חבות בגין שיק שנמשך מחשבון משותף לבני זוג

חבות בגין שיק שנמשך מחשבון משותף לבני זוג
מאת: עו"ד אבי פרימס

ניהול חשבון בנק משותף הינו נוהג בקרב בני זוג. מטרת רשימה זו הינה לבחון את המצב המשפטי בעת משיכת שיק שלא נפרע מחשבון משותף, ואשר חתום אך ורק על ידי אחד השותפים והאפשרות לנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד השותף אשר לא חתם על השיק. רשימה זו אינה עוסקת במקרים בהם נדרשת חתימה של שני בעלי החשבון ולא בשותפים לחשבון עסקי.

ככלל, אין חבות על פי שיק ללא חתימה. ואולם ככל כלל אף לזה חריג והוא כאשר חתימתו של אחד מחייבת את האחר מכח הרשאה שנתנה לו, בין שהוא חותם את חתימתו כמורשה ובין שהוא חותם את חתימתו של בעל החשבון.

על פי הדין, השטר מקנה לאוחז בו יתרונות על פני נושה שאינו אוחז בשיק, כדוגמת לדוגמה, אדם שבידו הסכם בלבד. היתרונות הם הן בהיבט הפרוצדוראלי - עם השיק שלא נפרע ניתן לפנות ישירות להוצאה לפועל ואין צורך לפנות קודם לבית המשפט ולזכות בפסק דין, והן בהיבט המהותי, שכן לצד אשר מסר שיק שלא נפרע לא עומדות מלוא ההגנות העומדות לצד להסכם הואיל והשיק יוצר מערכת חיובים נפרדת מהעסקה במסגרתה נמסר השיק.

בשנת 1996, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בעניין רינסקי נ' רחמני, אשר נגס מעט ביתרונותיו של השיק. בעניין זה נידון מקרה בו שיק שלא נחתם על ידי בעלת החשבון אלא על ידי בנה. לאחר שנקבע כי אף שטר, כמו חוזה, נתון לפרשנות מצד בית המשפט ולהשלמת פרטים חסרים, קבע בית המשפט כי הבן חתם על השיק כשלוח של האם ולפיכך היא חייבת על פי השיק חרף העדר חתימתה שלה.

בעקבות זאת, החלו נושים האוחזים בשיקים שנמשכו מחשבון משותף לבני זוג, להגישם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כנגד שני בני הזוג, אף אם השיק חתום על ידי אחד מהם בלבד וזאת מתוך הנחה גורפת, כי בן הזוג אשר חתם על השיק פעל מתוך הרשאה שנתנה לו על ידי בן זוגו.  

כך ומתוך רצון להגדיל את אפשרויות הגביה, נפתחו תיקי הוצאה לפועל כנגד שני בני הזוג  שפרטיהם מודפסים על השיק וזאת ללא קשר לזהות החותם על גבי השיק וללא קיום נסיבות המעידות על הרשאה שנתנה.

הח"מ סבור כי מדובר בנוהג נפסד שאינו מעוגן בדין.

ראשית, אין בעצם פתיחת חשבון משותף כדי להעיד על הרשאה בין שותפים. פתיחת חשבון משותף על ידי בני זוג נעשה מטעמי נוחות ומטבע ניהול משק בית משותף. אין בפעולה זו כדי לקבוע שכל מי שפועל כך נותן לבן זוגו הרשאה לחייבו בכל סכום וכלפי כל אדם. אומנם בנסיבות חריגות ניתן להניח תשתית לקיומה של הרשאה ואולם יש לבחון את הנסיבות ולרבות מטרת מסירת השיק שכן ודאי שאין דינו של שיק שנמסר במסגרת הסכם שכירות עבור נכס המשמש את שני בני הזוג כדין שיק שנמסר על ידי אחד מבני הזוג, שלא במסגרת התא המשותף, כדוגמת החזר חוב הימורים.

שנית, אף אם נתעלם מנסיבותיו החריגות של המקרה בפסק דין בעניין רינסקי נ' רחמני, הרי שבפסק דין זה השאלה שעמדה על הפרק היתה האם חתימת הבן על גבי השיק מחייבת אותו או שמא מחייבת היא את האם מכח השליחות. פסק דין זה לא קבע, כלל ועיקר, כי חתימה של אדם אחד יכולה ליצור חיוב כפול, הן חיוב שלו כשותף בחשבון והן חיוב של שותפו לחשבון – מכח הרשאה.

לסיכומו של דבר, הח"מ סבור כי לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד שותף לחשבון אשר אינו חתום על השיק, מכח היותו שותף בלבד ומבלי שהונחה תשתית לביסוס ההרשאה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.