גדר הפרדה בין מגרשים שכנים

רכשתם זה עתה מגרש וברצונכם להציב גדר הפרדה ביניכם לבין המגרש השכן? על מי לשאת בעלות הקמת גדר ההפרדה? היכן תמוקם הגדר? על שאלות אלו ויותר ננסה לענות במאמר זו.

סעיף 49 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע:

"(א)    קירות, גדרות, עצים ומחוברים וכיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן- מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

לכאורה, לפי סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין, במקרה שאין הסכם בין בעלי מגרשים שכנים, על בעלי המגרשים לשאת בחלקים שווים בהוצאות הכרוכות בשמירה ובהחזקת המחוברים שבמיצר.

להלן נבחן את יישום הסעיף הלכה למעשה...

נושא זה נדון בבית משפט השלום ברחובות ע"י כב' השופטת ריקי שמולביץ ב-א 4155/06 יוחנן עמר נ' קרלו רזיאל בראונר, אשר דחה את טענות התובעים לחייב את שכנו לשאת במחצית עלות הקמת גדר הפרדה בין המגרשים כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי הגדר היא "מחובר שבמיצר" וממילא רכשו את המגרש כאשר הושלמה כבר בניית הגדר. לפי השופטת בפרשת עמר, על פי סעיף 49 לחוק המקרקעין, על התובע השתתפות של בעלי המקרקעין השכנים בעלות הקמת גדר להוכיח כי הגדר נבנתה ונמצאת במיצר של המגרשים השכנים. יובהר, כי בנסיבות המקרה היה מדובר במגרשים זמניים, וטרם בוצע רישום כחוק בלשכת רישום המקרקעין, לכן, לגישת כב' השופטת, יש להיעזר בחוות דעת מומחה ואף מודד מוסמך שבסס טענת התובע לשאת במחצית עלות הקמת גדר, כי הגדר היא "מחובר שבמיצר" כמשמעותו בחוק.

מעניין לציין, כי בפסק הדין תק 525/04 וילצ'ק בנימין ואחר נ' משעלי עמי נדונה השאלה האם ניתן לחייב שכן בחלקים שווים לעלות הקמת קיר חדש בין מגרשים שכנים ונקבע כי נוכח הסכמה של השכן להקמת הקיר וכן לכך שגם השכן עצמו ראה בקיר כמחובר שבמיצר חוייבו שני השכנים בהוצאות הקיר המפריד ביניהם. בפרשת עמר התובעים ניסו להסתמך על קביעה זו, אך כב' השופטת דחתה טענתם תוך שקבעה כי בפסק דין משעלי מדובר בנסיבות שונות, שכן בפרשת עמר התובעים לא ביקשו ולא קיבלו הסכמת השכן להקמת גדר.

בפסק הדין בת.א (י-ם) 1274/04 נאור דמארי ואחר נ' תומר אקוע ואחר כב' בית המשפט קבע כי בין 2 המגרשים היתה סכנת הידרדרות אדמה שחייבה בנייתו של קיר תומך וחייב את השכן  להשתתף בעלות הוצאות הדרושות להחזקתו במצב תקין של הקיר הגובל בין שני המגרשים הנמצא בבעלות משותפת של הצדדים. בפרשת עמר התובעים ניסו להסתמך על גם קביעה זו, אך כב' השופטת דחתה טענתם תוך שקבעה כי בפסק דין דמארי מדובר בנסיבות שונות.

סיכום ומסקנות

נושא זה הינו נושא מורכב ואינו פשוט ודורש הבנה והתמצאות בחוק ובהוראות השונות הרלבנטיות לנושא, ואין להתייחס אליהם בקלות דעת ולבצע פעולות כאלה או אחרת ללא ייעוץ וליווי מתאים ע"י עו"ד העוסק בתחום. יעוץ וליווי מתאים יכול לחסוך לכם אלפי שקלים שלא הייתם אמורים לשלם, שלא לומר עוגמת נפש רבה אותה ניתן היה למנוע מראש באמצעות תכנון זהיר וקפדני.

הכותב  הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין.

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
      

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.