יורש אחר יורש- איך אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה?

יורש אחר יורש- איך אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה?
מאת: עו"ד איריס  בודנהיימר

מה נייעץ ללקוחות שרוצים מצד אחד להשאיר את כל רכושם לבן/בת הזוג ומצד שני לדאוג שלילדיהם גם ישאר מרכושם לאחר פטירת בן/בת הזוג לו הורישו את רכושם. ס' 42 לחוק הירושה מאפשר למצווה לצוות לשני יורשים אחד אחר השני ולכאורה פתרון זה פותר את הבעיה.

מדוע לכאורה? כיוון  שלעיתים לאחר פטירת בן/בת הזוג לעיתים משתנות ההעדפות של בן/בת הזוג שנותר בחיים. פעמים רבות קושר בן/בת הזוג שנותר בחיים קשר חדש עם בן/בת זוג חדש וכך קמים להם אינטרסים חדשים שלא היו במועד עריכת הצוואה.  
מאחר והזוכה הראשון רשאי לעשות ברכוש שזכה בו כרצונו. לפיכך, הוא יכול לבזבז אותו, למכור אותו ולנהוג בו מנהג בעלים כרצונו באופן שלא יוותר דבר לזוכה השני. אמנם נכון הוא כי על פי חוק הירושה, אסור לזוכה הראשון לעשות צוואה השוללת מהזוכה השני חלקים מרכוש המוריש, ואולם ניתן לעקוף זאת על ידי מכירת הרכוש, שימוש בו באופן שיכלה אותו, ביצוע העברות בחיים ומתן מתנות לצד ג' בעודו בחיים באופן שלא יוותר דבר לזוכה השני.
כיצד ניתן לפתור זאת באופן שגם הזוכה הראשון יקבל וגם לשני ישאר, כפי רצונו של המצווה?

יש מספר דרכים משפטיות לפתור זאת. כולן, אינן מושלמות ולכל אחת בעיות משלה.  

על נכסי מקרקעין ניתן להגן באמצעות רישום הערת אזהרה בלשכת רשום המקרקעין בדבר זכותו של הזוכה השני. בדרך זו ניתן למנוע מכירת נכסי המקרקעין או העברתם לצד שלישי על ידי הזוכה הראשון. במקרה כזה, עולה שאלה מה קורה אם הזוכה הראשון, זקוק לכסף, מסיבות "לגיטימיות" היינו – במקרה של מחלה קשה או במקרה של הזדקקות לעזרת הזולת אשר מחייבת מכירת נכסי מקרקעין? מה יעשה במקרה כזה, לאחר שנרשמה הערת אזהרה בדבר זכותו של הזוכה השני, המונעת למעשה אפשרות של מכירת המקרקעין?  האם נגביל את המכירה רק למקרים בהם יש צורך "לגיטימי" במכירה? ומי יקבע מהו צורך "לגיטימי".? ומה בכלל זו סיבה "לגיטימית" ? האם אין בן/בת הזוג הזוכה הראשון זכאי ורשאי לעשות בכספים שנצברו על ידי בני הזוג כבשלו, אפילו אם יש ילדים שהינם הזוכים השניים?
גם אם לכאורה, רישום הערת האזהרה מהווה פתרון מסויים לנכסי המקרקעין, אין פתרון סביר לענין של מזומנים ומטלטלין. הזוכה הראשון רשאי לעשות בהם  כבשלו
פתרון משפט נוסף, שאינו חלק מחוק הירושה, היא הקמת נאמנות פרטית.

מהי נאמנות פרטית ? –  הנאמנות הינה מבנה משפטי (אך אינו אישיות משפטית נפרדת, ברוב שיטות המשפט) הנבדל מהאישיויות המשפטיות המעורבות בה (דהיינו, ממקים הנאמנות, מהנהנים, ומהנאמן) הן לצרכי מס והן לצרכי הגנת הרכוש.  מאחר והנאמנות הינה מבנה משפטי נבדל מזה של מקים הנאמנות, לפיכך חלות גם תוצאות שונות מאשר בדיני הירושה, פשיטת הרגל והמיסוי. בעקרון, על ידי הקמת נאמנות, יוצר מקים הנאמנות חיץ בין הרכוש שהועבר לנאמנות וניהולו המועבר לנאמן לבין ההנאה מאותו הרכוש המיועדת באופן בלעדי לנהנים, הנקבעים, עם הקמת הנאמנות, על ידי מקים הנאמנות, שהוא במקרה של הצוואה, המצווה.    
מהות הנאמנות על פי סעיף 1 לחוק הנאמנות הינה "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת". על פי סעיף  
מבלי להכנס בשלב זה לפרוט נוסף של מהות הנאמנות, הרי שמי שמעוניין להשאיר נכסים לנהנים (קרי – ליורשים) וליצור גמישות יחסית בחלוקת הכספים העתידית להם, בהתאם לצרכיהם מעת לעת, יקים נאמנות ויקבע בשטר הנאמנות לנאמן את ההוראות כיצד יש לנהוג ברכוש לאחר פטירתו של מקים הנאמנות. במקרה כזה, יוכל נאמן שמונה על ידי מקים הנאמנות, כאשר אחד הנהנים זקוק לכסף בשל מחלה קשה למשל, לתת לאותו נהנה כספים נוספים.

הקמת נאמנות טובה במיוחד עבור אנשים שיש להם רכוש במקומות שונים בעולם ואשר אינם רוצים מאבקי ירושה מסובכים ברחבי העולם. מאבקים שיכלו את הירושה. הנאמנות נותנת פתרון למצבים נוספים, החורגים ממסגרת מאמר זה.   

הקמה וניהול של נאמנות אינם מתאימים לכל אחד. ראשית, השליטה והנהול של הרכוש עוברים לנאמן. לא כל אחד מעוניין להעביר את השליטה והנהול בנכסיו לאדם אחר, גם אם הוא נאמן. שנית, הקמת נאמנות וניהולה עולים כסף, דבר שמתאים רק לאנשים שלהם סכומים מסויימים ומעלה אותם הם רוצים להוריש או להעמיד לטובת הנהנים.
על פי חוק מיסוי נאמנויות משנת 2006, שהסדיר את נושא הנאמנויות בישראל, אחת הדרכים להקמת נאמנות בישראל היא בצוואה.  בדרך זו מקים הנאמנות, אינו נפרד מרכושו בעודו בחיים ומנגד בעצם הקמתה הוא מאפשר את הגמישות הנדרשת כדי לענות על צרכי המשפחה (או אחרים) לאחר פטירתו, כפי שיהיו מעת לעת. גמישות כזו אינה קיימת כאשר עושים צוואה בלבד.  

בנוסף לחסרונות שנמנו לעיל, בישראל לנאמנות חסרון נוסף שהינו שעור המס החל על הרווחים הנוצרים בתוך הנאמנות שהינו המס המקסימלי החל על אדם פרטי וכמו כן אין אפשרות להשתמש בפטורים האישיים הקיימים לנהנים.  

כפי שראינו, לכל דרך יש את החסרונות והיתרונות שלה. כל מי שרוצה להוריש ליותר משני יורשים , ולודא שליורש השני יוותר משהו לאחר מותו של היורש הראשון, צריך להערך בהתאם ורצוי בהחלט להעזר באנשי מקצוע על מנת להגיע לתוצאה האופטימלית.  

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי והנו בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על מידע זה מבלי לקבל יעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד.  

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.