דיני מיסים - אי הכרה בחישוב נפרד של בני זוג

פסק הדין עוסק בסוגיית החישוב הנפרד/מאוחד. באותו מקרה המערערים הודו כי השכר של האישה נקבע מטעמי תכנון מס בלבד, ולא היה קשר בין תרומתה לחברה בבעלות ובניהול הבעל, לשכר שקיבלה (מאות אלפי שקלים מדי שנה).

בנסיבות אלו לא התיר בית המשפט את החישוב הנפרד.

בהערת אגב, חיווה בית המשפט דעתו כי גישתו הכלכלית של הש' אלטוביה, הנותנת משקל לנחיצות ונאותות העבודה (ובהתאמה גובה השכר) על פני בחינת התלות בהכנסות, וזאת לאור פרשנותו של הש' אלטוביה את פס"ד קלס, אינה נקייה מספקות ועומדת בניגוד למעשה החקיקה המפורש, שבסעיף 66(ד) רישא בפקודת מס הכנסה, לעניין התלות של מקורות ההכנסה.

לטעמי היה מקום להתיר לגב' מלכיאלי את החישוב הנפרד בגובה התרומה האמיתית שלה לעסק. כלומר להתעלם מהשכר שנקבע במסגרת תכנון המס ולהתיר שכר צנוע הרבה יותר המתאים לתרומתה לעסק. כל עוד היא תורמת לפירמה ויש לה ערך מוסף חיובי, והשכר משקף את התרומה השולית שלה לפירמה, אין מקום להפלות אותה לעומת כל עובדת אחרת ואין מקום ליצור לה מטעמי מס חיסרון תחרותי לעומת עובדת אחרת ש"במקרה" אינה נשואה לבעלה. חזקה על המחוקק שלא זו הייתה כוונתו כשחוקק את החיקוק האנטי תכנוני ביחס לחישוב המאוחד.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.