מעמד חבר קיבוץ העובד במפעל שבבעלות הקיבוץ לפני המועד הקובע להפרטת הקיבוץ

מעמד חבר קיבוץ העובד במפעל שבבעלות הקיבוץ לפני המועד הקובע להפרטת הקיבוץ
מאת: עו"ד שירלי כהן אדיב


כידוע, תהליך ההפרטה של קיבוץ כרוך בשינוייים מבנים שונים ועמוקים במבנה הקיבוץ ומעמדם של חבריו כלפיו, וכולל בין היתר, שינויים במערכת ששכר והתמחור של עבודות החברים בקיבוץ המופרט, כאשר במערכת זו יש התחשבות במגוון רחב של שיקולים, ובהם גיל החבר, השכלתו, מעמדו בהיררכיה במקום עבודתו, ותק חברותו בקיבוץ, ועוד. במאמר זה בחרנו לעמוד על מעמדו של חבר קיבוץ שעובד במשך שנים במפעל או בבית עסק השייך בבעלות מלאה של הקיבוץ, ולדון בסוגיה האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החבר ומפעל/בית העסק, או שמא אין יחסים שכאלה.

שאלה זו, של מעמדם של חברי קיבוץ העובדים במפעלים ובבתי עסק שבבעלות הקיבוץ, חוזרת על עצמה לא אחת בבתי המשפט. השאלה עולה כאשר חבר קיבוץ שעבד במשך שנים במפעל השייך לקיבוץ מסיים את עבודתו, אם מסיבות של פרישה בתנאים "רגילים" ואם בנסיבות של פרישה הנובעת ממצב רפואי, ודרישתו של החבר לקבלת פיצויי פיטורין וזכויות אחרות המגיעות לעובד, ודרישה לקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

הפסיקה מכירה במספר מצבים שונים של העסקת חבר קיבוץ. המצב הראשון הינו עבודת החבר במסגרת "סידור עבודתו" או "שיבוצו" של החבר כחבר קיבוץ, אם בתוך הקיבוץ ואם בגוף נפרד לקיבוץ המצוי בבעלות בלעדית של הקיבוץ בו הוא חבר והן אצל גוף חיצוני כעובד מושאל. יצוין, כי הגוף החיצוני יכול להיות בבעלות מעורבת של הקיבוץ ושל גוף אחר, גוף של התנועה הקיבוצית אליה משתייך הקיבוץ או גוף שאין לו כל שייכות לקיבוץ.

ביצוע עבודה במפעל חיצוני במסגרת סידור עבודה בקיבוץ אינו מזכה את החבר בשכר, אלא התמורה המשתלמת עבור עבודתו של החבר מועברת לקיבוץ בתור תשלום עבור שירות שהקיבוץ נותן למפעל החיצוני.

מצב שני המוכר בהקשר זה הינו מצב בו מבצע חבר הקיבוץ עבודה כמו כל עובד שכיר אחר, בדרך של התקשרות וכריתת חוזה ישיר בינו ובין מקום עסקו. במקרה זה החבר מקבל שכר ותנאים מכוח משפט העבודה כמו כל עובד אחר בשוק העבודה, אבל בדרך כלל, ועל פי תקנות הקיבוץ, מבקש העובד מבית העסק להעביר את שכרו במישרין לקיבוץ.

לפי חוק המוסד לביטוח לאומי, חבר קיבוץ הינו במעמד "עובד" של הקיבוץ כאשר הוא מבצע עבודה במסגרת סידור העבודה בקיבוץ. אולם, כאשר החבר מבצע עבודה במסגרת התקשרות אישית עם מעסיק חיצוני, נחשב הוא "עובד" של המעסיק החיצוני לצורך חוק הביטוח הלאומי, ובנסיבות אלו יהיה זכאי לקבלת קצבאות וגמלות בדומה לכל עובד אחר לפי חוקי העבודה וחוק המוסד לביטוח לאומי.

בחוק הביטוח הלאומי נקבעו הוראות מיוחדות ביחס לחברי קיבוץ וחברי מושבים שיתופיים. הוראות מיוחדות נדרשו לגופים הללו לנוכח ההבחנה בין חברים המבצעים את עבודתם במסגרת המושב או הקיבוץ לבין חברים המועסקים מחוץ להם. ההיגיון בכך הוא, שאת עבודתם במסגרת האגודה מבצעים החברים בכובעם כחברים בה ולא כעובדים שכירים של הקיבוץ. בהקשר זה יצויין, שהקיבוץ זכה לתנאים מיוחדים בחקיקה, בין היתר, בקביעת דמי ביטוח המוטל על החברים שהינם שכירים מזה החל על שכיר שאינו חבר קיבוץ. עם זאת, שיעור דמי הביטוח המופחת אינו חל במקרה שחבר קיבוץ עובד כשכיר על פי התקשרות אישית.

כאשר חבר קיבוץ מועסק מחוץ לקיבוץ על פי חוזה עבודה בינו לבין מעביד חיצוני, שאינו הקיבוץ, דינו כדין כל שכיר אחר, ואין כל חשיבות לעובדה ששכר עבודתו מועבר לקיבוץ ע"י המעביד החיצוני, שכן כל עובד רשאי להוציא את כספו כרצונו. יתרה מזאת, שכרו מועבר לקופה הקולקטיבית בהתאם לתקנון הקיבוץ, החל על היחסים בין החבר לבין הקיבוץ, ואינו נוגע למעסיק החיצוני.

לאור קיומו של הסדר מיוחד זה החל על חברי קיבוץ המועסקים אצל מעבידים חיצוניים לקיבוץ, יש שוני גם בהיקף זכאותם לקצבאות או גמלאות במקרים שונים, ואף במקרים של גמלאות הנובעות מפגיעות בעבודה, אולם מאמר זה אינו עוסק בכך.

באשר למעמדו של חבר קיבוץ המועסק בגוף המצוי בבעלות מלאה של הקיבוץ, קבעו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסיקות, כי מעמדו של החבר אינו כמעמדו של עובד "רגיל" שאינו חבר קיבוץ, ובנסיבות אלו בוחן בית המשפט האם עובד החבר במקום העבודה החיצוני במסגרת שיבוצו לעבודה בקיבוץ ככל החברים (הכוונה ל"סידור העבודה" הנהוג בקיבוצים), ואם זה המצב, אזי לא יחולו יחסי עובד מעביד בין החבר לגוף המעביד, שכן עבודתו נעשית בדומה לשאר חברי הקיבוץ המועסקים בענפי הקיבוץ השונים. מציאות זו מתקיימת גם כאשר הגוף בו מועסק החבר מקיים התחשבנות נפרדת עם הקיבוץ, ומהווה חלק נפרד ואישיות משפטית נפרדת מהקיבוץ. במקרה זה, לא יהיה זכאי החבר למעמד של "עובד" אצל הגוף בו מועסק, ואילו הקיבוץ יהא מעבידו.


לסיכומו של דבר, לצורך בחינת מעמדו של חבר קיבוץ המועסק ע"י גוף חיצוני לקיבוץ, בטרם הפרטתו, יש לבחון את מידת הקשר בין עבודתו של החבר ובין תפקידיו בקיבוץ. ככל שיימצא קשר ישיר בין עבודתו ובין סידור העבודה שלפיו משובץ החבר לעבוד בגוף המעסיק- אזי לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד. בכל הנוגע לסוגיה זו לאחר הפרטה, תיבחן סוגיה זו בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, כאשר אם מדובר בתשלום דיפרנציאלי לחברי הקיבוץ בעטיה של ההפרטה, ללא שהשתנה דבר במערך השיבוץ לעבודה, הרי שמעמדו של החבר לא ישתנה גם כן, אולם סוגיה זו צריכה בירור נקודתי בהתאם לשלב ההפרטה ולאופייה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.