דיני מושבים - האם ניתן לחזור ממינוי בן ממשיך

סוגיית "בן ממשיך" מעסיקה רבות את בתי המשפט, חרף עובדה זו נדמה כי טרם התגבשה עמדתן של הערכאות השונות. במאמר הקצר שלהלן, נעמוד על אספקט מסוים של סוגיה סבוכה זו. האם משעה שנבחר ה"יורש" הדבר חלוט וגמור או שמא יש דרך חזרה.

ראשית צריך לומר כי ע"פ הדין והפסיקה מינויו של "בן ממשיך" דינו כנתינת מתנה, וממילא חוסה תחת כנפי חוק המתנה. המשמעות המיידית של מצב משפטי זה, היא שאנו נמצאים בתחום דיני החוזים וע"כ חשוב לבחון כל מקרה לגופו, ע"פ תנאיו והמצב העובדתי שלו כפי שיוסבר להלן.

כפי שידוע, במרבית המקרים ההחזקה במשקים היא מכוח חוזים משולשים הכוללים את מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה הרלבנטית. יוצא מכך, שכל הליך של מינוי "בן ממשיך" חייב לקבל את אישור שלושת הגורמים הנ"ל. ללא אישור זה אין למינוי תוקף בפני הגורמים הרשמיים (למרות שייתכן שבית המשפט יראה בכך מעין "הסכם פנימי" שיחייב את בעל הזכויות), לכן יש חשיבות עליונה לשאלה המקדמית, האם ההליך הושלם וכל הצדדים חתמו עליו.

במקרה בו ההליך טרם הושלם, אנו נמצאים במצב בו בעל הזכויות במשק התחייב לתת מתנה. המשמעות המעשית של מצב משפטי זה היא כי לבעל זכויות זה שמורה הזכות לחזור בו מההתחייבות רק אם הוא עונה לדרישות ס' 5 לחוק המתנה.

עמדתו של בית המשפט ביחס לנושא זה, נשנתה בעניין בע"מ 445/05 בע"מ 1199/05 איזמן נ' מחלב. שם לא הושלם ההליך שכן המנהל טרם אישר את ההעברה, בית המשפט קבע כי מדובר בהתחייבות ממנה ניתן לחזור רק בהסתמך על הוראת ס' 5(ב) ו-(ג) לחוק המתנה.
אולם מפסקי הדין השונים, אנו רואים כי בתי המשפט מפרשים את ס' 5 לחוק המתנה באופן שאינו עקבי ומתייחסים באופן שונה למצבים שונים, וע"כ כדאי להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום קודם שמקבלים החלטה כזו או אחרת.

המקרה האחר הוא כאשר כל הגופים הרלבנטים (מנהל מקרקעי ישראל, סוכנות והאגודה) חתמו כבר על הבקשה. כאן מדובר למעשה במתנה שהושלמה, יכולת החזרה במקרים מעין אלו מצומצמת מאוד וכפופה ליכולת לחזור מחוזים באופן כללי, כפי שנקבע בחוק החוזים. ע"מ להמחיש את עמדתו של ביהמ"ש נביא ציטטה ממקרה חסן נ' חסן (א(נצרת) 1202/01) בו ביקש האב שהינו בעל הזכות במשק לחזור בו מהצהרתו ומההתחייבות הבלתי חוזרת שאושרה ע"י הסוכנות ומנהל מקרקעי ישראל, בית המשפט אמר כך:

"מעמדה של הנתבעת ובעלה המנוח כבנים ממשיכים הוכר ואושר ע"י מוסדות האגודה, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל. מדובר בהצהרה ובהתחייבות בהם נאמר במפורש כי הינם בלתי חוזרים. כיוון שכך הרי שמדובר במתנה שהושלמה ולא בהתחייבות לתת מתנה, ולכן לא ניתן לחזור ממתנה זו"

וכאילו הנושא אינו מורכב דיו, יש להוסיף לכל הנ"ל תניות שונות המלוות לעיתים קרובות התחייבויות לבן ממשיך או הליכים שהושלמו. טול מקרה בו הבן התחייב לסעוד את ההורים עד ליום מותם ואכן עשה כך, אך רצה הגורל והוא נפטר לפניהם, או מקרה שבו ההורים ביקשו כי מי שיזכה ב"בן הממשיך" יפתח את המשק וישלם את החוב הרובץ עליו, אולם טרם שולם החוב מסיבות כאלה ואחרות. לפתחו של בית המשפט הגיעו מקרים רבים ושונים, בהן ניתנו החלטות שונות שאינן בהכרח בעלות משנה סדורה. לעיתים ראו בתנאים חלק אינטגרלי מחוזה המתנה, כך שהפרתו מביאה לביטול המתנה ולעיתים ראו בהתחייבות מצד הבן חוזה נפרד שאינו מעלה או מוריד מהמתנה שהועברה לבן.

כפי שניתן להתרשם, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא זה ויש משמעות לכל פרט. אין מקרה אחד דומה לחברו, ומספיק נתון עובדתי שונה אחד, שולי ככל שיראה, ע"מ לקבל תוצאה שונה. כמו במקרים אחרים גם כאן, "סוף מעשה במחשבה תחילה". קרי, מי שהינו בעל זכויות במשק ורוצה למנות את אחד מילדיו כ"בן ממשיך", טוב יעשה אם יתייעץ תחילה מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת על-מנת למנוע מצבים עתידיים אליהם לא כיוון.


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.