תחרות בלתי הוגנת וזכויות קנין רוחני

עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות - משפט מסחרי - דיני קנין רוחני - תחרות בלתי הוגנת - עורכי דין קנין רוחני - זכויות יוצרים - דיני עשיית עושר ולא במשפט - יוצר - יצירה - רעיון - זכות שבדין

כיום אנו נמצאים בעידן בו מעניקים זכויות גם לנכסים לא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

תחרות בלתי הוגנת
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ

כיום אנו נמצאים בעידן בו מעניקים זכויות גם לנכסים לא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם. למשל, יצירות אומנות, עיצובים, המצאות, היינו, מוצר שהוא פרי מאמץ הרוחני של היוצר. הקניין הרוחני הינו שם כללי לזכויות הקשורות במושאים שאינם מוחשיים.

אחת המטרות של ההגנות הקיימות בנושא הקניין הרוחני היא למנוע תחרות בלתי הוגנת וניתן למצוא בפסיקה הגנות שונות מכוח חוקים שונים. למשל, עשיית עושר ולא במשפט וחוק זכויות יוצרים אשר תכליתם של חוקים הללו היא, בין היתר, מניעתה של תחרות בלתי הוגנת.

חוק עשיית עושר ולא במשפט

סעיף 1 לחוק קובע, כי מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן- "הזוכה") שבאו לו מאדם אחר (להלן- "המזכה"), חייב להשיב למזכה את הזכייה. כלומר,שלושה הם היסודות שהתקיימותם מבססת חובת השבה בגין עילת עשיית עושר ולא במשפט: 1) קבלת נכס, 2) שירות או טובת הנאה, היינו התעשרות; 3) ההתעשרות באה לזוכה מן המזכה- ההתעשרות נתקבלה על ידי הזוכה "שלא על פי זכות שבדין".

הפסיקה קבעה כי כאשר עוסקים בעילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט המבוססת על טענת הקשורות לקניין הרוחני, נדרש "יסוד נוסף" לשם ביסוס היסוד השלישי שעניינו התעשרות "שלא על פי זכות שבדין". יסוד זה נדרש במצב דברים בו התנהגות הזוכה איננה עוולה ואינה פוגעת בקניין רוחני, ביחסי אמון או בסוד מסחרי.

"יסוד נוסף" זה התפרש בפסיקה כהתנהגות מצד הזוכה שאינה עולה בקנה אחד עם דרישות המסחר ההוגן. ישנם שיקולים שונים המצביעים על תחרות בלתי הוגנת, או על הפרה של הלכות המסחר ואלו הם: ככל שהיצירה חשובה יותר, חדשנית יותר וייחודית יותר, תגדל הנטייה לראות בחיקויה או בהעתקתה משום תחרות בלתי הוגנת. במניין השיקולים יבואו בין היתר גם המאמץ שהשקיעו היוצר והמעתיק, מצבו הנפשי של המתחרה המעתיק, קיומן של חלופות סבירות לייצור מוצר דומה פונקציונאלית אך שונה בצורתו, וכן נסיבות היוצרות תמריץ שלילי ליצרנים שבשל ההעתקה יירתעו מלפתח מוצרים ומלהשקיע בטכנולוגיות חדשות לקידום התחרות.

חוק זכויות יוצרים

תכליתו של החוק זה הינה הגנה על יצירות תוך מתן אפשרות סבירה לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות תוך שמירה על זכויותיו של היוצר.

ההלכה העקרונית שהתגבשה בארץ ובעולם הינה ש"יצירה" צריכה להיות פרי כישרון והשקעת מאמץ של המחבר, המקנים לה אופי שונה מאופי החומרים שמהם עוצבה. רעיון גרידא- אפילו הוא חדשני ויוצא-דופן אינו "יצירה", וחוק זכויות יוצרים אינו מגן עליו. תנאי להגנה של זכות יוצרים הוא, כי המדובר ביצירה מקורית, דהיינו, יצירה עצמאית, פרי יצירתו של מחברה, המקיימת מידה מסוימת של יצירתיות. מושג היצירתיות קיבל בפסיקה פרשנות רחבה כך שהדרישה היא שהיצירה תהיה תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו. המקוריות היא העיקר, ולא די בהשקעה של מאמץ, של זמן או של כישרון כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים.

כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, מחברה. במילים אחרות המבחן הוא- עצמאות היצירה ולא החידוש שבה.

המקוריות הנדרשת באה על סיפוקה גם בנסיבות בהן מידת המאמץ, הכישרון וההשקעה היצירתית של המחבר מועטה, ובלבד שיש ליצירה "אופי שונה מזה של החומרים שמהם עוצבה". עיקר הכוונה ליצירה עצמאית, להבדיל מהעתקה; אין צורך בחדשנות, וכן: מבחינה איכותית לא נדרשת אלא רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי".

לפיכך, מהם מבחנים באמצעותם נכריע האם יצירה מסוימת מקבלת את הגנת זכויות היוצרים?

1.היצירה צריכה להיות, לפחות בחלקה, מעשה ידי אדם, עליה ללבוש חזות ממשית, עליה להיות תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו, היצירה צריכה להיעשות תוך שימוש מינימאלי של יצירתיות מקורית, כאשר 'מקורית' פירושה שהיצירתיות היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, אך לאו דווקא היא מהווה חידוש על פני יצירות קיימות.

2.היצירה המחשבתית צריכה ללבוש צורת ביטוי ולא רק רעיון העומד מאחריו.

3.מקוריות היצירה צריכה להתמקד בשלב גיבוש הביטוי ולא בשלב המוצר המוגמר.

4.אין יצירה יכולה להתבסס על כל יצירה קודמת מסוימת אלא רק שימוש באלמנטים כללים תעבור את מחסום המקוריות.

5.יש לשים לב, כי כאשר מדובר ביצירות ויזואליות, קשה לעבור בקלות את מחסום המקוריות מחשש לפגוע ביכולת היצירתיות ולכן נדרש קריטריון גבוה יותר של מקוריות.

6.במקרה של יצירות ויזואליות, מסקנה זו יוצרת קושי רב, שכן קיים חשש שהמעבר הקל של מחסום המקוריות יפר את האיזון בין עידוד יצירות על ידי מתן תמריץ לייצר, לבין פגיעה ביכולת הייצור של יצירות.

לסיכום:

החוקים הנזכרים לעיל מציגים, על קצה המזלג בלבד, את מהותו של הקניין הרוחני אך הם מדגישים את החשיבות של מניעת תחרות בלתי הוגנת.

החוקים הנ"ל משקפים חלק ממנגנונים אשר באמצעותם ניתן לקבוע היקף הזכות, תנאי ההגנה על הקניין הרוחני, סעדים שונים, הגנות וכמובן ענייניים פרוצדוראליים שונים.

אלו המעוניינים ליצור הגנה משפטית לקניינם הרוחני מומלץ שיעשו זאת תוך כדי יצירת הקניין הרוחני ולא לאחריו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.