קובץ שאלות ותשובות בענין משקים חקלאיים

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי ו/או דיני מושבים - דיני מושבים - משקים חקלאיים - בן ממשיך - מגזר חקלאי - חקלאים - נחלה חקלאית - נחלות - משק - דיני ירושה - מיסוי משק חקלאי - מינהל מקרקעי ישראל

שלח שאלה בנושא לעורך דין

קובץ שאלות ותשובות בענין משקים חקלאיים
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

שאלה

אימי נפטרה והשאירה צוואה שהמשק החקלאי יימכר ויחולק שווה בשווה בין 5 האחים. רציתי לדעת איזה מיסים אשלם. את המשק הם קיבלו בשנת 1950 לערך. ידוע לי שיש מס שבח על השטחים בלבד ולא על הבית של 12%. האם זה נכון ואיזה חישוב עושים לשטחים ואיך נקבע המחיר.

תשובה

נושא המיסוי במכירת משקים חקלאיים הוא נושא מורכב ביותר הדורש ניסיון, ידע ומיומנות.
ההבדלים בתשלום המס ודמי ההסכמה למינהל יכולים לנוע בעשרות אחוזים.
בתכנון מס נכון ניתן להימנע מתשלומי יתר מיותרים.

שאלה

לבניית בית בנחלה לבן ממשיך חייבים לקבל הסכמת האגודה והמנהל להגדרת הבן כבן ממשיך. האם בעתיד יראו בו כבן ממשיך למרות שבפועל לא הועברו אליו הזכויות בנחלה, ובהנחה שאין צוואה להעברת זכויות, או שלא הועברו בפועל.

תשובה

באשר לשאלתך הראשונה הנוגעת לאישורי בניה במשק :ביתך נבנה על אדמות המדינה, ומינהל מקרקעי ישראל הוא הבעלים ומנהל הרישומים לבעלי בר רשות במשקים חקלאיים.
אופן ההתקשרות בין המינהל למתיישב כדוגמתך , נעשה באמצעות הסכמים (חוזים),אשר מתחדשים מעת לעת .
תחילה נקראו הם בשם הסכמים משולשים וכללו את מינהל מקרקעי ישראל את הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן את האגודה החקלאית אליה אתה משתייך.
לקראת אמצע שנות השמונים הומרו ההסכמים הללו בהסכמים דו צדדים הכוללים את המינהל ואת האגודה החקלאית בלבד.
בהנחה שעל משקך חל ההסכם הדו צדדי הרי על פי סעיף 19 להסכם הדו צדדי
" אסור לחבר אגודה לבנות במשבצת מבנה כלשהוא או תוספת ללא אישור המשכיר מראש ובכתב "מכאן שהנך חייב לקבל את אישור האגודה והמינהל לכל תוספת בנייה .

באשר לשאלתך השנייה הנוגעת לזכויות של בן ממשיך: מושג הבן ממשיך הוא יציר תקנות האגודות השיתופיות והוא נועד בזמנו להסדיר את קבלת הבן ממשיך כחבר אגודה ונועד להסיר מכשולים מרצון ההורים להעביר את זכויותיהם במשק ,כמו כן הוא מבטיח שהאגודה לא תערים קשיים בבוא היום על קבלת הזכויות ,אולם אין תוקף למינוי בן ממשיך מבחינת הגורמים המיישבים (המינהל) ללא קבלת הסכמתם מראש ובכתב.
האם יוכל הבן ממשיך להיות בעל זכויות בר רשות במשק ללא העברת זכויות ?
האפשרות הראשונה שבעל הזכויות בר רשות בחיים .במצב זה אין העברת זכויות ללא הסכמה מראש ובכתב של המינהל ובתנאי שהמציא קודם לכן את הסכמת האגודה .
האפשרות השנייה היא שבעל זכויות בר הרשות נפטר . במקרה כזה יעברו כל הזכויות לבן/בת הזוג ,ואפילו השאיר המנוח/ה ילדים .
לא הניח המנוח/ה בן/בת זוג , אך הניח ילד אחד יעברו כל הזכויות בר הרשות לילד האמור בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
הותיר יותר מילד אחד תעבורנה כל הזכויות רק לאחד המוכן ומסוגל לתפעל את המשק . באין הסכמה בין הילדים יחליט על כך בית המשפט.
כמו כן ניתן למנות בצוואה רק את אחד הילדים אשר יקבל את המשק לאחר פטירת 2 ההורים.

באשר לשאלת השלישית הנוגעת לענייני הצוואה :על פי פסיקת בתי משפט, זכויות בר רשות במשק אינן חלק מהעיזבון , וכל העברת זכויות בר רשות במשק תיעשה על פי הקבוע בחוזה המשולש או החוזה הדו צדדי .

שאלה

רציתי לדעת האם יש אפשרות למכור את בית ההורים ולפצלו מהמשק לאחר שהבן הממשיך בנה את ביתו ליד בית ההורים.

תשובה

באופן עקרוני ניתן לפצל כ – 500 מ"ר בבית מגורים מהמשק.
הפיצול דורש הסכם מתאים בין ההורים לילדים, הגשת בקשה לשינוי תכנית בנין ערים, קבלת הסכמת האגודה + מינהל מקרקעי ישראל – תשלום דמי חכירה וכו'.
שאלה

בשנת 1982 התאלמנתי ומאז אני משכירה 10 דונם. יש מאחורי ביתי 4 דונם של זיתים שבני הבכור מחזיק. לפני 3 שנים ביקשתי מהאגודה להשלים לי 23 דונם ל-40 דונם שמגיעים לי. לפני שנתיים קיבלתי 10 דונם לאחר שחבר אגודה מכר את הנחלה ו"נשארו 10 דונם ספייר". מאז אני פונה לאגודה שוב ושוב להשלים את 13 הדונם שמגיעים לי והם מצידם טוענים שאין ביכולתם, אלא רק אם מישהו ימכור בעתיד נחלה. מהן זכויותי?

תשובה

יש לך זכות לקבל את יתרת הנחלה מתוך האדמות של המושב, וזאת במידה ויש לו אדמות.
על פי הדין משק חקלאי מכיל בדרך כלל כ – 30 דונם ויש לך זכות לקבל את כל המכסה של 30 הדונם. במידה והאגודה לא משלימה לך את 30 הדונם יש לפנות לצורך זה לבית המשפט.

שאלה

אחי מיועד להיות הבן הממשיך בנחלת הורי. הוא אף בנה בית בנחלה ונשוי ובעל משפחה. הורי שוקלים לרשום בצוואתם כי ביתם במתחם של 750 מטר מתוך הנחלה יהיה על שמי ושם אחותי ויועבר אלינו בבוא העת. היום המשק רשום על שמם ורק לאחר פטירת שניהם יועברו הזכויות לאחי ואלי. האם צוואה כזו ניתנת לשימוש?

תשובה

כעקרון, זכויות הוריך במשק אינן זכויות קנייניות , זכויות הוריך במשק מוגדרות כזכויות אישיות (בר – רשות) אשר אינן ברות הורשה .
על משקים חקלאים חלים שני סוגי חוזים הסכם הראשוני שנקרא החוזה המשולש שנערך בין מינהל מקרקעי ישראל , הסוכנות היהודית לארץ ישראל , ואגודה החקלאית המנהלת את ענייני המושב .
בתחילת שנות ה-90 הפסיקה הסוכנות היהודית להיות צד לחוזה ,במרבית המושבים חוזה השכירות חל בין המינהל לאגודה , חוזה מכונה חוזה הדו צדדי.
עפ"י הוראות חוזה זה למשק חקלאי יכול ויהיה בעל זכויות אחד . אין על פי הוראות הסכם זה אפשרות לפצל את המשק לכמה חלקים ולכן יש לחפש פתרונות יצירתיים במקרים כפי שאת מתארת.

פתרון 1 :במרץ 2008 החליטה מועצת מקרקעי ישראל לקבוע כללים בדבר הכללים החדשים המתירים בניה למגורים בשטח א' של המשק.
עפ"י כללים אלו יותר לבעל זכויות בנסיבות המתאימות לבנות גם יחידה שלישית בחלקה א' במשק.

פתרון שני:מגורים בבית הוריכם הקיים לאחר אריכות ימיהם ,עליכם לערוך חוזה משולש שיכלול את הוריך כבעלי הזכויות ,את אחיך בהנחה שזכויותיו כבן ממשיך מוכרות ע"י המוסדות המתאימים , ואתכן.
החוזה יכלול זכויות למגורים בבית אשר במשק לכל ימי חייכן עם אפשרות לפיצול הבית מן המשק בבוא היום ובמידה וזה יתאפשר במחירים סבירים.
קיימים פתרונות נוספים אותם יש להתאים באופן ספציפי לכל מקרה ומקרה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות', משרד עורכי דין ונוטריונים

מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה

ייעוץ אישי