האם מותר למעסיק לחדור לתיבת הדוא"ל של העובד ולעיין במייל ששלח

לאחרונה פנה אלינו מעסיק ומסר לנו, כי עובדת שלו הגישה כנגדו תביעה לפיצויים בטענה שנאלצה לעזוב את מקום העבודה בשל הטרדה מינית מצד עובד אחר. המעביד טען, כי אותה עובדת הייתה מעוניינת לעזוב את מקום העבודה עוד קודם למקרה ההטרדה הנטען על ידה, וכי אין קשר בין עזיבתה את מקום העבודה לבין המקרה הנטען על ידה. כהוכחה לכך מסר לנו המעסיק הודעות דואר אלקטרוני ששלחה העובדת לחברתה, מתיבת הדואר שהוקצתה לה במקום העבודה, בהן כתבה היא, כי נמאס לה ממקום עבודתה וכי היא מעוניינת לעזוב, אך מאחר שלפי החוק עובד שעוזב אינו זכאי לפיצויים היא "מחפשת" דרכים לקבלת פיצויים.

השאלות בהן התלבטנו הן - האם רשאי המעביד לחדור לתיבת הדוא"ל שהוקצתה לעובד במקום העבודה? האם מותר יהיה להציג ולהשתמש בדוא"ל שהושג בדרך זו בהליך משפטי?

בעידן הטכנולוגי בו המחשב והשימוש בדואר אלקטרוני הפכו לכלי עבודה מרכזיים במקומות עבודה רבים, שאלות מעין אלו עולות חדשות לבקרים ובמקרים שונים ומגוונים, כמו למשל: מקום בו מעביד מעוניין לחדור לתיבת הדוא"ל של העובד על מנת לבדוק האם העובד מבריח סודות מסחריים, או אם הוא עוסק בעיסוקים פרטיים במהלך שעות העבודה, וכדומה.

בסוגיה זו עומדות זו מול זו שתי זכויות יסוד - זכות הקניין של המעסיק, וזכותו של העובד לפרטיות. עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הזכות לקניין והזכות לפרטיות, קיבלו מעמד חוקתי ולעיתים נוצר צורך לאזן ביניהן שעה שהנן מתנגשות זו בזו.

יובהר, כי פסקי הדין הללו אינם בגדר הלכה מחייבת, שכן הם נתנו על ידי בתי הדין האזוריים לעבודה, וכל עוד שבית הדין הארצי לעבודה לא יפסוק הלכה מחייבת, במסגרת ערעור שהוגש על חלק מפסקי הדין הנ"ל והנדון בימים אלו, יוותר נושא חשוב זה לוט בערפל. גם לאחר מתן הכרעה על ידי בית הדין הארצי,  סביר להניח, כי נושא חשוב זה, בעל השלכות ציבוריות, יועבר לפתחו של בית המשפט הגבוה הצדק.
ראוי לציין עוד, כי בין לבין פסקי הדין הללו, נחתם לאחרונה הסכם קיבוצי בין התאחדות התעשיינים לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות, אשר מסדיר את הזכות לפרטיות של עובד, לגבי שימושו האישי במחשב במקום העבודה. ההסכם, קובע בין היתר, כי למעסיק יש זכות לקבוע כללי שימוש במחשב במקום העבודה לרבות - שימוש בתוכנות שונות, פעולות ניטור, אימוץ כללי תקינה מוכרים בעניין ביטחון המידע וכדומה. כללי השימוש יהיו לצורכי הגשמת מטרות העסק ולתכלית ראויה ויובאו לידיעת העובדים. המעסיק לא יעשה במידע האישי, שיעלה כתוצאה מכללים אלה, שימוש הפוגע בכבוד ובצנעת הפרט של העובד.

עוד קובע ההסכם, כי בהתקיים נסיבות, שמקימות למעסיק סביר סיבה להניח בתום לב, כי העובד עושה במחשב שימוש בלתי חוקי או שימוש החושף את המעסיק לתביעות צד שלישי או שימוש שיש בו כדי לפגוע בעסק, רשאי המעסיק לבצע פעולות לבדיקת שימוש העובד במחשב, באינטרנט ו/או בדואר האלקטרוני, והכול במידה ראויה וסבירה, לפרק זמן סביר ותוך צמידות למטרה. יחד עם זאת, נקבע בהסכם, כי לכל כניסה לתיבת דואר אישית, הנושאת כתובת עם שם העובד בלבד ולקבצים אישיים שלו, נדרשת הסכמה מפורשת מצד העובד, ואם ביקש זאת העובד, ייעשה הדבר בנוכחותו. השימוש במידע אישי, שנאסף על-ידי המעסיק, יהיה בהתאם לכללים ותוך פגיעה פחותה בפרטיות העובד. מידע שהושג שלא כדין ובניגוד להסכם זה, לא ייעשה בו שימוש.

ההמלצה שלנו - בשלב זה, ובשים לב למחלוקת הקיימת כיום בפסיקה בנושא טיב ההסכמה הנדרשת לפגיעה בפרטיות - הסכמה מפורשת או משתמעת, מומלץ על ידינו למעבידים ללכת לחומרה בעניין זה. בהתאם לכך, לטעמנו, יש מקום כי הנושא של שימוש במחשב, ובדיקת דואר אלקטרוני וקבצים פרטיים וכל כיוצא בזאת, יעוגן באופן מפורש ומפורט בהסכם העבודה אישי שנחתם מול העובד, או בנהלים כתובים וברורים אשר יופצו ויפורסמו במקום העבודה.

דבר זה נחוץ על מנת להקל על ביצוע הבדיקה אם הייתה הסכמה של העובד, יקנה ודאות רבה לצדדים ויהא לבטח הכרחי במידה ובית הדין הארצי יקבע בבוא העת כי דרושה הסכמה מפורשת לפגיעה בפרטיות. מעבר לזאת, אם וכאשר בית הדין לעבודה יידרש למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים המתנגשים בוודאי שבמלאכת איזון זו יילקח בחשבון האם וכיצד הוסדר נושא זה במערכת היחסים שבין הצדדים.
עוד יצוין בהקשר זה, כי כאמור, אף בהסכם הקיבוצי הנ"ל נקבע, בין היתר, כי למעסיק יש זכות לקבוע כללי שימוש או אי-שימוש במחשב במקום העבודה כמו גם כללים בעניינים שונים, כולל בעניין פעולות ניטור ובעניין ביטחון המידע וכדומה.
הערות:

*     (רשימה זו הינה תמצית של מאמר שפורסם באתרנו – www.var-law.co.il)
**    רשימה זו היא נכונה ויפה לחודש 9/08.
*** כותבי רשימה זו הינם בעלים של משרד עורכי הדין וקרט ערמוני שתחום עיסוקו הבלעדי הינו בתחום דיני העבודה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.