פיצוי משמעותי בגין עגמת נפש בתביעת ליקויי בנייה

פיצוי משמעותי בגין עגמת נפש בתביעת ליקויי בנייה
מאת: עו"ד אביב טסה

משרדנו ייצג ועד בית שהגיש תביעה בבית המשפט השלום בת"א כנגד חברה קבלנית אשר בנתה את הבניין בגין ליקויי בניה. הליקוי המרכזי היה ליקוי במעטפת החיצונית של הבניין אשר צופתה בחיפוי מרמרינה.

ועד הבית אפשר לחברה הקבלנית לתקן את הליקויים ודרשו את תיקון מעטפת כל הבניין, אולם החברה הקבלנית סירבה להיענות לדרישת ועד הבית והסכימה לביצוע תיקון חלקי בלבד. התיקונים שבוצעו ע"י החברה הקבלנית  במעטפת הבניין במשך השנים נעשו בצורה רשלנית ולא יסודית ולכן לאחר ביצוע התיקונים חלה החמרה במצב קירות הבניין שהובילה להתנתקות גושי מרמרינה. החברה הקבלנית לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה לתקן את הליקויים, ולפיכך בשנת 2006 הוגשה תביעה וועד הבית דרש בכתב התביעה מתן פיצוי כספי, על מנת שהם יוכלו לדאוג לאנשי מקצוע מטעמם לביצוע התיקונים.  

החברה הקבלנית ביקשה מבית המשפט לאפשר ביצוע בעין של תיקון הבניין על ידה  תחת פיצוי כספי. כמו כן, החברה הקבלנית שלחה הודעת צד ג' לחברה נוספת כמי שאחראית לכישלון התיקונים אשר בוצעו בבנין בשל המלצתה הכושלת  על דרך התיקון ואספקת חומר לא מתאים מסוג "רב גמיש" למריחה על מעטפת הבניין.

במסגרת התביעה הוגשו שתי חוות דעת מומחה מטעם התובעים כאשר כל אחת מחוות הדעת ניתנה בתקופה שונה.  בהסתמך על חוות הדעת, טענו התובעים כי יש  לחייב את החברה הקבלנית לשלם  עבור תיקון הליקוי במעטפת הבניין  וכן פיצוי  בגין עגמת נפש אשר נגרמה לדיירי הבניין.

הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר חוות דעתו תשמש כמכרעת, אולם גם לאחר מתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וחקירתו בבית המשפט, השאלה שעדיין הייתה שנויה במחלוקת הינה היקף השטח במעטפת הבניין שיש לתקן.

כב' השופטת יעל אחימן קבעה כי היקף השטח שיתוקן במעטפת הבניין הינו בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כב' השופטת אחימן קיבלה את עתירת התובעים לקבלת פיצוי כספי עבור ביצוע התיקונים בעצמם ודחתה את תביעת החברה הקבלנית נגד צד ג'. כמו כן, נפסקו לדיריי הבניין פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪, שהינו סכום גבוה במיוחד.

כב' השופטת אחימן  נימקה את החלטתה בזו הלשון:

"אין ספק, כי המדובר בליקוי בעל חומרה רבה שקיומו טומן בחובו סיכון אמיתי לשלומם של הדירים בכך לא היה  כדי להניע את החברה הקבלנית להערכות מתאימה לתיקון  המפגע שלא לדבר על  רגישות כלשהיא  האמורה ללוות טיפול בבעיה מסוג זה".  

הבסיס לפסיקת פיצויים לפי ראש נזק זה קבוע בס' 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר קובע כדלקמן: "גרמה הפרת חוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה ובשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

קביעת גובה הפיצוי בגין עוגמת נפש מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים:

• א.השפעת הליקויים על חיי היומיום.
• ב.מידת עוגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי.
• ג.התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקויים.
• ד.גובהו הכללי של הפיצוי בגין הליקויים.

(כפי שצוטט בפס"ד של כב' השופט י. רטנר, תא (חי') 3342/05 זיו מרשה נ' אלמוג ב.ז. בנייה והשקעות בע"מ).

בהליך המשפט שלפנינו, כל אחד מדיירי הבניין סבלו מהליקויים אשר נוצרו במעטפת הבניין. חמור מכך, נפילת גושי המרמרינה גרמה לסיכון ממשי בנפש וברכוש של דיירי הבניין ושל אורחיהם מידי יום. הסחבת והעיכוב בתיקון הליקויים גרמו לדירי הבניין עוגמת נפש ואי נוחות רבה וזו הסיבה שבית המשפט פסק במקרה זה סכום פיצוי גבוה בגין עגמת נפש.

כב' השופטת אחימן חייבה את החברה הקבלנית בתשלום הוצאות משפט משמעותיות בסך של כ-90,000 ₪ הואיל והחברה הקבלנית ניהלה הליך משפטי נוקשה ומכביד וסרבלה את הדיון המשפטי ללא כל הצדקה.

נושא זה הינו נושא מורכב ואינו פשוט ודורש הבנה והתמצאות בחוק ובהוראות השונות הרלבנטיות לנושא, ואין להתייחס אליו בקלות דעת ולבצע פעולות כאלה או אחרת ללא ייעוץ וליווי מתאים ע"י עו"ד העוסק בתחום.

הכותב  הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין.

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.