הגבלת חופש העיסוק - תניית שמירת סודיות בחוזה עבודה

במאמר זה, אסקור את נושא תניית שמירת הסודיות בחוזה העבודה, אשר מהוה אחת מהנסיבות להגבלת חופש העיסוק של עובד.

תניית שמירת סודיות, מהי?

תניית שמירת הסודיות הינו תנאי בהסכם העבודה לפיו העובד מתחייב לשמור על כל מידע אליו ייחשף במסגרת עבודתו, הן בתקופת עבודתו והן בסיום תקופת העסקתו אצל אותו מעביד.
יחד עם זאת, תניה לשמירת סודיות אינה חייבת להיות בכתב, והיא יכולה להיעשות גם בע"פ, ותוקפה יהיה כשל תניה כתובה בחוזה עבודה.
תנית זו, הינה הדרך הבטוחה והפשוטה ביותר מצדו של המעביד להגן על סודותיו המסחריים, אך מה ההשלכה של תניה זו על העובד?

מהו סוד מסחרי?

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר "סוד מסחרי" כדלקמן: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

הגדרתו של "סוד מסחרי" שונה מענף לענף, והיא תלויה בהקשר התעשייתי שלו.
בפרשת צ'ק פוינט נקבע על ידי בית המשפט, כי: "סוד מסחרי" אינו מילת קסם, ועל המעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. כלומר, על המעסיק לתאר, ולפרט מהו הסוד המסחרי ותוכנו. אף על פי כן, כפי שניתן לראות בפסיקה לרוב, מעסיקים מבקשים להפוך כל מידע שנחשף בפני העובד כמידע סודי, ודוגמה מובהקת לכך היא רשימת לקוחות.

כפי שצוין לעיל, סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע כי סוד מסחרי הוא מידע עסקי מכל סוג שהוא. הגדרה זו כוללת בחובה גם מידע הנוגע לרשימת לקוחות. יחד עם זאת, רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה, רק בנסיבות שבהן המעסיק יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, וכי יש ערך מוסף בקבלת רשימת לקוחות "מן המוכן" של המעסיק.

המבחן הקובע האם רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי מבוסס על השאלה האם יש ברשימה מידע המעניק יתרון מסחרי לבעליו, מידע סודי לא נגיש לציבור, או לחלופין - מידע שיצירתו כרוכה בהשקעת מאמץ, זמן וממון.

ככל שהתשובות לשאלה זו חיוביות אזי עסקינן בסוד מסחרי.
רשימת לקוחות הינה רק סוג אחד של מידע אותו מבקשים מעסיקים להפוך לסוד מסחרי.

אם כן, מה נכלל כסוד מסחרי?
ככלל, ידע, ניסיון וכישוריו של אדם, אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי".
אם זאת, ישנם מקרים בהם ידע ייחשב כסוד מסחרי. למשל, בתחום ההייטק, ידע בתוכנות מסוימות נחשבות כ"סוד מסחרי".

אחת האינדיקציות לכך שמדובר בסוד מסחרי היא רישום על גבי התוכנה של דרגת הסיווג (כ"סודי" או "סודי ביותר"), וכן של מספר העתקים המצויים בשטח.  

על מנת שידע ייכלל כ"סוד מסחרי" על הטוען לכך, להוכיח הן את מהותו של המידע, כלומר שמדובר במידע עסקי שאינו נחלת הכלל, שאינו ניתן לגילוי בנקל ושסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי. כמו כן, על הטוען לסוד מסחרי להוכיח שהוא נקט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

הפרת תניית שמירת הסודיות על ידי עובדים, קרי שימוש שלא כדין במידע השייך למעביד  גורמת להתנגשות בין שני עקרונות: עקרון שמירת הסודיות של המעביד שהפרתו מזכה את המעביד בפיצויים מהעובד אל מול עיקרון הגבלת חופש העיסוק של העובד.

במקרה כזה יידרש בית הדין למצוא את האיזון בין שני העקרונות החשובים הללו: חובתו של העובד שלא לפגוע בסוד מסחרי של מעסיקו וזכותו של העובד לחופש העיסוק.

קרוב לוודאי, שברוב בתי הדין לעבודה יינקטו בגישה האוסרת על הגבלת חופש העיסוק של העובד וזאת לאור חשיבותו העליונה.

יחד עם זאת, לעיתים בגלל חשיבותו של הסוד המסחרי, יוגבל חופש העיסוק של העובד לפרק זמן קצר וזאת על מנת להגן על קניינו הרוחני של המעביד.

מתי המעביד רשאי יהיה להגביל את חופש עיסוקו של העובד?

במקרים בהם מצויים בידי העובד "סוד מסחרי". כדי שלתניה המגבילה את חופש העיסוק של העובד יהא תוקף משפטי על המעסיק להוכיח, כי קיימות ראיות או נסיבות המצביעות על האפשרות הסבירה שהעובד ישתמש בסודות המסחריים שבידו במסגרת עבודתו החדשה ובכך יפר את חובתו כלפי מעסיקו לשעבר.

מכאן שעל מנת להגביל את חופש העיסוק של עובד בגין חשש להפרת תניית שמירת הסודיות, יש לבחון מהן כוונות העובד.

מאמר זה סקר על "קצה המזלג" דוגמא נוספת לסעיף בהסכם עבודה אשר יכול שיגביל את עיסוקו של העובד זאת מבלי שהעובד החתום על הסכם מודע למגבלה זו.

מומלץ לפני שעובד חותם על הסכם העסקה, לבקש לקרוא אותו בשקט ובנחת בבית ולאחר מכן לפנות לקבל ייעוץ משפטי ראשוני.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.