על הקשר שבין המשבר הכלכלי למשבר המשפחתי

בימים אלו מטלטל משבר פיננסי את שוקי ההון העולמיים. ניסיון העבר מלמד כי טלטלה שכזו אינה צפויה להתמקד או להעצר בשוק ההון, אלא צפויות לה "השלכות רוחב ועומק" רבות ומגוונות. אחדות מהשלכות והשפעות אלו נוגעות במישרין ובעקיפין לדיני המשפחה.
במאמר קצר זה ננסה לעמוד על המשמעויות העיקריות העשויות לנבוע מהאמור לעיל.

סכסוכים וניהול הסכסוך

בראש ובראשונה יש לציין כי תקופות של משבר כלכלי מהוות 'מאיץ' להתפתחות ולהחרפת סכסוכים משפחתיים. הדבר נובע, הן מהלחץ הנפשי - הגובר מטבע הדברים בתקופה שכזו - והן מהעובדה כי המשבר 'משנה סידרי עולם' ומאלץ את הנפגעים לשנות את אורח חייהם, את אופי הוצאותיהם, את מידת התמיכה הכלכלית שהם מקבלים ועוד כיוצ"ב.

עצם המודעות לבעיות הצפויות ולאופיין, כאמור לעיל, הנה לעיתים קרובות גם הדרך הטובה להפחתת הסכנה להתפתחות סכסוך משפחתי בתקופה זו. מודעות זו עשויה לתרום להידברות ולהערכות מוקדמת לתקופה הקשה וזאת בדרך של הסכמות בדבר שינויים כספיים בתקופה זו, אם על דרך שינוי זמני במזונות ואם על דרך נקיטת הסדרים אחרים, כפי שיצויין להלן.
גם אם כבר פרץ סכסוך, או במקרה של החרפה בסכסוך קיים, מומלץ לנסות ולהעזר בהליכי מו"מ וגישור, אשר עשויים לחסוך כסף וזמן רב.    

דיני השיתוף - רכוש עיסקי – חובות

המשמעות המיידית הנלווית למשבר הפיננסי הנה בדרך כלל הפסדים כספיים, הגוררים עמם לעיתים גם חובות גדולים. במקרה זה עולה שאלת אחריותם המשותפת של בני הזוג להפסדים ולחובות. השאלה מתעוררת בעיקר במקרה בו אחד מבני הזוג אינו פעיל בעסק, אולם נהנה מהכנסותיו ורווחיו. במקרה שכזה קיימת רלוונטיות לאופן בו חולקו הרווחים בין בני הזוג טרם המשבר ומהו השימוש שנעשה בהם; אם לצרכי כלכלת המשפחה, אם להשקעה חוזרת בעסק. כמו כן קיימת חשיבות לבדיקת הגורמים אשר הביאו את העסק הספציפי לידי משבר והפסדים, בכלל זה יש לבחון האם ההתנהלות העיסקית היתה בדרך מקובלת ובתום לב.
התנהלות נכונה מצד בני הזוג, לרבות עריכת הסכם ממון - הן ביחס להגדרת האופן בו יתנהלו העסקים וחלוקת הרווחים, הן ביחס לאחריות לחובות - עשויה למנוע סכסוכים כספיים מורכבים וכן תביעות של צדדים שלישיים את בן הזוג שאינו פעיל בעסק.

דיני המזונות - שינוי המזונות

כידוע, דמי המזונות נתונים לשינויים, כתוצאה משינוי מהותי בנסיבות אשר היו נכונות ורלוונטיות לעת קביעתם. מטבע הדברים, משבר כלכלי עשוי להוביל לפגיעה מהותית ביכולת הכלכלית של החייב במזונות וכתוצאה מכך להביא לשינויים.
התנהלות נכונה מצד בני הזוג, לרבות הסכם בדבר שינוי המזונות ולו לתקופה זמנית, בהתאם לאופי המשבר הכלכלי, עשויה למנוע התדיינות משפטית ממושכת, אשר אף עלולה להביא לשינוי המזונות לטווח ארוך יותר.  
הגירה וחטיפה

הגאות הכלכלית ופריחת ענף ההי-טק הובילו להתרחבות תופעת ההגירה הזמנית / קבועה של משפחות ישראליות, אשר עברו להתגורר במדינה אחרת, בה עובד אחד או שני בני הזוג. המשבר הכלכלי עשוי בהחלט להביא לצמצום מהיר של ההזדמנויות / ההצעות העיסקיות שמעבר לים וכתוצאה מכך, גם להביא לרצון אחד מבני הזוג לחזור לישראל.
חשוב לדעת כי פעולה חד-צדדית של אחד ההורים ובמסגרתה העברת הילדים מהמדינה הזרה בחזרה לישראל, בניגוד לרצון ההורה האחר, עלולה להחשב כחטיפה המנוגדת לאמנת האג עליה חתומות כ-70 מדינות ובכללן רוב המדינות המערביות. במקרה כזה רבים הסיכויים כי בית המשפט בישראל (אליה הועברו הילדים) יורה על החזרת הילדים למדינה הזרה, בכדי שזו תקיים הליך משפטי לקביעת משמורתם ולהסדרת הגירתם, אם בכלל.
(עם זאת יצויין כי לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהוגש באמצעות הח"מ ובו עתרה אם ישראלית ש'חטפה' את בנה מאנגליה - לשם נסעו הצדדים לצורך עבודת בעלה - לישראל להתיר לה להשאר בישראל ולקבוע כי לא בוצעה חטיפה. בית המשפט קבע כי בנסיבות הענין הספציפי לא הפכה אנגליה למקום המגורים הרגיל של הילד ועל כן הותר להשאירו בישראל. ראו סקירה של פסק דין זה באתר ).
התנהלות נכונה במקרה זה הנה השגת הסכם, ברור ככל שניתן, בדבר החזרת הילדים לישראל. היה ולא ניתן להשיג הסכם שכזה, יתכן וראוי לפתוח (במדינה הזרה) בהליך משפטי לקבלת משמורת ולהתרת ההגירה.

פתרון אחר עשוי להמצא בהסדרת עצם נסיעת המשפחה מישראל למגורים בחו"ל בהסכם בין ההורים, אשר ייקבע את ההסדרים המוסכמים להחזרת הילדים לישראל במקרים שונים. יש לציין עם זאת כי מימוש הסכם שכזה הנו תלוי נסיבות שונות ואינו מובטח באופן מוחלט.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.