רואה חשבון זוכה מכל אשמה בגין אי דיווח על רווח הון *

עורכי דין - מידע משפטי: דיני בנקאות ו/או הוצאה לפועל, משפט מסחרי ו/או דיני חברות, דיני מיסים - דיני מיסים - עבירות מס - זיכוי - פלילי - משפט פלילי מסים - - פירוק חברה - מס רווחי הון - התחמקות ממס - מיסוי חברות - פרוק חברות - מס הכנסה -פקיד שומה

שלח שאלה בנושא לעורך דין

רואה חשבון זוכה מכל אשמה בגין אי דיווח על רווח הון *
מאת: עו"ד ורו"ח יואב ציוני

*מאמר בנושא עבירות מס בעקבות פסיקה שנתקבלה לאחרונה מאת השופט דן מור.
ת"פ (שלום ת"א) 2213/08, מדינת ישראל נ' ספוז'ניקוב רונן

הנאשם הוא רואה חשבון, אשר הוגש כנגד כתב אישום בטענה שהוא (ספוז'ניקוב) פעל ביחד אדם בשם לזרוביץ, בכוונה להתחמק ממס רווח הון עקב פירוק חברה שבבעלות לזרוביץ (חברת ק.ל. טקס סינון בע"מ, להלן: "החברה").

על פי הנטען על ידי המאשימה הרי שההתחמקות באה לידי ביטוי בייעוץ והדרכת רואה החשבון לנישום ובאי דיווח בדוחות האישיים על רווח ההון בפירוק (רווח הון הנובע מיתרת עודפים שנותרה בחברה בסך 2.4 מ' ₪), ודיווח על חברה ללא פעילות בדוחות החברה. השנים והדוחות בהם דובר היו 2001-2004.

טענת המאשימה הייתה כי החברה התפרקה במועד לא ידוע בסוף שנת 2000- תחילת 2001. ומשכך היה צריך לדווח בהתאם על רווח ההון מהפירוק ולשלם מס בפירוק (10%).

אלא שבפועל לאחר הגשת הדוחות, ובמסגרת דיון שומה הגיעו הצדדים להסדר (עם פקיד השומה האזרחי) לפיו שולם מס של 25% בגין יתרת הרווח הנ"ל כדיבידנד (לא בפירוק).

נוצר מצב, כי ביסוד כתב האישום עומדת ההנחה שהחברה התפרקה מרצון ונוצר רווח הון בפירוק החייב במס של 10% ואילו בפועל פקיד השומה מיסה את החברה ב- 25% כדיבידנד.

לב המחלוקת שעמדה בפני ביהמ"ש הייתה האם אכן נתקבלה החלטת פירוק בפועל והאם מדובר ב"חבר בני אדם שהוחל בפירוקו" כאמור בסעיף 93(א) לפקודה.

על אף שמדובר בתיק פלילי, הרי שאמירות וקביעות של בית המשפט בפסק הדין יכולות לשמש מייצגים גם במחלוקות אזרחיות מול פקיד השומה. בין ההכרעות הנ"ל:

משיכת רווחים לכשעצמה כנגד יתרת החו"ז של הבעלים איננה דיבידנד. ביהמ"ש קובע מפורשות בעמ' 7 להכרעת הדין: "לא יכולה להיות מחלוקת כי עצם משיכת יתרת הרווח לזכות בעל המניות איננה בבחינת אירוע מס, ולכל היותר יש לראותה כהלוואה החייבת בריבית רעיונית מכוח סעיף 3(ט) לפקודה.

העובדה שהחברה הפסיקה את פעילותה וכי יש כוונה עתידית לפרקה, אין בהכרח משמעה כי נתקבלה החלטה פורמאלית כנדרש בחוק החברות שמשמעה פירוק. ככלל כדי שהחברה תיחשב כחברה בפירוק צריכים להתקיים התנאים הפורמאליים שבחוק החברות, קרי החלטה מיוחדת או החלטת שלא מן המניין על פירוק החברה, כולל מינוי מפרק כאמור בסעיף 330(2) לפקודת החברות והודעה שתפורסם ברשומות. (עמ' 8-9 ועמ' 18-19 לפסה"ד).

לא ייתכן שהמדינה תטען טענות סותרות במישור הפלילי והאזרחי, בגין אותו מקרה עובדתי. פעם אחת רווח הון בפירוק ופעם אחת דיבידנד.

בסופו של דבר נקבע כי הוכח שלא נתקבלה כל החלטת פירוק ולא מונה מפרק ורוה"ח נהג כרו"ח סביר ושיקף לפקיד השומה את המצב החוקי כפי שהוא הבין אותו.

בהתאם לכך זוכה רואה החשבון מכל אשמה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.