גירושין ודיני משפחה בחברה הפרטית - כיצד להתגבר על הברחת רכוש מהחברה על ידי בן הזוג הפעיל – חלק ב

עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה , משפט מסחרי ו/או דיני חברות - גירושין - גט - דיני משפחה - גירושין עסקיים - חברה משפחתית - פירוק שיתוף בחברה - פירוד - דיני חברות - הברחת רכוש - מזונות - שווי מניות - איזון משאבים

שלח שאלה בנושא לעורך דין

גירושין ודיני משפחה בחברה הפרטית - כיצד להתגבר על הברחת רכוש מהחברה על ידי בן הזוג הפעיל – חלק ב
מאת: עו"ד ליאן קהת

בחלק א' למאמר זה סקרנו את הדרכים הננקטות על ידי בתי המשפט לפירוק שיתוף מניות בחברה משפחתית בין בני זוג.

המסקנה אליה הגענו הנה כי דרך המלך בה נקטו בתי המשפט לצורך פירוק השיתוף במניות הנה על ידי חיוב בן הזוג הפעיל בתשלום שווין של המניות לבן הזוג הסביל.

דא עקא שלעיתים קרובות בן הזוג הפעיל נוקט שורה של פעולות שיש בהן כדי לרוקן את החברה מתוכן דבר שעלול להביא את הערכת השווי של המניות למחיר הנמוך בהרבה משווין האמיתי.

מאידך אין גם סיבה כי בן הזוג הסביל יהנה ממאמצים שעשה בן הזוג הפעיל לאחר שדרכיהן נפרדו.

המועד הקובע לצורך הערכת שווי המניות

במספר פסקי דין נקבע כי יש לבצע הערכה של שווי המניות נכון ליום הפירוד משני טעמים עיקריים אשר משקפים את האינטרסים הלגיטימיים של שני בני הזוג.

הראשון, לאחר יום הפירוד בן הזוג הפעיל יכול וינקוט בפעולות אשר יש בהן כדי להקטין את שוויה של החברה.

השני, אין לחלק פירות שצמחו לאחר יום הפירוד ואשר נובעים ממאמציו של בן הזוג הפעיל לאחר שבני הזוג כבר נפרדו.

בתמ"ש קריות 15172/07 דובר בחברת קייטרינג בשותפות של הבעל ואחיו. לבעל הייתה שליטה בלעדית בכל הנוגע לניהול החברה והוכח כי החל ממועד הפירוד ירדו המחזורים של החברה ממחזור של 24 מיליון שקל בממוצע לשנים 2004-2006 למחזור של כ- 4 מיליון ש"ח בלבד בשנת 2009. בקבעו כי מועד הערכת שווי המניות יהיה מועד הפירוד עושה בית המשפט שימוש בסעיף 8 3) לחוק יחסי ממון בקבעו כי הבעל פעל בחוסר תום לב קיצוני כאשר "מאז פרוץ הסכסוך הפר הבעל את חובת הזהירות המוטלת עליו כנושא משרה בחברה. הבעל גרם לאישה גירעון כספי, יזם ותכנן את נפילת רווחיות החברה בין השאר, כאשר צמצם לכאורה את מעורבותו בחברה ואת היקף פעילותו". ובהמשך " ראוי להבנתי לאמץ מדיניות שיפוטית כי מי שהעיד עדות שקר שנים בפני ערכאות שיפוט והביא חברה שבבעלותו לכדי קריסה או בלשונו שהחברה מועמדת לפירוק מתוך מטרה לאיין את זכויות האישה נוטל על עצמו סיכון כי יעשה שימוש בסעיף 8 3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 ולקבוע כי איזון המשאבים בין הצדדים לא יהיה לפי שווים במועד פקיעת הנישואין אלא כפי שווים במועד מוקדם יותר".

בנסיבות אלה גם קבע בית המשפט כי אין טעם להיכנס לסוגיה של הברחת נכסי הבעל לחברה חדשה שהוקמה על ידו וזאת משום שהערכת השווי ממילא בוצעה למועד הפירוד של בני הזוג.

בע"א 5640/94 איוי חסל נ' ראובן חסל פד"י נ (4) 250 טענה האישה כי הנה זכאית למחצית משווי החברה של בעלה ומן הפירות שצמחו לחברה גם לאחר מועד הפירוד שנקבע כמועד הפירוד בין הצדדים. הנימוק עליו התבססה היה שהרווחים שהפיקה החברה של הבעל נבעו ממוניטין קודם שהצטבר לחברה בשנים המשותפות ולפיכך תבעה את חלקה ברווחים שלאחר הפירוד וברווחים העתידיים. בית המשפט דחה טענתה בקבעו שאין להוסיף לחלק שמקבל כל אחד מבני הזוג, לפי הערך הנוכחי, גם את הפירות שיצמחו בעתיד על העץ שהיה משותף, בין שהם "ענבים" ובין שהם "באושים".
הטעם לכך הוא ש"כאשר מוערך הערך הנוכחי (the present value) של הנכס העסקי העומד לחלוקה, מובא בדרך כלל בחשבון, בין יתר הרכיבים, גם צפי של סיכויי ההתפתחות והרווח שלו בעתיד. מכאן שחלקו של בן הזוג הפורש מן העסק כולל ממילא מרכיב של הרווח הצפוי".

בתמ"ש 17220/04 (ים) ח.א. נגד ח.א. ואחרים נקבע כי המועד להערכת השווי הוא מועד מתן חוות הדעת שהיה מאוחר למועד הפירוד. יחד עם זאת יובהר כי במקרה זה לא הוכחה הברחת נכסים מהחברה.

הליכי ביצוע בבית משפט לענייני משפחה

סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע: "הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת הואצה לפועל. כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין". (הדגשה שלי ל.ק.).

בבע"מ 1681/04 נתבקש בית המשפט העליון לחוות דעתו בשאלת פרשנות של פסק דין שנתן על ידי בית משפט לענייני משפחה לפיו הוצהר כי האישה זכאית למחצית מזכויות הבעל בחברה שהייתה בבעלותו. לאחר מתן פסק הדין נתן בית המשפט לענייני משפחה לבקשת האישה החלטה לפיה על הבעל לשלם לאישה את שוויה של החברה. הבעל הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובה טען כי משמעות פסק הדין המקורי היא יצירת שיתוף במניות החברה וכי לא מדובר בחיוב כספי הניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי קבל את טענתו של הבעל וקבע כי פסק הדין המקורי הצהיר על שיתוף במניות החברה אך לא הטיל חיוב כספי. ערעור האישה לבית המשפט העליון נתקבל ונקבע "מבחינת הגיונם של דברים, יש מקום לפרשנות שעניינה חיוב כספי. לא הרי שותפות מסחרית וניהולית בחברה בזמן אמיתי כהרי שותפות של שותף שאין לו יד ורגל בניהול החברה מכל וכל". ובהמשך "במקרה דנן לא הייתה למבקשת כאמור יד בניהול החברה, וכל מה שעבר על החברה מאז יום הפירוד ועד הנה אינו מצוי בשליטתה. אין מקום להפוך אותה לשותפה רטרואקטיבית בניהולו של גוף, ברווחיו או בהפסדיו משלא הייתה לה שותפות אמיתית בשליטה בו. אין מקום אפוא לשתפה בפירותיו לא ב"ענבים" ולא ב"באושים", כלשון השופט טירקל בע"א 5640/94 הנ"ל [9], בעמ' 257".

בתמ"ש (ת"א)20644/96 סטריק נגד סטריק השאיר בית המשפט בידי הבעל את זכות הבחירה האם לשלם לאישה את מחצית שווי המניות הרשומות על שם הבעל נכון למועד הקובע או האם למנות כונס נכסים למניות הרשומות על שמו עם מתן הוראות למכירתן. בית המשפט היה ער לעובדה כי יכול והכספים שיכנסו לקופת הכינוס בעקבות מכירת המניות לא יספיקו כדי לשלם לאישה את שווי המניות נכון למעוד הקובע בשל פעולות בהן נקט הבעל לאחר המועד הקובע ואשר הוכחו בפניו ולכן קבע כי "אם מכירת המניות על ידי הכונס לא יעמידו בקופת הכינוס את הסכומים הנדרשים לצורך תשלום לאישה בגין מחצית שווי מניותיה למועד הקובע יחוייב הבעל בהפרש, באשר המועד הקובע לעניין פירוק השיתוף במניות הוא מועד הפירוד".

בית המשפט קובע מנגנון זה בהתבססו על הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לפועל בדרך הנראית לו היעילה ביותר לצורך עשיית צדק.

לסיכום
בדרך כלל יטה בית המשפט לבצע את הפירוד כאשר הערכת השווי תהא נכונה למועד הפירוד וזאת על מנת לנטרל הברחות רכוש מחד ומאמץ מיוחד שעשה בן הזוג הפעיל לאחר הפירוד מאידך.

בכל מקרה ברור כי לבן הזוג הסביל בדרך כלל האישה כדאי לפנות לבית המשפט בבקשה להערכת שווין של המניות ככל שיקדם שכן הדבר עלול להרתיע ו/או להקשות על הבעל בהברחת הרכוש מהחברה.
מאידך אין לבן הזוג הפעיל (בדרך כלל הבעל) לחשוש מפיתוחה של החברה לאחר מועד הפירוד באשר האישה אינה זכאית לפירות הנצמחים לאחר מועד הפירוד.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.