חיפוש
סגור
דרישה להחזר פיצוי ביתר בעקבות מלחמת לבנון השנייה
עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות, דיני נזיקין ן/או ביטוח - דיני מיסים - משפט מנהלי - משפט מסחרי - מלחמת לבנון השניה - פיצויים - נזקי רכוש - דיני נזיקין - רשות המיסים - מס רכוש - תקנות פיצוי ביתר - נזק מלחמה
בעקבות מלחמת לבנון השנייה התקינה הממשלה תקנות שמטרתם לפצות את האזרחים בגין ההפסדים הכלכלים שנגרמו להם כתוצאה מהמלחמה.
שלח שאלה בנושא לעורך דין
דרישה להחזר פיצוי ביתר בעקבות מלחמת לבנון השנייה
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ
בעקבות מלחמת לבנון השנייה התקינה הממשלה תקנות שמטרתם לפצות את האזרחים בגין ההפסדים הכלכלים שנגרמו להם כתוצאה מהמלחמה.
חישוב סכום הפיצוי נעשה על ידי רשות המיסים שהיא רשות מנהלית, והחישוב עצמו נעשה בהסתמך על מסמכים ונתונים שמצויים בידה של רשות המיסים. מחשש לטעויות בחישוב מטעם הרשות נעזרת רשות המיסים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), 1973. רשות המיסים נעזרת בתקנה 9 לתקנות דנן, הקובעת כי רשות יכולה לדרוש את הפיצוי ששולם על ידה וזאת תוך ארבע שנים מהיום ששולם הפיצוי באם היא אכן טעתה בחישוב. יתרה מכך, המחוקק אף קבע כי על האזרח להשיב את הכספים לרשות המיסים תוך 90 ימים בלבד וזאת בתוספת ריבית והצמדה.
רשות המיסים מכנה את התקנות הנ"ל "תקנות פיצויי ביתר" והיא מסתמכת על ההוראה הנ"ל כדי לגבות את הכספים ששלומו לכאורה בטעות לאזרח.
לאור זאת, מתעוררת סוגיה מהותית ביותר והיא מעמדה החוקי של התקנה אשר באמצעותה גובה רשות המיסים את הפיצוי ביתר. אומנם המחוקק הסמיך את שר האוצר להתקין תקנות הנוגעות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה, אך מתעוררת אי בהירות בעניין סמכותו של שר האוצר להתקין תקנות הנוגעות להשבת הכספים. זאת לאור העובדה הפשוטה שחקיקה העלולה לפגוע בזכות הקניין של האזרח צריכה להיעשות בחקיקה ראשית באמצעות הכנסת ולא על ידי חקיקת משנה. כמן כן, אין זה עולה על הדעת כי גם אם יחויב האזרח להשיב את הכספים הוא ייאלץ לעשות זאת בתוספת ריבית והצמדה.
סוגיה מהותית לא פחות המתעוררת מהמפורט לעיל הינה האם פעולה שכזאת מטעמה של רשות המיסים היא תקינה? לכאורה, לשון חקיקת המשנה ברורה וחד משמעית הקובעת נהלים ברורים להשבת פיצוי ששולם בטעות אך בפועל הדברים סבוכים הרבה יותר שכן לפנינו החלטה של רשות מנהלית אשר אזרח מסתמך עליה ופועל לפיה.
בתי המשפט עסקו רבות בשאלת ההסתמכות של אזרח על החלטה מנהלית וקבעו שיש לייחס חשיבות נעלה לאינטרס ההסתמכות של האזרח על החלטה מנהלית וזאת משום שהאזרח אכן ראשי להניח כי הרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות, ואין זה הגיוני שהוא יחשוש שהכול ייפתח מחדש בשל טעות גרידא שאף לא נעשתה על ידו.
משכך הפסיקה קבעה כללים, אשר נבחנים לפי נסיבות העניין ומכריעים האם מדובר בהחלטה סופית שאיננה ניתנת לתיקון או לחילופן האם אכן הרשות רשאית הרשות לתקן את הטעות ודרוש החזר פיצוי.
ניתן להבחין בין שלושה סוגי טעויות העלולות להיעשות על ידי רשות מנהלית:
חישוב סכום הפיצוי נעשה על ידי רשות המיסים שהיא רשות מנהלית, והחישוב עצמו נעשה בהסתמך על מסמכים ונתונים שמצויים בידה של רשות המיסים. מחשש לטעויות בחישוב מטעם הרשות נעזרת רשות המיסים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), 1973. רשות המיסים נעזרת בתקנה 9 לתקנות דנן, הקובעת כי רשות יכולה לדרוש את הפיצוי ששולם על ידה וזאת תוך ארבע שנים מהיום ששולם הפיצוי באם היא אכן טעתה בחישוב. יתרה מכך, המחוקק אף קבע כי על האזרח להשיב את הכספים לרשות המיסים תוך 90 ימים בלבד וזאת בתוספת ריבית והצמדה.
רשות המיסים מכנה את התקנות הנ"ל "תקנות פיצויי ביתר" והיא מסתמכת על ההוראה הנ"ל כדי לגבות את הכספים ששלומו לכאורה בטעות לאזרח.
לאור זאת, מתעוררת סוגיה מהותית ביותר והיא מעמדה החוקי של התקנה אשר באמצעותה גובה רשות המיסים את הפיצוי ביתר. אומנם המחוקק הסמיך את שר האוצר להתקין תקנות הנוגעות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה, אך מתעוררת אי בהירות בעניין סמכותו של שר האוצר להתקין תקנות הנוגעות להשבת הכספים. זאת לאור העובדה הפשוטה שחקיקה העלולה לפגוע בזכות הקניין של האזרח צריכה להיעשות בחקיקה ראשית באמצעות הכנסת ולא על ידי חקיקת משנה. כמן כן, אין זה עולה על הדעת כי גם אם יחויב האזרח להשיב את הכספים הוא ייאלץ לעשות זאת בתוספת ריבית והצמדה.
סוגיה מהותית לא פחות המתעוררת מהמפורט לעיל הינה האם פעולה שכזאת מטעמה של רשות המיסים היא תקינה? לכאורה, לשון חקיקת המשנה ברורה וחד משמעית הקובעת נהלים ברורים להשבת פיצוי ששולם בטעות אך בפועל הדברים סבוכים הרבה יותר שכן לפנינו החלטה של רשות מנהלית אשר אזרח מסתמך עליה ופועל לפיה.
בתי המשפט עסקו רבות בשאלת ההסתמכות של אזרח על החלטה מנהלית וקבעו שיש לייחס חשיבות נעלה לאינטרס ההסתמכות של האזרח על החלטה מנהלית וזאת משום שהאזרח אכן ראשי להניח כי הרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות, ואין זה הגיוני שהוא יחשוש שהכול ייפתח מחדש בשל טעות גרידא שאף לא נעשתה על ידו.
משכך הפסיקה קבעה כללים, אשר נבחנים לפי נסיבות העניין ומכריעים האם מדובר בהחלטה סופית שאיננה ניתנת לתיקון או לחילופן האם אכן הרשות רשאית הרשות לתקן את הטעות ודרוש החזר פיצוי.
ניתן להבחין בין שלושה סוגי טעויות העלולות להיעשות על ידי רשות מנהלית:
- א.החלטה הנוגדת את החוק או שבצורה אחרת יש בה בעליל משום חריגה מסמכות.
- ב. החלטה, שמקורה בטעות משרדית טכנית, שנעשתה בהיסח הדעת.
- ג.החלטה, שיש בה משום משגה, במובן זה שהפקיד יישם בצורה בלתי נבונה או בלתי נכונה
את המדיניות של משרדו או השתמש בשיקול-דעתו באופן בלתי סביר.
בתי המשפט מבחינים בין סוגי הטעויות כך שאת שתי האפשרויות הראשונות יכולה רשות מנהלית לשוב ולתקן, לעומת הטעות השלישית אותה רשות איננה יכולה לשוב ולתקן.
למרות זאת, ובנוסף להבחנה לעיל, מציב בית המשפט מספר מבחנים נוספים על מנת להכריע האם לאפשר לרשות לתקן טעות מטעמה:
למרות זאת, ובנוסף להבחנה לעיל, מציב בית המשפט מספר מבחנים נוספים על מנת להכריע האם לאפשר לרשות לתקן טעות מטעמה:
- א.בית המשפט בוחן מהי מידת ההסתמכות של הפרט על ההחלטה, וכן את הנזק שנגרם או שעלול להיגרם לפרט כתוצאה מהתיקון.
- ב.בית המשפט בוחן האם הטעות נפלה כתוצאה מהטעייה של האזרח את הרשות.
- ג.בית המשפט גם בוחן את האינטרס הציבורי והוא יימנע מליצור מצב בו אזרח אחד יצא נשכר משגגה ציבורית לעומת אזרחים שלא זכו "ליהנות" מאותה השגגה.
לפיכך, גם אם בית המשפט יקבע כי רשות אכן שגתה וכי עסקינן בטעות של שק"ד, עדיין יכול בית המשפט לקבל את דרישת הרשות ולחייב את האזרח להשיב כספים ששולמו בטעות.
ההכרעה בעניין זה איננה חד משמעית וזאת מאחר והפסיקה והחקיקה אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. מחד, אכן לשונה של התקנה ברורה מאוד וקובעת כי הרשות רשאית לדרוש החזר כספים אך מאידך, הפסיקה מציגה כלים שונים המרככים את הוראות החוק לעיל ומאפשרים לאזרח להתמודד אל מול הרשות המנהלית.
בכל מקרה, חשוב מאוד לזכור כי קיימת לאזרח זכות לשימוע ו/או טיעון בטרם מתקבלת החלטה בעניינו. זכות השימוע ו/או הטיעון הינה זכות יסוד הנגזרת מכללי הצדק הטבעי של האזרח העומד אל מול רשות מנהלית החייבת לפעול כלפיו בהגינות, בייחוד במצב דברים כמתואר לעיל, בו רשות מנהלית עומדת לשנות את מצבו של האזרח בטרם תתקבל החלטה בעניינו.
במקרה שלפנינו, זכות הטיעון של האזרחים באה לידי ביטוי על דרך של ערר לרשות המיסים, אך למרבה הפלא הרשות אינה מעכבת את הגבייה עד הליך הבירור של אזרח וזאת בניגוד לפסיקת בית משפט העליון.
לסיכום: חשוב לציין, כי בתי המשפט טרם הכריעו בעניין הספציפי המפורט לעיל ולכן אין הלכה ברורה וקשה לדעת כיצד יפסוק בית המשפט. למרות זאת, יש להדגיש כי לאזרח העומד מול רשות יש זכויות שימוע ו/או טיעון ואין הרשות יכולה להכריע בעינינו מבלי לאפשר לו לממש את זכויותיו. באם הרשות גובה את הפיצוי ביתר, בצורה כזאת או אחרת, מבלי להתייחס לעמדתו של האזרח היא חורגת מסמכותה ופועלת שלא כדין!
ההכרעה בעניין זה איננה חד משמעית וזאת מאחר והפסיקה והחקיקה אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. מחד, אכן לשונה של התקנה ברורה מאוד וקובעת כי הרשות רשאית לדרוש החזר כספים אך מאידך, הפסיקה מציגה כלים שונים המרככים את הוראות החוק לעיל ומאפשרים לאזרח להתמודד אל מול הרשות המנהלית.
בכל מקרה, חשוב מאוד לזכור כי קיימת לאזרח זכות לשימוע ו/או טיעון בטרם מתקבלת החלטה בעניינו. זכות השימוע ו/או הטיעון הינה זכות יסוד הנגזרת מכללי הצדק הטבעי של האזרח העומד אל מול רשות מנהלית החייבת לפעול כלפיו בהגינות, בייחוד במצב דברים כמתואר לעיל, בו רשות מנהלית עומדת לשנות את מצבו של האזרח בטרם תתקבל החלטה בעניינו.
במקרה שלפנינו, זכות הטיעון של האזרחים באה לידי ביטוי על דרך של ערר לרשות המיסים, אך למרבה הפלא הרשות אינה מעכבת את הגבייה עד הליך הבירור של אזרח וזאת בניגוד לפסיקת בית משפט העליון.
לסיכום: חשוב לציין, כי בתי המשפט טרם הכריעו בעניין הספציפי המפורט לעיל ולכן אין הלכה ברורה וקשה לדעת כיצד יפסוק בית המשפט. למרות זאת, יש להדגיש כי לאזרח העומד מול רשות יש זכויות שימוע ו/או טיעון ואין הרשות יכולה להכריע בעינינו מבלי לאפשר לו לממש את זכויותיו. באם הרשות גובה את הפיצוי ביתר, בצורה כזאת או אחרת, מבלי להתייחס לעמדתו של האזרח היא חורגת מסמכותה ופועלת שלא כדין!
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
ייעוץ אישי 
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
