חלוקת רכוש בין בני זוג- נכסי קריירה

עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה - דיני משפחה - גירושין - גט - נכסי קריירה - מוניטין אישי - גירושים - מזונות - נכסי עתודה כלכלית - בני זוג - חלוקת רכוש עסק - בעלי מקצועות חפשיים

בנייתן המשותפת של קריירות היא לרוב אחד המיזמים החשובים ביותר בנישואים, ויכולת ההשתכרות המוגברת היא הנכס המשמעותי היחיד, או למצער המשמעותי ביותר, מן הבחינה הכלכלית בנישואים רבים...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

חלוקת רכוש בין בני זוג- נכסי קריירה *
מאת: עו"ד ליאן קהת

1.כללי

"התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו". "בנייתן המשותפת של קריירות היא לרוב אחד המיזמים החשובים ביותר בנישואים, ויכולת ההשתכרות המוגברת היא הנכס המשמעותי היחיד, או למצער המשמעותי ביותר, מן הבחינה הכלכלית בנישואים רבים..." "בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה".ראה דברי בית המשפט העליון מפי כבוד השופט ריבלין בעניין בע"מ 4623/04 פלוני נגד פלונית (להלן "בע"מ 4623/04).

2.מהם "נכסי קריירה"

במונח "נכסי קריירה" הכוונה לכושר ההשתכרות הנובע מנכסים שאינם מוחשיים שצבר בן זוג במהלך תקופת הנישואין לרבות מוניטין אישיים, תואר אקדמי, רישיון מקצועי, דרגה מקצועית ועוד. בחיי המעשה נכסים אלה מאפשרים לבעליהם שדרוג בהשתכרותם.

3.הפסיקה בארצות הברית

בארצות הברית הונהגה במדינות רבות בתחום דיני המשפחה החלוקה על פי עיקרון הצדק החלוקתי של נכסי בני הזוג. חלוקה זו נועדה לחלק את הרכוש בהתחשב במצב הכנסותיו ונכסיו של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין, כך שבן הזוג שהכנסותיו נמוכות יותר או שויתר על קריירה כדי לגדל את הילדים יקבל חלק גדול יותר ברכוש או יקבל תשלומים עיתיים לאחר הגירושין. ראה תמ"ש (ת"א) 37181/97 ל'ט' נגד ע'ט' ואח' פ"מ, פסקי דין לענייני משפחה, כרך תשס"א-2001.

4.האם יש להחיל על "נכסי קריירה" את הכללים בדיני המשפחה בישראל המכירים בזכותו של בן זוג במחצית הנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואין

ככלל המשפט הישראלי מכיר בזכותו של בן זוג במחצית הנכסים שנצברו בתקופת הנישואים וזאת בין אם מדובר בבני זוג שחלה עליהם הלכת השיתוף ובין אם מדובר בבני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג שתחולתו על בני זוג שנשאו החל מיום 1.1.1974.

ואם כך נשאלת השאלה האם נכסי קריירה הינם בגדר "נכס" אותו יש לחלק בין בני הזוג.

הנימוק המרכזי בעד חלוקתם של נכסי קריירה בין בני הזוג נובע מטעמים של שוויון וצדק.

הווה אומר, אם אחד מבני הזוג שקד וגידל את הילדים וטיפח את התא המשפחתי (להלן "בן הזוג הפנימי") בעוד האחר יצא לעבוד מחוץ לבית וטיפח את מקצועו, עסקו וכיו"ב (להלן "בן הזוג החיצוני") באופן כזה שבעת הפרידה יכולת ההשתכרות של זה שיצא לעבוד מחוץ למשק ביתו היא גבוהה באופן משמעותי מבן הזוג הפנימי הרי שאי חלוקת נכסי הקריירה תגרום לעיוות וחוסר צדק כלפי בן הזוגי הפנימי.

בין יתר הנימוקים הנטענים כנגד החלת השיתוף על נכסי קרירה:

1. מדובר בנכסים אישיים (אישיים במובן זה שהם חלק בלתי נפרד מן האדם עצמו) והכרה בהם כמוה כשעבודו של אדם לאחר.
2. קיים קושי בהערכה כספית של נכסי הקריירה בהיותם נכסים בלתי מוחשיים שלא נתן לאמוד אותם וזאת להבדיל מנכסים כספיים הניתנים להערכה מדויקת.
3. קיים קושי לבודד את שווים של נכסי הקריירה לפרק הזמן של תקופת הנישואין/השיתוף.

5.המשפט הישראלי כיום בתחום דיני המשפחה בכל הקשור חלוקתם של נכסי קריירה

כיום ובעקבות בע"מ 4623/04 הזכות של בן זוג בנכסי הקריירה של בן זוגו הוכרה באופן רשמי וחד משמעי במשפט הישראלי הגם שבית המשפט העליון הכיר בקשיים הקיימים בחלוקת נכסים אלה ואף קבע כי אופן חלוקתם ייעשה מטבע הדברים באופן שונה מן הדרך בה מחלקים נכסים מוחשיים.

בית המשפט העליון בעניין בע"מ 4623/04 מביע דעתו כי אינו רואה כל סיבה שנכסי קריירה לא יהוו נכס בר חלוקה וכי הכללים של הלכת השיתוף יחולו אף על נכס מסוג זה ובלשון בית המשפט העליון מפי כבוד השופט ריבלין:

"הלכת השיתוף מורה אותנו כי בני זוג המקיימים חיי-זוגיות תקינים – נכס שרכשו במאמץ משותף חזקה שהוא שייך לשניהם בחלקים שווים. לאור הדברים שאמרנו, והדברים שעוד נאמר, איננו רואים טעם של ממש מדוע – על דרך הכלל – לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקה זו גם על ההנאה מ"נכסי קריירה". ברי, כי המונחים "שיתוף" ו"בעלות" אינם חלים במלוא היקפם על "נכסי קריירה". אין בן הזוג האחד בבחינת "בעלים" של מקצת מכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. ענייננו אינו בהחלת חזקת השיתוף כפשוטה, אלא בבחינת התוצאות הנובעות מן ההיגיון הגלום בה ביחס ל"נכסי הקריירה". כפי שעוד יוסבר, לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו".

6.כלל המסה הקריטית

על מנת שנכסי קריירה יהוו נכס בר חלוקה או בר איזון עליהם להתגבש למסה קריטית. כלומר פער ההשתכרות בין בני הזוג צריך להיות משמעותי. כך למשל בעניין בע"מ 4623/04 הנ"ל דובר על בעל שהוא רואה חשבון בעל משרד עצמאי לראיית חשבון ובאישה שהיא יועצת חינוכית. בית המשפט לענייני משפחה קבע באותו עניין כי כושר ההשתכרות הגבוה של הנתבע נרכש עקב מאמץ משותף של בני הזוג כאשר האישה תורמת למאמץ המשותף הזה בכך שהיא שיחררה את הבעל מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי.

7.הקושי בחלוקה של נכסי קריירה

נכסי הקריירה הם נכסים אישיים הטבועים באדם ובתור שכאלה בעייתיים לחלוקה. בית המשפט העליון בע"מ 4623/04 קובע כי אופן החלוקה ייעשה על ידי בחינת הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין תוך איזונו בכסף או בשווה כסף. וזאת לאחר שתופחת מן הפער התרומה שבאה מכישרון אישי וכן התרומה שנוצרה לפני הקשר הזוגי או לאחר שפורק. "החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני זוג בחלקים שווים. עם זאת יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג - בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו - נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה.".

8.אופן חלוקתם של נכסי הקריירה

קיימות שתי אפשרויות לגבי אופן התשלום של הפיצוי בגין נכסי קריירה. תשלומים עיתיים או תשלום חד פעמי. היתרון של תשלומים עיתיים הינה האפשרות להתאים את התשלום לשינויים בחייו המקצועיים של בן הזוג החיצוני. אם יחדול מעבודה אז ניתן יהיה לתת ביטוי לכך בתשלומים. כמו כן שיטה זו אינה מכבידה על בן הזוג החיצוני במובן זה שאינה כופה עליו תשלום אחד משמעותי שהוא יתקשה לעמוד בו.

בית המשפט העליון בפ"ד בע"מ 4623/04 העדיף את השיטה של התשלום החד פעמי בקבעו כי בנסיבות של גירושין קיימת חשיבות רבה להפרדה הסופית בין בני הזוג. יחד עם זאת החיסרון של שיטת התשלום החד פעמי הינה כי היא יוצאת מנקודת הנחה לפיה בן הזוג ימשיך לעבוד.

דוגמאות מן הפסיקה בכל הנוגע ל-"נכסי קריירה"

בעניין פלונית נגד פלוני פ"ד שנתן על ידי בית הדין הרבני הגדול ביום 3.6.09 הכיר בית הדין הרבני הגדול בחובה לחלוקתם של נכסי קריירה שצברה האישה בקבעו כי יש לחשב את ערכם של מקצוע המשפטים של הדרגה של האישה וכן את מקצוע ההסמכה כמורה שנרכשו בתקופת נישואי הצדדים וכי מהערכת השווי ינוכו דמי הלימודים שהאישה קבלה מהוריה והבעל יקבל מחצית מהיתרה.

בעניין תמ"ש (ת"א) 85651/97 מיום 25.2.09 דחתה כבוד השופטת טובה סיוון מבית המשפט לענייני משפחה באזור ת"א את התביעה לנכסי קריירה של האישה במספר נימוקים. בין היתר קבעה כבוד השופטת סיוון כי האישה גרמה נזק להשתכרותו של הבעל ולמוניטין שלו. כן קבעה כי האישה לא הוכיחה כי בשל עיסוקיו של האיש במהלך הנישואין ויתרה על קידומה באיזו קריירה שחפצה בה וכי גידלה הילדים וטיפחה הבית מתוך בחירה. כן ציינה כי במהלך השנים התקדמה האישה היטב בעבודתה. בנוסף קובעת כב' השופטת סיוון כי יש לצמצם המקרים בהם יפסוק בית המשפט חלוקה וזכאות בנכסי קריירה ויעשה זאת רק במקרים ברורים ומובהקים תוך בחינת כל מקרה לגופו אחרת תיווצר תוצאה בלתי צודקת ובלתי שוויונית וכפל תשלום לבת הזוג.

בעניין תמ"ש (ים) 27170/06 ו' א' ואחרים נגד ו' א' תבעה אישה זכויות במחצית המוניטין ונכסי הקריירה של הבעל מכוח עקרון השוויון וזאת לשם איזון היכולת הכלכלית שבין הצדדים מכוח העובדה שהאיש הוא במאי מחזאי ושחקן מצליח. כבוד השופט איתי כץ מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפ"ד מיום 25.1.09 דחה תביעת האישה בעניין זה בקבעו כי האישה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה למוניטין נוסף מעבר למוניטין שרכש הנתבע בזכות כישרונו האישי שהוא נכס שהביא עימו לנישואין ולא נקנה במאמץ משותף במהלך החיים המשותפים. לקביעת בית המשפט, האישה לא טענה ולא הוכיחה שהתפתחותו המקצועית של הנתבע נעשתה ונתאפשרה הודות לויתור מצידה על הקריירה של עצמה. כמו כן קבע ביהמ"ש כי אין פער מהותי בהשתכרות בין הצדדים.

בעניין עמ (חיפה) 740/08 פלוני נגד פלונית מיום 6.11.08 כבוד הנשיאה וסרקוג החילה על המקרה דנן על דרך ההשוואה את ההלכה שנקבעה באשר לזכותה של בת זוג ב"נכסי קריירה" של בן זוגה ב בע"מ 4623/04, כתמונת הראי של עתודה כלכלית עצמאית שיכולה הייתה האישה המערערת להבטיח. בעניין זה נקבע כי יש ליתן למערערת פיצוי על הפער ביחס למערער שנוצר בתקופת התמקדותה והשקעתה במרחב הביתי – בגידול בנותיהן המשותפות, טיפול בצרכי המשפחה, דאגה לבית, וזאת בצד עבודתה לעזרת המשיב ואביו בעסק המשפחתי. בית המשפט מאשר כי "קיים קושי בהערכת נזק וקביעת גובה הפיצוי, שעה שאין מדובר בנזקים מוחשיים, ואולם בדומה להערכת נזק שאינו נזק ממון בדיני הנזיקין, הקושי בהערכת הנזק אינו מאיינו (מבטלו- הבהרה שלי ל.ק.) , ויש מקום שבית המשפט יעריך את גובה הפיצוי על דרך האומדנא תוך שנלקחים בחשבון מאפיינים שונים של בני הזוג, אופיו של הקשר הזוגי ושאר נתונים רלוונטיים, אשר שילובם יוכל ללמד על גובה הפיצוי הראוי. בין אלו ניתן למנות את משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני הזוג, תרומתה של בת הזוג להתפתחותו המקצועית של בן הזוג ולחוסן הכלכלי של המשפחה, אופק ההשתכרות של בני הזוג, צבירת ניסיון ועוד כהנה". בעניין זה נפסקו לאישה פיצויים בסך של 200,000 ₪ בגין חלקה בנכסי הקריירה של האיש.

הערות
* נכסי קריירה מכונים גם "נכסי עתודה כלכלית"

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.