וחלוקת התמורה.
במקרה של הגשת תביעה כאמור, ישקול ביהמ"ש את כל הנסיבות, ויחליט האם רצוי וכדאי לפרק את השיתוף ולמכור הדירה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.