כיצד לבחור קופת גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות?

רבים מתחבטים בשאלה באיזו קופת גמל, קרן השתלמות או קרן נאמנות כדאי לבחור. רבים גם מתפתים להעביר את כספם מקופה מסוימת לקופה אחרת על סמך פרסומות ותעלולי שיווק, המלצות מחברים ובני משפחה, או סתם מתוך הרגשה שיש לעשות מעשה כלשהו. מטרת המאמר היא לספק לחסרי המיומנות הפיננסית כללים פשוטים לצורך קבלת החלטה מושכלת יותר באיזו קופת גמל, קרן השתלמות או קרן נאמנות כדאי להשקיע. לצורך קיצור אשתמש מעתה במונח קרן נאמנות אך הניתוח מתאים גם לקרנות השתלמות וקופות גמל.

כלל מספר 1 - הקוף מרוויח בממוצע יותר – מחקר מצביע בעקביות זה עשרות שנים שקרנות נאמנות מרוויחות בממוצע פחות מהשוק או במילים אחרות השקעה באינדקס (לדוגמא, המדד המשקף את מחירי 25 המניות הגדולות ביותר בבורסת תל אביב נקרא מדד או אינדקס "תל אביב 25") תביא לרווחים גבוהים יותר על פני תקופה ארוכה מאשר קרנות הנאמנות המנסות לבחור נכסי השקעה בודדים. הכיצד? התנהגות מחירי המניות, אגרות החוב, שערי מטבע ונכסים פיננסים אחרים אינם ניתנים לצפיה מראש. אדם הטוען כי ביכולתו לצפות מה יקרה לשער החליפין של הדולר או למחיר מניה כלשהי בעוד שבוע הינו במקרה הטוב נוכל ובמקרה הפחות טוב משלה את עצמו ואת סביבתו. הדבר נכון גם לבעלי המקצוע המנהלים את קרנות הנאמנות. הם אינם יכולים לצפות את העתיד. אומנם מידי פעם קרן נאמנות מרוויחה סכומים נאים ו"מכה את השוק" אך בכל תקופה סביר שתהיה זו קרן נאמנות אחרת. הרי כל קרנות הנאמנות ביחד מהוות יחד את רוב רובו של השוק ולא ייתכן שהשוק יכה את עצמו. אז בשביל מה אנו משלמים דמי ניהול לקרן נאמנות שברור שתרויח פחות מהשוק? תארו לכם שהייתם רוצים להשקיע את כספכם בעצמכם בתיק מאוזן הכולל מרכיבים רבים (נקרא לו בקיצור "תיק השוק"). הייתם הרי מבזבזים זמן יקר על קביעת מדיניות השקעה, ניהול תיק ההשקעה, קניה ומכירה ודיווח לרשויות. בנוסף, הייתם כנראה משלמים עמלות גבוהות על קניה ומכירה של נכסים פיננסים. קרן הנאמנות עושה זו בצורה יעילה יותר תוך חיסכון של עלויות עסקה. מתברר גם שקרנות נאמנות המשקיעות במדדי מניות או אגרות חוב מרוויחות בממוצע יותר מאלה המנסות לבחור מניות בודדות. מסקנה – בחרו את הקרן המשקיעה את הכסף במדדי מניות ואגרות חוב ולא מנסה לבחור מניות או אג"ח בודדים. קרן זו גם תחסוך לכם בדמי הניהול.

כלל מספר 2 - בחירת קרן נאמנות על סמך נתוני העבר היא מעשה מסוכן – נניח שאספתם נתונים על כל קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות על פני 20 השנים האחרונות. ונניח שחילקתם את כל הקרנות לעשירונים בהתאם לתשואה שהניבו ללקוחותיהם בשנה שחלפה. מה לדעתכם הסיכוי שקרן שהייתה בעשירון העליון בתקופה הקודמת תשמור על מקומה בעשירון העליון גם בתקופה הבאה? מתברר שהסיכוי הוא די נמוך, כ- 15%. נניח שקרן מסוימת הייתה בתקופה האחרונה בעשירון התחתון, מה הסיכוי שקרן כושלת זו תשמור על מקומה בעשירון התחתון? כאן מתברר שהסיכוי הוא מהותי, כ- 40%. נובע מכך שבחירת קרן נאמנות על סמך ביצועי העבר הוא מעשה מסוכן. אם בחרתם קרן שהייתה מוצלחת בתקופה שחלפה, מובטח לכם בסיכוי של 85% שבתקופה הבאה לא תהיו בעשירון העליון. לעומת זאת די ברור שלא כדאי לבחור בקרן שבתקופות שחלפו הראו ביצועים כושלים.

כלל מספר 3 – בחר בקופה שמדיניות ההשקעה שלה מתאימה לרמת הסיכון אותה אתה רוצה לקחת – הכלל החשוב ביותר בתורת ההשקעות הוא שהשקעה מסוכנת יותר תניב בממוצע תשואה גבוהה יותר. לדוגמא, קרן המשקיעה את כל כספה במניות תניב בממוצע תשואה גבוהה יותר מקרן המשקיעה את כספה באגרות חוב של ממשלת ישראל. הדגש הוא כמובן על הממוצע. ייתכן שבתקופה בודדת כלשהי תניב קרן האג"ח תשואה גבוהה יותר מאשר הקרן המנייתית. לצערינו אנו חווים תופעה זו כעת. מן הסתם קרן שהשקיעה את כספה בחודשים האחרונים במניות תניב הפסדים ללקוחותיה בעוד שקרן שהשקיעה את כספה בחודשים האחרונים באגרות חוב ממשלתיות תניב רווחים (אומנם קטנים אך בכל זאת רווחים). לפיכך, בהסתמך על כלל מספר 2 הטוען שגם מנהל הקרן לא יכול לצפות את העתיד, כל מה שעליכם לעשות הוא לבחור את הקרן שמדיניות ההשקעה שלה תואמת את כמות הסיכון אותו אתם מעונינים לקחת. לדוגמא, אדם צעיר בן 30 יבחר כנראה להשקיע בקרן בעלת סיכון רב, זו המשקיעה את כספה במניות. אדם זה יכול להרשות לעצמו לקחת סיכון. אדם מבוגר בן 65 העומד לפרוש לפנסיה אינו יכול להרשות לעצמו את אותה רמת סיכון ולכן יבחר בקרן סולידית המשקיעה את הכספה בנכסים בטוחים יחסית (לדוגמא, אגרות חוב ממשלתיות). דוגמא נוספת קשורה להצבר ההון של המשקיע: אדם בעל הון רב יבחר להשקיע בקרן מסוכנת בעוד אדם ללא הון נוסף ישקיע בקרן בטוחה. ככלל אצבע, אותם משקיעים שקרן הנאמנות או קופת הגמל מהווה מרכיב משמעותי בהונם לא צריכים לבחור בקרן מסוכנת מכיוון ששנת משבר אחת יכולה למחוק שנים רבות של עבודה וחיסכון.

כלל מספר 4 – בחר בקופה שבה עלויות העסקה נמוכות יותר – מכיוון שלא ניתן לצפות את התנהגות השוק בעתיד ומכיוון שמנהלי קרנות ההשקעה אינם יכולים להכות את השוק פעם אחר פעם, נובע מכך שיש לבחור את קרן ההשקעות בעלת עלויות העסקה הנמוכות ביותר. מחקר מראה שהבדלי תשואה של קרנות נאמנות מוסברים במידה רבה על ידי שונות עלויות עסקה. בעוד קרנות "יקרות" יותר מדווחות על ביצועים פחותים, הקרנות ה"זולות" נוטות לדווח על ביצועים משופרים. כך לגבי קרנות הנוטות להשקיע במדדים (אינדקסים). מכיון שקרנות אלה "זולות" יחסית, הרי שהביצועים שלהן על פני טווח ארוך טובים יותר. לכן בחר בקרן הנאמנות המסתפקת בעלויות עסקה נמוכות יותר וסביר לאורך זמן ובממוצע תרוויח.  

כלל מספר 5 – הישמרו מתעלולי שיווק – מנהלי קרנות מרוויחים אחוז מסוים משווי הקרן או מרווחי הקרן. עלויות אלה מנוכות מנכסי המשקיע ופוגעות משמעותית בביצועי הקרן. לפעמים ניתן למצוא פרסומים המהללים ומשבחים את ביצועי הקרן, לדוגמא, מודעה בעיתון הטוענת כי בשנה החולפת הרוויחה הקרן תשואה בשיעור 7.5%. השאלה הראשונה העולה היא האם נתון זה כולל את עלויות הקרן? ייתכן שעלויות הקרן הסתכמו ב- 3% ואז שיעור הרווחיות של הקרן נמוך משמעותית. בנוסף, מה היו ביצועי הקרן בכל אחת מארבעת השנים הקודמות? ייתכן שקיימת שונות רבה בביצועי הקרן. לפיכך, יש להיזהר משיווק אגרסיבי המצביע על נתונים חסרי משמעות ולדרוש לראות נתונים על רווחיות נטו של הקרן במשך מספר שנים. זכרו גם שקרנות חדשות שהוקמו אך לאחרונה יכולות להתגאות בביצועים חיוביים מכיוון שאין להן "היסטוריה". דוגמא נוספת היא שימוש בנתוני תשואה מצטברת. נניח שקרן מסוימת טוענת שהרויחה 100% במצטבר בעשרת השנים האחרונות. מהי התשואה הממוצעת לשנה? האם 10%? ודאי שלא. התשואה הממוצעת היא 7.2% בלבד (כי -  1.072¹⁰ -1 = 1 (. עוד דוגמא: האם הביצועים של קרן שהתשואה מצטברת שלה לחמש שנים הייתה 27.6% טובים פחות מזו שהתשואה המצטברת שלה ל- 10 השנים האחרונות הייתה 62.9%? למעשה שתי הקרנות זהות בביצועיהן – 5% תשואה שנתית באופן מצטבר. לפיכך תמיד יש להשוות תשואה שנתית על בסיס ממוצע הנדסי ולהימנע מהשוואות על סמך תשואה מצטברת רב שנתית. לבסוף, מרבית הקרנות יפרסמו מידע חיובי תוך ניסיון להעלים מידע בעל אופי שלילי. דעו כי המידע המפורסם על ידי הקרנות מנוסח וערוך בצורה החיובית ביותר שניתן כך שתמיד קיימת הטיה חיובית במידע. זאת ועוד, פרסום מידע בעיתונות ובאמצעות עלונים צבעוניים עולה כסף רב, שאותו משלמים בסופו של חשבון החוסכים. דווקא הקרנות הנמנעות מפרסום יקר מניבות תשואה רבה יותר (ראה כלל מספר 4).   

לסיכום, בשנתיים האחרונות החליטו עובדים רבים במוסדות להשכלה גבוהה לעבור לקופות הגמל וקרנות השתלמות "אחרות" על בסיס ההנחה שתשואות הקרנות האחרות יהיו גבוהות יותר בעתיד. התברר שהקרנות האחרות פשוט השקיעו את הכספים בנכסים מסוכנים יותר. עקב המשבר הכלכלי הנוכחי שווי הנכסים בקרנות ירד משמעותית ורבים מהחוסכים הפסידו חלקים משמעותיים מחסכונותיהם. אין פסול בהשקעה מסוכנת ומלבד שהחוסך יודע את הסיכונים והסיכויים שבהשקעה. בחירה מושכלת בקרן על סמך חמשת הכללים לעיל יכולה לצמצם נזקים ולהביא למדיניות השקעה מאוזנת יותר.

* פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של לונדון. מאמר זה מספק הנחיות כלליות לבחירת השקעות ואינו מהווה המלצה ספציפית לבחירת השקעה או קרן כלשהי או לביצוע שינוי כלשהו במדיניות ההשקעה הנוכחית. מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע מתאימים לפני ביצוע פעולת השקעה כלשהי.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.