כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

תכנון העברת ההון המשפחתי לדורות הבאים


עורכי דין - מידע משפטי: , מיסים, דיני משפחה - דיני משפחה - דיני ירושה - צוואה - נאמנות פרטית - דיני נאמנויות - הורשה - הון משפחתי - ילדים - נכדים - חלוקת רכוש - דיני מיסים - מיסוי נאמנויות -


תכנון נכון של העברת ההון המשפחתי לדורות הבאים יחסוך עגמות נפש, יגרום להעברה "חלקה" של הרכוש המשפחתי לדור הבא...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שלושה עיגולים
תכנון העברת ההון המשפחתי לדורות הבאים
מאת: עו"ד איריס בודנהיימר

ההון המשפחתי הוא סך הנכסים שנאגרים במסגרת המשפחה במשך תקופת חיים של בני זוג. רוב האנשים אינם נותנים דעתם להון המשפחתי ולדרך העברתו לדורות הבאים.

תכנון נכון של העברת ההון המשפחתי לדורות הבאים יחסוך עגמות נפש, יגרום להעברה "חלקה" של הרכוש המשפחתי לדור הבא, ויקטין במאוד את הסיכויים לסכסוכים משפחתיים. בנוסף, תכנון נכון חוקי ולגיטימי יכול  לגרום לחסכון כספי נכבד בעלויות מס.

במשפט הישראלי, דרך העברת הרכוש לדורות הבאים, קבועה בחוק הירושה.
כאשר האדם אינו מתכנן מראש את העברת רכושו לאחר מותו, הרכוש יעבור בהתאם להוראות חוק הירושה באמצעות הוצאת צו ירושה.  

חוק הירושה בסעיף 2 קובע כי  הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

עלפי סעיף 10 לחוק הירושה היורשים על פי דין הינם מי שהיה במות המוריש בן זוגו וכן קרוביו. כקרוביו מוגדרים -ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם הורי הוריו וצאצאיהם.  

חלוקת הרכוש ושיעורה הם גורמים ישירים של מצבו המשפחתי של המוריש – היינו, האם היה נשוי או שהיתה לו בת זוג ידועה בציבור, האם היו לו ילדים, באם לא היו לו ילדים, האם היו לו הורים שעודם בחיים ואם לא, האם יש לו אחים וכיו"ב שאלות שיש ליתן עליהן תשובות. אם המוריש היה ערירי, יורשת המדינה את רכושו.

ירושה על פי דין עלולה ליצור בעיות קשות שהמוריש לא נתן דעתו עליהן בהיותו בחיים. בעיות מסוג זה יכולות להיות ירושה משותפת של בן הזוג יחד עם ילדיו ובהעדר ילדים יחד עם הוריו או עם אחיו של המוריש.ויתכנו מצבים בהם חלק מהיורשים יבקשו להוציא את בן הזוג מדירת המגורים בה חי עם המוריש.

תכנון מראש של העברת הרכוש לאחר פטירתו של המוריש דורש כבר התארגנות מראש. התארגנות כזו יכולה לבוא לידי ביטוי בעריכת צוואה או באמצעות יצירת נאמנות פרטית המהווה הסדר שתוקפו יכול לחול גם לאחר מותו של יוצר הנאמנות ואשר מהווה הסדר לגיטימי שיש לבצעו בתנאים מסויימים הקבועים בפקודת מס הכנסה.  

בצוואה יכול המצווה, להורות במדויק למי הוא מבקש להוריש את רכושו ובאלו חלקים. בצוואה יכול גם המצווה להוריש את רכושו לאדם אחד ולקבוע שלאחר פטירתו של אותו אדם יעבור הרכוש לאחר   (יורש אחר יורש) המצווה יכול לקבוע כי אם אדם מסוים לו הוריש נכסים לא יהיה בחיים בשעת מותו של המצווה, יעבור אותו רכוש למישהו אחר (יורש במקום יורש) המצווה יכול לקבוע כי נכסים מסויימים יעברו לאדם אחד וכי נכסים מסויימים אחרים  יעברו לאחר או אחרים  בצורה כזו שלא תחייב מכירתם בעין לצורך חלוקת הכספים בין הזוכים. מכירת נכסים וחלוקתם שלא על פי על פי הוראות חוק מס שבח עלולה להיות מחוייבת במסי מקרקעין גבוהים שניתן לחסוך בתכנון לגטימי וחוקי שיעשה מראש בצוואה (במיוחד כאשר מדובר בזוכים בני משפחה אחת).

חשוב להדגיש, כי ישנם נכסים שאינם כלולים בעזבון (בין אם על פי ירושה ובין אם על פי צוואה). על פי סעיף 47 לחוק הירושה – סכומים הכלולים בחוזה ביטוח,  בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי פעולה דומה , אינה כלולים בנכסי העזבון.

פרושו של דבר הוא שכספים המגיעים על פי ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, קופות גמל קרנות השתלמות וכיו"ב ימסרו למי שהוגדר באותם ביטוחים או קופות כמוטבים. קיימים לעיתים מקרים בהם מי שהוגדר כמוטב היה בן הזוג של המוריש או המצווה במועד ההצטרפות לקופה. לימים, התגרש אותו אדם  אך שכח לשנות את שמות המוטבים. במקרה כזה, על אף שהיורשים על פי דין או על פי צוואה הינם אחרים – את הכספים שהצטברו בקופה יקבל מי שרשום כמוטב בה.  

אפשרות נוספת אחרת להעברת נכסים לדורות הבאים הינה באמצעות הקמת נאמנות פרטית. באמצעות הקמתה של נאמנות פרטית יכול יוצר הנאמנות לדאוג לא רק לילדיו אלא גם לנכדיו ואף לנכדי נכדיו.(דבר שאינו אפשרי על פי חוק הירושה). בדרך זו יכול היוצר להגן על הרכוש מפני בני משפחה עם בעיות או מפני בני משפחה שאינם מסוגלים לנהל הון רב או להבטיח את השליטה ברכוש המשפחתי בעיקר כאשר מדובר בעסקים מסועפים. בנוסף מאפשרת הנאמנות התמודדות עם דיני ירושה במקום בו דיני הירושה מקציבים מנה קבועה ליורשים ואין אפשרות לשנות זאת על פי צוואה לעיתים משתמשים בהקמת נאמנות על מנת לעקוף את דיני הירושה ולא להוריש ליורש לא רצוי חלקים שהחוק מצווה להוריש לו.  (למשל במדינות הקונטיננט באירופה).

ב-1 לינואר 2006 נכנס לתוקפו החוק למיסוי נאמנויות בישראל. החוק עיגן בתוכו שני חידושים: האחד, מיסוי נאמנויות בישראל, והשני, מתן אפשרות להקים ולנהל בישראל נאמנות מבלי שעצם הנאמנות ישפיע על תוצאות המס של הנאמנות.        



*****
האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד כל המסתמך על מידע זה מבלי לקבל יעוץ משפטי פרטני על בסיס עובדות המקרה עושה זאת על אחריותו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף