על החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון – היבטים משפטיים ופרשנות

עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות,דיני צרכנות ו/או תביעות קטנות, נזיקין ו/או ביטוח - דיני צרכנות - החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים - חשיפה לעשן סיגריות - טבק - נזיקין - נזק - פיצויים - אכיפה - רשות מקומית - מועדונים - פאבים - מסעדות

במרוצת הימים האחרונים החלה האכיפה של החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.

שלח שאלה בנושא לעורך דין

על החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון – היבטים משפטיים ופרשנות
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ

במרוצת הימים האחרונים החלה האכיפה של החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.

מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות.

החוק הנ"ל למעשה מהווה נדבך נוסף במלחמה הקיומית של אלה שבחרו להימנע מעישון אקטיבי או פאסיבי באלה שמעשנים באופן אקטיבי, לעיתים עד כדי פגיעה אקטיבית במעשן הפאסיבי.

האם לחוק הנ"ל יש "שיניים" להתמודד עם ציבור רב של מעשנים? כיצד ישפיע החוק על מקומות ציבוריים ובכללם על בתי עסק רבים שכדי להמשיך ולשרוד יצטרכו לשנות דפוסי התנהגות שהפכו לנורמה אצל קהל המעשנים?

להלן אסקור כל אחת מהפרספקטיבות של הנוגעים לחוק:הפרספקטיבה של המקום הציבורי ו/או תאגיד ומי מטעמו ו/או בעל העסק ו/או המחזיק בעסק, הפרספקטיבה של "המעשן האקטיבי" ו"המעשן הפאסיבי" וזו של רשויות האכיפה.

לאחר מכן, אנסה להגיע ל – 2 מסקנות עיקריות:

הראשונה: האם נכון להיום, החוק הוא בר אכיפה, ובמילים עדינות, האם יש בחוק מנגנונים פרקטיים שיהוו "שיניי אכיפה" ושיביאו לתוצאה המשוועת: מיגור העישון במקומות ציבוריים.

השנייה: האם למקומות ציבוריים לרבות בעלי עסקים יש אינטרס להיות "אבני מזבח" לחוק או שמא גם בנושא זה, ידה של הקפיטליזם תהא על העליונה.

לשם הנוחות יובהר, כי עפ"י התוספת לחוק מקום ציבורי הוא, בין היתר:

אולם המשמש דרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים, לאופרה או למחול וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, וכן המסדרונות והאכסדרות בו, בית חולים, החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת, אולם קריאה וחדר קריאה בספריה הפתוחה לציבור, מוסד חינוך או מוסד להשכלה גבוהה - לרבות מגורי תלמידים, מעלית לנשיאת בני אדם, כלי תחבורה (בעת שיש בהם נוסעים),חנות, מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות אחר, חדר או אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט, גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים, חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או בסוכנות דואר, מקום עבודה, קניון, אולם שמחות.

עיניכם הרואות, מקום ציבורי הוא כמעט כל מקום אפשרי, מלבד ביתנו, בו נבלה את מרבית שעות היום והערב.

הפרספקטיבה של בעל העסק –

החוק למעשה אוסר עישון במקום ציבורי לרבות החזקה של מוצר טבק או כלי לעישונו כשהם דלוקים במקום ציבורי.

בהתאם לסעיף 2א לחוק, חובתו של המקום הציבורי ו/או של הממונה מטעמו ו/או של בעל העסק לרבות מחזיק מטעם בעל העסק "לעשות כל שניתן" כדי למנוע את העישון במקום הציבורי.
על מנת שבעל עסק ייחשב כמי שעשה ככל שניתן כדי למנוע את העישון במקום ציבורי עליו לבצע מספר פעולות מצטברות:

לפנות לאדם המעשן או המחזיק סיגריה לרבות כל מוצר טבק ו/או כלי טבק כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו ולבקש ממנו לחדול מהמעשה האסור או לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת העישון או החזקה של כלי טבק דלוק במקום ציבורי.

במידה והאדם המעשן ו/או האדם המחזיק בסיגריה או בכלי טבק דלוקים במקום ציבורי אינו נענה לבקשתו של בעל העסק ו/או מי מטעמו לחדול ממעשיו האסורים, יאלץ בעל העסק להתלונן בפני מפקח מתאים שימונה על ידי הרשות המקומית לטפל באכיפת החוק.

יובהר, כי לא די בפנייה של בעל העסק אל האדם המעשן ואי הגשת תלונה של בעל העסק למפקח מטעם הרשות המקומית עלולה לחייב את בעל העסק בתשלום קנס.
בנוסף לכך, קיים איסור מוחלט על הצבת מאפרות במקום הציבורי כשמנגד בעל העסק מחויב לקבוע שלטים המורים על איסור העישון במקום הציבורי. הפרת חובות אלו יחייבו את בעל העסק בתשלום קנס.

האם ניתן לאכוף את החובות של בעל העסק? נכון להיום, נראה שהתשובה לשאלה זו הינה שלילית.

במה דברים אמורים?

נראה כי הרשויות המקומיות אינן ערוכות לאכוף את החוקים הללו עקב מחסור בכוח אדם. להערכתי גם בהנחה ולרשות המקומית יהא כוח אדם מתאים לאכיפת החוק הנ"ל לבעל העסק תעמוד הגנה מקום בו נקט בפעולות המפורטות לעיל.

על בעל העסק לנקוט מספר פעולות על מנת להוכיח כי אכן נקט בפעולות הללו. הצבת מצלמות בבית העסק שיתעדו את המתנהל בבית העסק, עריכת רישום בזמן אמת של פנייה ללקוחות והגשת תלונות, הקלטה של תלונות למפקחים מטעם הרשות המקומית וכד'.

לעניין זה לא יהא מיותר לציין, כי למפקח מטעם הרשות המקומית (או לשוטר) רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ציבורי כדי לברר אם בעל עסק מקיים את הוראות החוק. במידה ואדם עישן במקום ציבורי, או החזיק שם מוצרי טבק כשהם דלוקים, לעיניו של מפקח או סדרן, רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו באותו מקום עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת.

האם המקום הציבורי או בעל העסק יאכפו את החוק?

ראשית, הדבר תלוי במדיניות האכיפה של החוק, אך לא רק.

בעל עסק פרטי עלול להינזק כלכלית מהחוק הנ"ל שכן איסור עישון במקום שבבעלותו ו/או בהחזקתו יפחית את מספר המבקרים במקום העסק. זאת ועוד, בעל העסק הפרטי יזדקק להקצות משאבים כספיים נוספים על מנת ליצור מקום מוגדר בבית העסק בו יהא מותר לעשן.

בעלים של בר או מועדון שרווחיו מבוססים בעיקר על צריכת אלכוהול, יאלץ להקצות מקום נפרד למעשנים שבכל מקרה יהא קטן יותר מהשטח בו יהא אסור לעשן. לקוחות שיאלצו לצאת משטח המועדון או הבר על מנת לעשן יביאו להפחתה משמעותית של צריכת האלכוהול

"המעשן האקטיבי" ו"המעשן הפאסיבי

חובתו של המעשן האקטיבי הינה פשוטה יחסית לעומת חובותיו של בעל העסק. עליו להפסיק לעשן במקום ציבורי.

האם זה אפשרי? לטעמי, כן . האם זה מציאותי? בשלבים הראשונים של אכיפת החוק נראה שכן אך להערכתי ככל שהזמן יעבור, ההרגל יגבר על כל חשש שהוא להיקנס בגין עישון במקום ציבורי. וחשוב לציין, כי מדובר בקנס לא מבוטל של כמה מאות שקלים.

חובתו של "המעשן הפאסיבי" אף יותר פשוטה מזו של "המעשן האקטיבי" - הוא יצטרך לגשת ולהתלונן בפני בעל העסק או הממונה מטעם המקום הציבורי אולם חשוב להבהיר כי גם אם "המעשן הפאסיבי" לא יתלונן על העישון במקום ציבורי בו הוא נמצא, חובתו של בעל העסק למנוע את העישון.

הרשות המקומית

בהתאם לחוק, על הרשות המקומית לאכוף את החוק ביחד עם משטרת ישראל וזאת באמצעות פקחים שיוקצו לאכיפת החוק הנ"ל.

העדר פיקוח מתאים ו/או הקצאה של משאבים לטובת פיקוח על החוק הנ"ל יפגע אנושות באכיפה של החוק.

ככל שבעל עסק או מקום ציבורי יתלוננו על כך שמעשנים במקום, תעבור החובה לפתחם של הרשות המקומית ו/או הפקחים מטעמה להתייחס במלוא הרצינות לתלונות.

בנוסף, ביקורי פתע של מפקחים במקומות ציבוריים (מלבד במקומות ציבוריים מסוימים שלגביהם יש ליתן הודעה מראש על כוונה לבקר במקום) והטלת קנסות, הן על מעשנים והן על בעלי עסקים, יכול שיקדמו את אכיפת החוק.

סוף דבר - תוצאות אכיפת החוק עד היום

אדם שסעד במסעדה ונחשף לעישון פאסיבי הגיש כנגד בעל המסעדה תביעה. לטענתו סבל מיוחד נגרם לו עקב רגישותו האלרגית. בהיותו במסעדה הבחין כי אין במסעדה שלטים בדבר האיסור לעשן, כנדרש בחוק. על הבאר ובמקומות נוספים הוצבו מאפרות. שתי לקוחות עישנו לידו. התובע מחה באזני המלצרית, אך היא לא ביקשה שיחדלו. לבקשתו מהן, עברו לבאר והמשיכו לעשן שם, עדיין בסמיכות מקום אליו. אחראי-המשמרת השיב למחאותיו כי אלו נהלי המקום. עובדת המקום עצמה עישנה על הבאר. במגעים עם מנהל המקום, בעקבות הפרשה – הוא הבטיח לקיים את החוק, אך סירב לתת על כך התחייבות מפורטת בכתב.

בית המשפט קבע בעניין זה, כי צודק התובע בטענתו כי חזקה על האחראי שלא יהסס לדרוש במפגיע ובנוקשות מאורח לעזוב את המקום אם האורח נהג באופן בלתי קביל לחלוטין מבחינה חברתית, כגון עשיית צרכים בחלל המסעדה. יש מקומות בעולם שבהם די בלבוש בלתי רשמי כדי לגרום לצוות המסעדה למנוע באסרטיביות מן האורח להיכנס למסעדה, חרף אי-הנעימות וההפסד הכלכלי הכרוכים בכך. בית המשפט בעניין זה קביל את טענתו של התובע, כי מעטים האורחים שיתעקשו להישאר ולעשן נוכח גישה לעומתית קשוחה של צוות המסעדה, שבמסגרתו יידרשו הלקוחות לחדול מלעשן או לעזוב את המקום – אחרת לא יזכו לכל שירות ואף יהיו צפויים לביקורו של פקח שיוזמן מיידית למקום.

המסקנה המתבקשת הייתה כי לא בחוסר אונים מדובר, אלא בחוסר נחישות. אולי המחזיקים במקומות ציבוריים, הנוהגים רפיסות והססנות בעניין זה, אינם משוכנעים די הצורך כי התנהגות בלתי חוקית היא, ככזו, התנהגות בלתי קבילה. אולי הם אינם משוכנעים די הצורך כי התנהגות עוולתית הפוגעת בזולת היא, ככזו, התנהגות בלתי קבילה. הבעיה אינה נעוצה, אפוא, רק במגבלות אכפתיות. היא נעוצה, בראש ובראשונה, בהזדהות פגומה של אותם מחזיקים במקומות ציבוריים עם מחויבותם החד-משמעית לציית לחוק, להבטיח לעובדיהם סביבת עבודה בטוחה, ולהגן על זכות הלקוחות לחיים ולבריאות.

בית המשפט אף התייחס להשלכות אכיפת החוק ואמר, כי שומה על המחזיקים במקומות ציבוריים להתגבר על אי-הנעימות, להיות נכונים לספוג הפסד כלכלי, ולפעול בנחישות ובתקיפות למניעת העישון הפוגעני והאסור בתחומם. המחזיקים-המעסיקים יבהירו לעובדיהם כי לא יסבלו עישון אסור של עובד, וכי עובד שיפר את האיסור יהיה צפוי לעיצומים עד כדי פיטורין. המחזיקים ידרשו מאורחיהם שלא לעשן במקום האסור לכך, וייתרו בהם כי יידרשו לעזוב את המקום אם יפרו את האיסור. על המחזיקים לדעת כי השתדלות נמרצת-פחות לא תיחשב לקיום החובה החוקית "לפקח ולעשות כל שניתן" כדי למנוע עבירות, עוולות ופגיעה בבריאות הציבור.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.