חופשת לידה לגבר

עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה - דיני עבודה - עבודת נשים - גברים בעבודה - חופשת לידה לגבר - - הריון ולידה - עובדות - הורות - עובד שכיר - מעביד - עצמאי - שוויון

זכותו של הגבר לצאת לחופשת לידה במקום האישה שילדה ...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

חופשת לידה לגבר
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ

האם ידעתן שגם לגבר שלכן יש זכות לקבל חופשת לידה?

האם ידעתן שיש לכן אפשרות להתקדם בקרירה מבלי לחשוש שחופשת הלידה תפגע בהתקדמות שלכן?

במאמר זה אסקור את זכותו של הגבר לצאת לחופשת לידה במקום האישה שילדה או לחלופין את זכותה של האישה לבקש ממעסיקו של בן זוגה לאפשר לו לחלוק עמה את חופשת הלידה .

עוד מימי קדם משימת גידול הילדים וחינוכם הונח על כתפיה של האישה. תפיסה זו מקורה בחברה שבה המשפחה הייתה נתונה לסמכותו של האב. תפיסה זו הובילה לנורמה מוטעית אשר התקבעה בחברה,לפיה חופשת הלידה הינה זכות שנועדה לנשים בלבד. למרות התפיסה הנ"ל, בא המחוקק ונתן לאישה ולבעלה את הזכות לחלוק את חופשת הלידה.

בהתאם לחוק עבודת נשים משך תקופת חופשת הלידה הינה 14 שבועות מיום הלידה. יחד עם זאת רשאית האישה לצאת לחופשת לידה בת 6 שבועות לפני יום הלידה המשוער.
עד שנת 1997, רק נשים יכלו לצאת לחופשת לידה וזאת בזמן שאביו של הוולד חזר לעבודתו יום למחרת הולדת בנו.

בשנת 1997 חוקק תיקון 14 לחוק עבודת נשים אשר בו עוגנה לראשונה האפשרות של אב לחלוק את חופשת הלידה עם בת זוגו. חקיקה זו היוותה אבן דרך בכל הקשור לשוויון בתא המשפחתי שנוצר בגלל המהפך ההולך ומתמשך שלו אנו עדים בשנים האחרונות בכל הקשור לחלוקת התפקידים בין האב לאם בהקשר לטיפול וגידול הילדים.

בבסיסו של המהפך הנ"ל עומדת ההכרה בחשיבותם של שני עקרונות: עקרון השוויון בין המינים, המתבטא בטשטוש גבולות חלוקת התפקידים המסורתית בתפקידו של האב בגידול וחינוך הילדים וסיוע לנשים המעוניינת בהמשך פיתוח קריירה לצד חיי משפחה.
על אף האמור לעיל, שיעור הגברים היוצאים לחופשת לידה הוא זניח. רק 0.2% מהאבות בישראל לוקחים חלק כלשהו בחופשת הלידה. כלומר, רק אב אחד מתוך 500 מנצל את זכותו לקבל חופשת לידה. אנו סבורים כי הסיבה לכך נעוצה בחוסר מודעות.

לפי חוק עבודת נשים גבר המעוניין לצאת לחופשת לידה זכאי לכך, בהתמלא מספר תנאים מצטברים המנויים להלן:

(1) אשתו זכאית לחופשת לידה, ויצאה לחופשת לידה למשך תקופה של 6 השבועות הראשונים שלאחר הלידה.
(2) אשתו הסכימה לוותר בכתב על זכותה ליתרת חופשת הלידה לה היא זכאית מכוח חוק.
(3) האישה חזרה לעבודה בתקופה שבה וויתרה על חופשת הלידה.

יתרה מכך, גבר המממש את זכאותו לחופשת לידה, אף זכאי לתשלום דמי לידה ממוסד הביטוח הלאומי באם יעמוד בכל התנאים שיובאו להלן:

1.הגבר, עובד שכיר שקיבל ממעסיקו חופשת לידה או עובד עצמאי שהפסיק לעבוד לרגל חופשת הלידה.
2.אשתו זכאית לתשלום דמי לידה בעבור 84 יום.
3.אשתו הסכימה לוותר על חלק מתקופת חופשת הלידה שנותרה לה מתום ששה שבועות מיום הלידה ושבה לעבודתה בתקופה זו.
4.הגבר הפסיק את עבודתו על מנת להחליף את בת זוגו בחופשת לידה.
5.התקופה שהגבר מחליף את אשתו לא תפחת מ-21 ימים רצופים.
6.המעסיק שילם בעד הגבר דמי ביטוח לאומי משכרו כעובד או הגבר עצמו שילם דמי ביטוח מהכנסתו כעצמאי 10 חודשים מתוך 14 חודשים או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה או ליום שבתום ששת השבועות שלאחר הלידה- המאוחר מבין השניים.

המצב כיום מאפשר לגברים לחלוק יחד עם בנות זוגם את חופשת הלידה, ובכך לחוות חוויות שעד לפני מספר שנים ניתנה רק לנשים, ובכך לצמצם את קיפוחם של הגברים במעט.
אף על פי כן, ניתן לראות כי קיפוח זה לא פסק לחלוטין שכן יציאתם של גברים לחופשת לידה מותנית בקבלת אישורים הן מבנות זוגם - לפיו הן מוותרות על חופשת הלידה לטובת הבעל והן ממעסיקו של הגבר המעוניין לצאת לחופשת לידה.

שינוי בתפיסה החברתית לפיה יותר ויותר גברים מקפידים לאזן בין קריירה וחיי משפחה וזאת ע"י לקיחת חלק פעיל בחינוך ילדיהם וגידולם הביא למצב בו חלק גדול של הגברים חשו מקופחים, לעומת בנות זוגם. תחושת קיפוח זו באה לידי ביטוי בהצעת חוק שהוגשה ביום 16/6/2008 ע"י ח"כ מלכיאור, שביקשה להחליף את המילה "לידה" המנויה בחוק עבודת נשים, במילה "הורות".

מדברי ההסבר של הצעת החוק ניתן לראות כי השינוי נעשה משום שהמילה "לידה" עושה עוול לאבות. "בעידן של המאה ה-21 קיימת שאיפה לעודד הורות שוויונית, וכחלק ממנה מאפשרת החקיקה בישראל גם לאבות לשהות תקופה עם הילד. לפיכך מוצע להחליף את המילה "לידה" המקושרת לאקט בו רק האם לוקחת חלק, למילה "הורות" המשקפת את השוויון המצופה באחריות הטיפול בילדים".

נשים וגברים המעוניינים לבדוק את זכויותיהם בקשר לחופשת הלידה מוזמנים לפנות למשרדנו על מנת לקבל ייעוץ ראשוני ללא תשלום.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.