מכרה את הזכויות במשק החקלאי "יחד" עם ביתו של בנה

מכרה את הזכויות במשק החקלאי "יחד" עם ביתו של בנה
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

מאמר בעקבות פסק דין תקדימי בענין זכויות בעל המשק החקלאי לעומת "הבן הממשיך"

1. הקדמה
נושא יחסי הזכויות בין בעל משק חקלאי (נחלה) לבין בן או בת אשר בנו את ביתם בנחלה, מהווה לאחרונה סוגיה חמה ובלתי פתורה בבתי המשפט. פסק דין בנושא זה שניתן לאחרונה על יד כבוד השופטת חנה קיציס, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שופך אור הן על מורכבות הסוגיה, והן על פתרונות יצירתיים אפשריים לאיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים..

2. העובדות בתמצית:
זוג הורים, בעלי משק חקלאי במרכז הארץ, אפשרו לבנם וכלתם לבנות את ביתם במשק החקלאי על פי הנוהלים שהיו נהוגים באותה עת באגודה ובמוסדות המיישבים. (מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל).
לימים נפטר הבעל, ואשתו נותרה בנחלה ובבית המגורים שלה.
האשה-אמו של הבן שבנה את ביתו בנחלתה, נקלעה למצוקה כלכלית קשה, כאשר מצד אחד בבעלותה נכס בעל ערך משמעותי (הנחלה), ומצד שני חוסר במזומנים לכלכלתה היומיומית.
בעלת הזכויות במשק הציעה לבנה וכלתה לרכוש ממנה את הזכויות במשק, או לקבל ממנה פיצוי עבור בניית ביתם ולפנות את הנחלה על מנת שתוכל למכור אותה לצד ג'.
הבן ואשתו סירבו בכל תוקף, וטענו כי המשק הוא למעשה שלהם, הם "בנים ממשיכים", וזכאים לקבל את כל הזכויות בנחלה ללא תמורה, והאמא כלל אינה רשאית למכור את המשק.

3. האמא-בעלת הזכויות במשק-הגישה תביעת פינוי נגד בנה וכלתה, ולחילופין-תביעה לפצל את בית המגורים תוך השתת הוצאות הפיצול על הבן ואשתו.
בלית ברירה הגישה האם תביעה כאמור לעיל, ובמהלך המשפט אף מכרה את הנחלה לצד ג' יחד עם הבית של הבן וכלתו.
לבקשת הבן וכלתו, עיכב בית המשפט את סיום המכירה עד למתן פסק דין בתביעה.

4. הבן וכלתו הגישו תביעה להכיר בזכויותיהם בנחלה.
הבן ואשתו טענו כי הזכויות במשק הועברו אליהם במתנה, ולחילופין קיימת התחייבות לתת מתנה והזכויות צריכות לעבור אליהם לאחר פטירת האם, וכי האם אינה רשאית למכור את הנחלה לצד ג'.

5. תמצית פסק הדין:
בית המשפט דחה את תביעת הבן ואשתו להכיר בזכויותיהם במשק, ניתח את המסמכים והאירועים, וקבע כי לא היתה לאם- בעלת הזכויות במשק ובעלה, כל כוונה ליתן לבן וכלתו זכויות בנחלה למרות בנית הבית בנחלה. בית המשפט לא קיבל את טענת הבן וכלתו כי הינם "בנים ממשיכים" למרות שהיו מספר מסמכים שנחתמו על ידי האם לאגודה ובהם אזכור נושא "הבן הממשיך".
בית המשפט הנכבד קיבל בעניין זה את טענות האם, כי חתימתה על המסמכים היתה אך ורק על מנת לאפשר את בניית הבית וקבלת משכנתא.
בית המשפט גם דחה את טענת הבן ואשתו כי הם קיבלו את הזכויות במשק במתנה, או כי ניתנה התחייבות האם ליתן מתנה.
בית המשפט קיבל את תביעת האם להפריד את בית המגורים של הבן ואשתו מהמשק, וכן חייב את הבן וכלתו בכל הוצאות ההפרדה הנ"ל.
בית המשפט דחה את תביעת האם לפינוי, וקבע כי כוונת האם היתה ליתן להם זכויות בבית ובחלקה עליו נבנה הבית של הבן וכלתו.
כתוצאה של פסק הדין תוכל האם לסיים את מכירת המשק ולקבל את מלוא התמורה עבורו ולשפר באופן משמעותי את איכות חייה.

6. סיכום ומסקנות
פסק הדין של כבוד השופטת חנה קיציס מדגים את המתח, המורכבות והקושי במציאת פתרון הולם, נכון וצודק לאיזון בין זכויות בעלי המשק החקלאי (הנחלה), לבין הבן או הבת אשר בונים את ביתם בנחלה והופכים את הבית במושב למרכז חייהם.
מצד אחד – אין זה הגיוני, צודק או נכון משפטית לבטל במחי יד את זכויותיהם של בעלי המשק, אשר נתנו לבן או לבת לבנות בית מגורים במשק החקלאי, להגביל את זכויות הקניין שלהם ולא לאפשר להם איכות חיים סבירה לעת זקנה.
מצד שני – יש מקום להתחשב בזכויות הילדים אשר העבירו את מרכז חייהם למושב, ולפעמים גרים בבית המגורים שלהם עשרות שנים.
מצד שלישי – ההורים בעלי הזכויות במשק החקלאי מגיעים לגיל מתקדם, זקוקים לעזרה, ולפעמים חייבים למכור את הנכס היחיד או העיקרי (הנחלה) שלהם, על מנת לממן פתרון הולם לעת זקנה-כגון בית אבות, עזרה סיעודית ומימון איכות חיים וטיפול הולם.
שקלול הזכויות והחובות של הצדדים וכן איזון של כל האינטרסים המנוגדים כאמור לעיל, מוטלת על כתפי בית המשפט ומהווים מטלה מורכבת קשה במיוחד וזאת על מנת למצוא את האיזון הנכון והמתאים, על מנת ששני הצדדים יוכלו להמשיך ולחיות את חייהם באופן סביר וללא נזקים כלכליים משמעותיים.
לעניות דעתי כבוד השופטת קיציס בפסק דינה מצאה איזון עדין ונכון בין האינטרסים של הצדדים המאפשר לשני הצדדים ליהנות מקנינו באופן סביר.

7. הפתרון הנכון לבעיית ההורים מול הבן הממשיך:
לסוגיה שתיארנו קיים פתרון מעולה, הדורש מחשבה תחילה, ומאמץ משותף של כל הצדדים, טרם מתן רשות לבן או לבת לבנות את ביתם בנחלה.
משרדנו מטפל בעשרות רבות של בעיות בין בנים /בנות להוריהם, בנוגע למשק החקלאי.
הפתרון הנכון וההולם לפתרון בעיות אלה הוא עריכת חוזה מפורט בין הצדדים, אשר יקח בחשבון בתנאיו את כל האפשרויות הגלומות בעתיד-דהיינו, מקרה של פטירה, חס וחלילה, מקרה של מכירת המשק על ידי ההורים ו/או מכירת הבית על ידי הילדים.
בחוזה מפורט בין ההורים והבנים, (מומלץ גם לערב את יתר הילדים במשפחה), ניתן לפתור מראש את הסוגיות המורכבות שהועלו בפסק הדין.
בנוסף לתנאי החוזה הספציפיים בין הצדדים , עריכת החוזה תגרום לשני הצדדים מראש להבין באופן מפורט את התנהלותם בעתיד, ולתאם את הציפיות, הן של ההורים בעלי הזכויות במשק, והן של הילדים אשר בונים בו את ביתם, וכן את ציפיות יתר בני המשפחה בנוגע לירושה העתידית של המשק החקלאי.
לא פחות חשוב חוזה מתאים אשר יבהיר את ציפיות הצדדים לעיתים גם יאפשר למשפחה להמשיך ולהתקיים בשלום ובאחדות לאורך שנים רבות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.