איסור על הלבנת הון - עיצום כספי בעקבות הכנסת כספים לארץ

עורכי דין - מידע משפטי: משפט פלילי , משפט מסחרי ו/או דיני חברות - משפט פלילי - הלבנת הון - חוק איסור הלבנת הון - דיני מכס - עיצום כספי - עיצומים כספיים - הברחת כספים - משפט מסחרי - תפיסת כספים - מטבע זר - תייר -זרים

החוק קובע שעל כל אדם הנכנס לישראל וברשותו כספים בסכום של 80,000 ₪ (כ-20,000 דולרים ארה"ב) ומעלה, לעבור במסלול האדום ולהצהיר על כל הכספים שברשותו, החל מהשקל הראשון, כאשר "כספים" כולל מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.

שלח שאלה בנושא לעורך דין

איסור על הלבנת הון - עיצום כספי בעקבות הכנסת כספים לארץ
מאת: עו"ד ( ד"ר פיסיקה ) צבי ברק

חוק איסור הלבנת הון, שנחקק בשנת 2000, נתפס בעיני רבים כמיועד להילחם בארגוני פשיעה ומבריחי כספים גדולים. כפי שנאמר בהצעת החוק, המאבק הבינלאומי בעבריינות מתמקד ב"הלבנת הון הננקטת בעיקר על ידי סוחרי הסמים ועברייני הפשע המאורגן", והחוק נועד לשמש כלי עזר במאבק זה. הרי כולנו זוכרים שאת הגנגסטר המאפיונרי המפורסם אל-קאפונה הצליחו להושיב מאחורי סורג ובריח על עבירות העלמת מס, ולא על הפעילות האלימה שניהל ובה היה מעורב. אולם, דבר שלא כל כך ידוע ברבים הוא, שהחוק כפי שחוקק הוא בעל השלכות גם על אנשים וגופים שאינם נכנסים לקטגוריות הללו, למשל סוחרים, יבואנים, יצואנים ותיירים אמידים. ברשימה זו נתייחס לאחד מהיבטי החוק, והוא חובת הדיווח שהחוק מטיל על אדם הנכנס לישראל וברשותו כספים.
החוק קובע שעל כל אדם הנכנס לישראל וברשותו כספים בסכום של 80,000 ₪ (כ-20,000 דולרים ארה"ב) ומעלה, לעבור במסלול האדום ולהצהיר על כל הכספים שברשותו, החל מהשקל הראשון, כאשר "כספים" כולל מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים. למשל, תייר הנכנס לישראל וברשותו 50,000 דולרים ארה"ב וכן 3,000 לירות שטרלינג, חובה עליו לדווח הן על הדולרים והן על הלירות. אם ידווח אך ורק על הדולרים, ייחשב כמי שלא מילא את חובת הדיווח שקובע החוק. התייר, במקרה שלנו, דיווח אך ורק על הדולרים, אשר היו במעטפה מיוחדת, ואילו על הלירות שהיו בתפזורת בארנקו ובבגדיו, ונחשבו על ידו ככסף להוצאותיו השוטפות, לא דיווח. איש המכס שבדק אותו ומצא את הלירות, תפס את כל הסכום שעולה על הסכום הפטור, היינו, 30,000 דולרים ו-3,000 לירות. התייר הסביר שהוא בדרכו ללאס-ווגאס, והוא בא לישראל אך לביקור קצר בן יום אחד, והכספים דרושים לו לשם ביקורו בלאס-ווגאס. בטופס תפיסת הכספים נרשם שכתובת התייר היא מלון הילטון, וכן נרשם מספר טלפון נייד ישראלי וטלפון בלגי.
תפיסת הכסף אינה עונש אלא צעד ביניים לקראת העונש, על מנת שאם יוטל קנס, ניתן יהיה לגבותו מהכסף התפוס. על עבירות הפרת חובת דיווח קובע החוק עונש מרבי של 6 חודשי מאסר או קנס בגובה של 202,000 ₪ או פי 10 מהסכום שלא דווח עליו אם הוא גבוה יותר. אולם, בדומה לעבירות כלכליות אחרות, מתיר החוק הטלת "עיצום כספי" במקום הגשת כתב אישום. את גובה העיצום הכספי קובעת ועדה להטלת עיצום כספי שיכולה להטיל, על הפרת חובת דיווח בכניסה לישראל, רק חצי מהקנס המרבי, ואם ההפרה היא הפרה ראשונה והיקפה הכספי של ההפרה אינו גבוה, העיצום הכספי המרבי שהועדה יכולה להטיל הוא רבע מהקנס המרבי, כלומר 50,500 ₪ או פי 2.5 מהסכום שלא דווח עליו אם הוא גבוה יותר. משמע, העיצום הכספי המרבי שהתייר היה צפוי לו היה כ-60,000 ₪ (3,000 לירות כפול 2.5 כפול 8 ₪ שהוא בערך שער החליפין ללירה שטרלינג).
על מנת לקיים את הדיון בוועדה, יש להודיע לבעל הכספים על מועד הדיון בוועדה ולאפשר לו לטעון את טענותיו כנגד העיצום הכספי. כיון שהתייר עזב את ישראל למחרת, בדרכו ללאס-ווגאס, לא הצליחו אנשי המכס ליצור אתו קשר במשך 4 שבועות, עד לביקורו השני בישראל.
ישיבת הוועדה נקבעה לשבוע מאוחר יותר, מועד בו הופיע עו"ד ד"ר(פיסיקה) צבי ברק כבא כוחו של התייר, ואילו התייר עצמו כבר עזב את המדינה, בשנית. מייד עם תחילת הדיון בוועדה טען עו"ד צבי ברק שהמדינה חרגה מסמכותה, כיון שעל פי החוק יש להחזיר את הכסף התפוס תוך 10 ימים, וזאת לא נעשה למרות שעברו 35 ימים מיום תפיסת הכסף. הועדה טענה אמנם שניסו ליצור קשר עם התייר ולא הצליחו, אולם עו"ד צבי ברק הפנה את הועדה לסעיף 11(ב) לחוק שקובע שאם "לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו", ואין לוועדה כל שיקול דעת בנדון. הועדה, לאחר התייעצות קצרה, קיבלה את הטיעון והחזירה לתייר את כספו.

לסיכום ראוי לציין, שהחוק לאיסור הלבנת הון הוא חוק צעיר יחסית, משנת 2000, והתקנות לעיצום כספי צעירות אף יותר, כיון שנכנסו לתוקף רק בפברואר 2002. מסתבר שחלק מההוראות והנהלים טרם הופנמו על ידי אנשי המכס והנוגעים בדבר, ואף אינם מבוצעים על פי לשון החוק. ישנם גם מקרים אשר בהם הוטל עיצום כספי, לכאורה בחוסר סמכות. עיצום כספי כזה ניתן לבטל ולקבלו בחזרה מידי המדינה.

מומלץ להיוועץ מבעוד מועד, בעו"ד הבקיא בתחום זה, לגבי אלו הנכנסים לישראל או יוצאים ממנה, עם סכומי כסף גדולים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.