שיקום שיניים – רשלנות במהלך טיפול
עורכי דין - מידע משפטי: נזיקין ו/או ביטוח - נזיקין - תביעות שיניים - רשלנות רפואית - טיפול שיניים - שיקום שיניים - השתלות שיניים - רופא שיניים - מכבי - מרפאת שיניים - נזק - פיצוי -פה ולסת רשלנות
מתי זכאי מטופל לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לו במהלך טיפול שיקומי בשיניו?
שלח שאלה בנושא לעורך דין
שיקום שיניים – רשלנות במהלך טיפול
מאת: עו"ד יצחק יהב
מאת: עו"ד יצחק יהב
לאחרונה שטף את אמצעי התקשורת גל פרסומים אודות טיפולים לשיקום שיניים.
קופות חולים, גופים פרטיים ורופאי שיניים מהללים ומשבחים את הטיפולים "החדשניים" שניתן לקבל אצלם.
האחד מבטיח לבצע טיפול שיקומי – "בשיטות מיוחדות" – שפותחו על ידו, השני מבטיח כי השתלת שתלים תושלם "ביום אחד" והשלישי – משכנע כי הצלחת הטיפול מובטחת ללא כל סיכון של כישלון.
התחרות החריפה בין מרפאות השיניים והעלויות הכספיות הגבוהות הכרוכות בטיפולי שיקום השיניים – מהוות פוטנציאל לתקלות וליקויים במהלך הטיפולים בשל גורמים שונים ומגוונים כגון: טיפול ע" רופאים שאינם מיומנים ומומחים בתחום, חוסר פיקוח ובקרה, ניסיון לקצר הליכים, שימוש בחומרים בלתי מתאימים, תנאים סניטריים בלתי נאותים ועוד גורמים.
סיפורו של ראובן, שנתברר בביהמ"ש השלום בתל-אביב (ת.א. 18061/05) יכול להדגים את הסיכון הצפוי למטופל בשיניים.
ראובן, יליד 1928, שהיה מטופל במרפאת שיניים מכבי, פנה בסוף שנת 1998 וביקש לשקם את מערכת השיניים. הטיפולים כללו עקירות שיניים קיימות, טיפולי שורש והתקנת גשרים.
לאחר זמן – החלו הגשרים לצאת ממקומם וכן נתגלו שברים בכתרים.
ניסיון שיקומי מחודש ע"י החדרת שתלים ללסתות, אשר כשל – גם הוא.
בשנת 2003 הסתיים הטיפול בכישלון המלווה באובדן כללי של שיניו.
בתביעה שהוגשה לבית-המשפט, ביקש ראובן לחייב את מכבי לפצותו על הנזקים במערכת השיניים כשהוא מבסס את תביעתו על חוות-דעת של מומחה רפואי בתחום שיקום השיניים.
מומחה רפואי מטעם מכבי סבר כי לא הייתה רשלנות בטיפול.
מומחה רפואי שהתמנה ע"י בית-המשפט קבע כי הטיפול היה בלתי ראוי – הן באבחנה, הן בביצוע והן בתוצאה.
ראובן פוצה בשל נזקי טיפול השיקום בסך כ- 250,000 ₪.
מתי, אפוא, זכאי מטופל לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לו במהלך טיפול שיקומי בשיניו?
יש להוכיח – כמו בכל תביעת נזיקין – קיומה של רשלנות מצד הרופא המטפל – הבסיס לכך הוא - פקודת הנזיקין – (נוסח חדש).
אין די בכישלון הטיפול כדי להוכיח ולבסס טענה של רשלנות, אלא, יש להוכיח כי הרופא או המטפלים האחרים פעלו בניגוד לפרקטיקה מקצועית מקובלת וסטו מסטנדרד מקצועי של רופא שיניים סביר בתחום השיקומי.
לאור ההתמחויות הקיימות – גם בתחום רפואת השיניים – סביר יהיה לצפות מרופא בעל מומחיות בתחום שיקום הפה והשיניים לעסוק בתחום מורכב זה ולא ניתן יהיה להסתפק ברופא שיניים – כללי – חסר מיומנות.
על הרופא המטפל לפעול עפ"י העקרונות המותווים בחוק זכויות החולה, אשר מחייב אותו להסביר למטופל את החלופות הטיפוליות הקיימות ולפרט את הסיכויים והסיכונים בכל טיפול.
בהעדר הסבר מפורט עלול הרופא להיחשב כמי שלא קיבל "הסכמה מדעת" מצד המטופל – מכוח סעיף 13 לחוק. על הרופא לרשום באופן מפורט בכרטיס הטיפולים את האבחנה, הטיפולים המוצעים, והוראות הטיפול, וזאת, כמפורט בסעיף 17 לחוק.
הפרה של הוראות חוק זכויות החולה עשויה להצמיח עילת תביעה נוספת למטופל אשר ידועה כפיצוי בשל "פגיעה באוטונומיה".
הגשת תביעה בשל רשלנות בטיפול שיקומי בשיניים – מחויבת בצירוף חוות-דעת של מומחה רפואי מקצועי אשר יבסס את הטענות לענין ההיבטים המקצועיים שבהם כשל הרופא - וביחס להוצאות לתיקון הנזקים בעקבות הטיפול הלקוי.
בהעדר חוות-דעת – סיכויי הצלחת התביעה הינם קלושים.
תחום רפואת השיניים, ובעיקר התחום השיקומי, הינו תחום שטמון בו סיכון של נזק רב – לאור העלויות הגבוהות הכרוכות בו לרבות הצורך בטיפולים בעתיד.
יש, אפוא, להכין תשתית רפואית ומשפטית נאותה לפני הגשת התביעה כדי לבסס כראוי את סיכויי התביעה.
קופות חולים, גופים פרטיים ורופאי שיניים מהללים ומשבחים את הטיפולים "החדשניים" שניתן לקבל אצלם.
האחד מבטיח לבצע טיפול שיקומי – "בשיטות מיוחדות" – שפותחו על ידו, השני מבטיח כי השתלת שתלים תושלם "ביום אחד" והשלישי – משכנע כי הצלחת הטיפול מובטחת ללא כל סיכון של כישלון.
התחרות החריפה בין מרפאות השיניים והעלויות הכספיות הגבוהות הכרוכות בטיפולי שיקום השיניים – מהוות פוטנציאל לתקלות וליקויים במהלך הטיפולים בשל גורמים שונים ומגוונים כגון: טיפול ע" רופאים שאינם מיומנים ומומחים בתחום, חוסר פיקוח ובקרה, ניסיון לקצר הליכים, שימוש בחומרים בלתי מתאימים, תנאים סניטריים בלתי נאותים ועוד גורמים.
סיפורו של ראובן, שנתברר בביהמ"ש השלום בתל-אביב (ת.א. 18061/05) יכול להדגים את הסיכון הצפוי למטופל בשיניים.
ראובן, יליד 1928, שהיה מטופל במרפאת שיניים מכבי, פנה בסוף שנת 1998 וביקש לשקם את מערכת השיניים. הטיפולים כללו עקירות שיניים קיימות, טיפולי שורש והתקנת גשרים.
לאחר זמן – החלו הגשרים לצאת ממקומם וכן נתגלו שברים בכתרים.
ניסיון שיקומי מחודש ע"י החדרת שתלים ללסתות, אשר כשל – גם הוא.
בשנת 2003 הסתיים הטיפול בכישלון המלווה באובדן כללי של שיניו.
בתביעה שהוגשה לבית-המשפט, ביקש ראובן לחייב את מכבי לפצותו על הנזקים במערכת השיניים כשהוא מבסס את תביעתו על חוות-דעת של מומחה רפואי בתחום שיקום השיניים.
מומחה רפואי מטעם מכבי סבר כי לא הייתה רשלנות בטיפול.
מומחה רפואי שהתמנה ע"י בית-המשפט קבע כי הטיפול היה בלתי ראוי – הן באבחנה, הן בביצוע והן בתוצאה.
ראובן פוצה בשל נזקי טיפול השיקום בסך כ- 250,000 ₪.
מתי, אפוא, זכאי מטופל לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לו במהלך טיפול שיקומי בשיניו?
יש להוכיח – כמו בכל תביעת נזיקין – קיומה של רשלנות מצד הרופא המטפל – הבסיס לכך הוא - פקודת הנזיקין – (נוסח חדש).
אין די בכישלון הטיפול כדי להוכיח ולבסס טענה של רשלנות, אלא, יש להוכיח כי הרופא או המטפלים האחרים פעלו בניגוד לפרקטיקה מקצועית מקובלת וסטו מסטנדרד מקצועי של רופא שיניים סביר בתחום השיקומי.
לאור ההתמחויות הקיימות – גם בתחום רפואת השיניים – סביר יהיה לצפות מרופא בעל מומחיות בתחום שיקום הפה והשיניים לעסוק בתחום מורכב זה ולא ניתן יהיה להסתפק ברופא שיניים – כללי – חסר מיומנות.
על הרופא המטפל לפעול עפ"י העקרונות המותווים בחוק זכויות החולה, אשר מחייב אותו להסביר למטופל את החלופות הטיפוליות הקיימות ולפרט את הסיכויים והסיכונים בכל טיפול.
בהעדר הסבר מפורט עלול הרופא להיחשב כמי שלא קיבל "הסכמה מדעת" מצד המטופל – מכוח סעיף 13 לחוק. על הרופא לרשום באופן מפורט בכרטיס הטיפולים את האבחנה, הטיפולים המוצעים, והוראות הטיפול, וזאת, כמפורט בסעיף 17 לחוק.
הפרה של הוראות חוק זכויות החולה עשויה להצמיח עילת תביעה נוספת למטופל אשר ידועה כפיצוי בשל "פגיעה באוטונומיה".
הגשת תביעה בשל רשלנות בטיפול שיקומי בשיניים – מחויבת בצירוף חוות-דעת של מומחה רפואי מקצועי אשר יבסס את הטענות לענין ההיבטים המקצועיים שבהם כשל הרופא - וביחס להוצאות לתיקון הנזקים בעקבות הטיפול הלקוי.
בהעדר חוות-דעת – סיכויי הצלחת התביעה הינם קלושים.
תחום רפואת השיניים, ובעיקר התחום השיקומי, הינו תחום שטמון בו סיכון של נזק רב – לאור העלויות הגבוהות הכרוכות בו לרבות הצורך בטיפולים בעתיד.
יש, אפוא, להכין תשתית רפואית ומשפטית נאותה לפני הגשת התביעה כדי לבסס כראוי את סיכויי התביעה.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info