שעות נוכחות במקום העבודה - האם מקנות זכות לשכר עבודה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה?

עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה - דיני עבודה - שכר עבודה - שעות עבודה ומנוחה - שעות נוספות - יחסי עובד מעביד - פיצויי פיטורים - שעות נוכחות - שעון נוכחות

ישנם מקרים רבים בהם מתבקש עובד להיות נוכח במקום העבודה, בלא שיבצע במרבית הזמן עבודה של ממש, והוא יכול לישון, לאכול, להתקלח, לקרוא וכו' ...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

שעות נוכחות במקום העבודה - האם מקנות זכות לשכר עבודה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה?
מאת: עו"ד ונוטריון דוד מימון

ישנם מקרים רבים בהם מתבקש עובד להיות נוכח במקום העבודה, בלא שיבצע במרבית הזמן עבודה של ממש, והוא יכול לישון, לאכול, להתקלח, לקרוא וכו' ומתעוררת השאלה מה זכאותו של עובד זה. האם עסקינן בשעות עבודה המזכות את העובד בשכר עבודה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, שעות נוספות, וכו' או שמא המדובר בשעות נוכחות ושהיה שאינם עבודה ועל כן זכאי העובד לתשלום עבור ביצוע מטלה זו, אך השעות לא יוגדרו כשעות עבודה על כל המשתמע מכך.

הגדרת "שעות עבודה" בחוק שעות עבודה ומנוחה , התשי"א – 1951 הינה "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה", אך לא הזמן שעומד העובד לרשות עצמו וכל שהוא צריך לעשות הינו להיות במקום מסויים ולעשות באותו מקום כרצונו, קריאה, משחק, אכילה ושינה לפי שיקול דעתו של העובד אינם יכולים להיות מוגדרים כעבודה.

בדב"ע לד/3-4 רוברט יקואל – אליהו פלד פד"ע ה' עמ' 328 בעמ' 334 נאמר כדלקמן :

"הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה נאמר, ולא הזמן שבו מצוי העובד במקום העבודה, ללמדך שיכול והעובד ימצא במקום העבודה והשעות לא תהיינה שעות עבודה, ויכול ויימצא בבית והשעות תהיינה שעות עבודה, הקובע הוא אם העובד עומד לרשות העבודה או לרשות עצמו".

בפסק הדין הנ"ל נקבע כי אין לראות בשהייתו ולינתו של מדריך במוסד לנערים משום עבודה בשעות הלילה:

"לא כן משעה 22:00. אותה שעה נפסקת הפעילות והנערים שכבו לישון, לינתו של העובד במוסד היתה דרושה למעביד והתחייבה ממהות המוסד, אך 'עבודה' בשעות הלילה לא היתה במוסד, ועל כן לא עמד העובד, בשעות הלילה, לרשות העבודה".

יצוין כי לא היתה מחלוקת בתיק הנ"ל, שהמדריכים אף נאלצו לקום מעת לעת בשעות הלילה לטיפול בנער זה או אחר ו/או בבעיה שהתעוררה ודרשה טיפול.

בע"א 392/69, גרגורי נימץ נ' אחים משולם בע"מ, פד"י כרך כד' חלק ראשון עמ' 107 בעמ' 110 נדון עניינו של עובד שלפי ההסכם בינו לבין מעסיקתו היה מחוייב להמצא בשטח המחסנים שלה משעה 4 אחה"צ ועד השעה 7 למחרת בבוקר. בפרק זמן קצר מתוך השעות עסק בתפקידים שונים שהוטלו עליו ואח"כ היה ישן וקם בלילה לשמירה בזמנים בלתי מוגדרים. בית המשפט העליון בדחותו את תביעת העובד לשעות נוספות קבע: "כאמור, החובה להימצא בשטח היא כשלעצמה, אין פירושה עבודה. שאלנו את בא כוחה המערער, מה דינו של רופא החייב להימצא בבית חולים או של עוזרת בית המחוייבת לגור בבית מעבידה? כלום יראו אצל עובדים אלה וכיוצא באלה כל שעות היממה כשעות עבודה?... לדעתנו ברור ולזה יש אסמכתא מאנגליה... כי החובה להימצא גרידא במקום העבודה אין פירושה כי שעות ההימצאות תיחשבנה, בשל כך בלבד, לשעות עבודה".

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי הנכבד בפרשת החברה להגנת הטבע ( ע"ע 305/05 ) ממנו ניתן ללמוד לכאורה על נסיבות של שהייה ונוכחות ללא עבודה כמזכים בשכר, אך אין הדברים דומים הניסיון להשוואה פגום מיסודו, שכן במקרה של החברה להגנת הטבע עסקינן בתורנות עבודה לכל דבר וענין שבמסגרתה על העובד בתורנות ליתן שירות לאורחים ולסייע בפתרון כל בעיה, כאשר בחלק משעות תורנותו לא היתה פעילות שהצריכה עבודה ואילו נסיבות הסוגיה המוצגת, לא שוהה העובד במקום העבודה על מנת לבצע עבודה, אלא הינו אמור להיות במקום משיקולים אחרים שאין בהם מדרישת ביצוע העבודה.

המבחנים שנקבעו לאבחנה בין עובד שתפקידו נוכחות במקום למול עובד אחזקה, לשם הדוגמה, הינם, בין היתר, האבחנות להלן:

1.    בעניינינו אין המדובר במתכונת עבודה קבועה, אלא במתכונת "איוש" קבועה של המקום, ללא ביצוע כל עבודה.

2.    יש לבחון את המחויבות במתן או בביצוע עבודה במקרה נדרש למול עובד אחזקה שנדרש לבצע תיקון זה או אחר על פי הצורך, ומטרת שהייתו או נוכחות הינה לצורך ביצוע עבודה.

3.    יצוין כי גם במקרה בו עובד מבצע עבודה בחלק משעות הנוכחות והשהייה או במקרה בו עובד נמצא במקום העבודה במסגרת שעות מסוימת רובץ על המעביד הנטל להוכיח כי העובד לא עבד בכל השעות הנ"ל, והדברים הינם למעשה שאלה שבנטל ההוכחה ודרכי ההוכחה ועל פי הלכתו של בית הדין הארצי נטל ההוכחה רובץ על המעביד להוכיח כי " העובד לא עבד בכל מסגרת שעות העבודה הכלולות באותה מסגרת".

אין צריך לומר שבכל מקרה שעות בהם העובד ישן, לא ייחשבו כשעות עבודה.

על פי הלכת בית הדין הסוגיה הרלוונטית הינה האם העובד עומד לרשות עצמו או לרשות העבודה, קרי האם הוא חופשי לעשות לעצמו ועל כן בסוגיה המוצגת אין ספק כי העובד היה חופשי לעשות לעצמו ולענייניו האישיים כל דבר שיחפוץ בו, ובלבד שהדבר יעשה במתחם מקום העבודה ואלו אינם שעות עבודה.

סיכומה של סוגיה, עובד שכל חובתו הינה להימצא במקום העבודה ללא ביצוע עבודה לא ייחשב כמי ששעות הנוכחות שלו במקום העובדה יזכו אותו בשכר על פי חוק שעות עבודה ומנוחה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.