תקווה לחקלאים - בג"ץ יבחן בהרכב של שבעה שופטים האם ניתן להפקיע קרקעות ללא פיצוי מכח פקודת הדרכים הקיימת מתקופת המנדט הבריטי

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - דיני מקרקעין - הפקעת מקרקעין - הפקעות מקרקעין - מגזר חקלאי - דיני מושבים - משפט מנהלי - בג"צ - דיני מקרקעין - הפקעה - סלילת כביש - פקודת הדרכים - פיצויים - נחלה -

שלח שאלה בנושא לעורך דין

תקווה לחקלאים - בג"ץ יבחן בהרכב של שבעה שופטים האם ניתן להפקיע קרקעות ללא פיצוי מכח פקודת הדרכים הקיימת מתקופת המנדט הבריטי
מאת: עו"ד גד שטילמן

בית המשפט העליון בהרכב נדיר של שבעה שופטים יכריע בשאלה: האם השימוש בפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943, מכוחה עדיין מבוצעות הפקעות ללא פיצוי של קרקעות חקלאיות, יכול להמשיך ולשמש למטרה זו.

פקודת הדרכים הבריטית הותקנה בשנת 1943 על ידי הנציב הבריטי ובעיצומה של מלחמת העולם השנייה בעת שנאלץ לסלול דרכים לצורך העברת כוחות צבא דרך ארץ ישראל לצפון אפריקה כסיוע למלחמתם של כוחות הברית נגד הנאצים. בסעיף 3 לפקודה נקבע כי הנציב רשאי להחיל את הפקודה אם "הדבר דרוש להגנת הארץ", כמו כן קבע הנציב הבריטי בסעיף 7 לפקודה כי בנסיבות הדרושות להגנת הארץ ניתן להפקיע שטח הקטן מרבע משטח "חלקה" ללא כל פיצוי ובלבד שלא נגרם "סבל" לבעל החלקה.

סמוך לאחר הקמת המדינה בשנת 1951 נעשה שינוי בשם הפקודה והוספה המילה "פיתוח" בצד המילה "הגנה" וסמכות הנציב הואצלה לשר התחבורה. מאז ועד היום נעשה שימוש בפקודה לצורך סלילת דרכים והרחבתן בכל רחבי המדינה ללא תשלום פיצויים לבעלי הקרקע שהינם, בד"כ, חקלאיים.

בשנת 2000 בוצעה הפקעה לצרכי הרחבת כביש 4 בקטע הדרך שבין אור עקיבא לבנימינה. החברה הלאומית לתשתיות (מע"ץ) הפקיעה משטחו של חקלאי מבנימינה שטח נרחב הרשום בטאבו בבעלותו הפרטית שנרכשה על ידי סבו של החקלאי והנטועה בפרדס ומטע אפרסקים. הואיל והשטח המופקע היה קטן מרבע החלקה סירבה המדינה לפצות את החקלאי בגין אובדן רכושו.

העותר, באמצעות עוה"ד גד שטילמן ואורי לאואר, טען כי השימוש בפקודה אינו מידתי; השר אינו מפעיל כל שיקול דעת בדבר השאלה אם ההפקעה נדרשת לצרכי "הגנת הארץ" או "לפיתוחה", וכן אינו שוקל כלל אם ההפקעה גורמת "סבל" למופקע. באמצעות פרקליטיו טען העותר כי השר לא קבע קריטריונים לבחינתן של שאלות אלו והוא מפעיל את הפקודה לצורך ביצוען של כל ההפקעות בישראל מאז הקמתה. לטענתו, השר, באופן עקבי, אינו משלם כל פיצויי הואיל ולדעתו הפקעה של שטח הקטן מרבע מחלקה אינה גורמת כל "סבל".

בעתירה טוענים עוה"ד גד שטילמן ואורי לאואר כי סלילת כבישים והרחבתם במרכז הארץ נועדה להפחית את עומסי התנועה. הפעלת הפקודה בנסיבות אלה חורגת ממטרת המחוקק אשר הגביל את הפעלת הפקודה רק למקרים הדרושים ל"הגנת" הארץ ו"פיתוחה". כמו כן ניטען כי השטח המופקע משמש אותו לצורכי מחייתו, הרחבת הדרך מחד מסלולית לדו מסלולית הקשתה על תנועתו לחלקה וממנה ויתרת חלקתו כלל לא הושבחה. כפועל יוצא מההפקעה נפגע קניינו ונגרם לו "סבל" של ממש. במקרה הספציפי הנדון הוערך שווי השטח המופקע על ידי שמאית המקרקעין גב' נחמה בוגין בלמעלה ממיליון ₪.

שר התחבורה והחברה הלאומית לתשתיות קיבלו את העתירה במובן זה שהודיעו לבית המשפט העליון כי ועדה מטעמם שוקדת ממש בימים אלו כדי לגבש קריטריונים למתן "פיצויים מן החסד". אולם, בעת שהוצגו הקריטריונים ש"גובשו" בפני בג"צ התברר כי אלו "ריקים מכל תוכן"; המדינה לא השכילה לצקת תכנים במילים "הגנת הארץ ופיתוחה" והשאירה שיקול דעת רחב ביותר לשר התחבורה המאפשר לו כמעט בכל מקרה של הפקעה לסרב להיעתר לבקשה לפיצויי.

העותר התנגד לקריטריונים המוצעים והוסיף שהמצב הקיים מעמיס על ציבור קטן של חקלאים, שבמקרה חלקתם סמוכה לכביש, את המעמסה הכלכלית הנדרשת לשאת בצרכי הציבור כולו.

כב' הנשיאה ד' בייניש קבעה את התיק לשמיעה בפני הרכב בן שבעה שופטים (בג"ץ 7530/05). התיק צורף לארבעה ערעורים אזרחיים הדנים בפרשנות סעיף 7 לפקודה (ע"א 9333/04, ע"א 9826/04, ע"א 10754/04, ע"א 9060/04). טרם נקבע מועד לדיון.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.