הקיבוץ השיתופי - דפוס הולך ונעלם חלק א

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - דיני מקרקעין - דיני עבודה - דיני קיבוצים - מגזר חקלאי - אגודה שיתופית - קיבוץ שיתופי - דיני עבודה בקיבוץ - קיבוץ מתחדש - שיוך דירות - דמי עזיבה - זכויות קניין - העסקת חבר קיבוץ

הקיבוץ הוא זה שמנהל גם את חייו הפרטיים-משפטיים של החבר, בהיבטים רבים ומגוונים וכן הקיבוץ קובע את זכויותיו המשפטיים של הפרט.

שלח שאלה בנושא לעורך דין

הקיבוץ השיתופי - דפוס הולך ונעלם חלק א
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

המאמר השלישי בסדרת מאמרים משפטיים שמפורסמים בנושא "הקיבוץ המתחדש":

כפי שתואר בפרסומים הקודמים שלנו באתר זה, חלו שינויים דרסטיים במבנה הקיבוץ החדש ובדפוסי החיים בו, לרבות בנושא תעסוקה, שכר, מיסוי, חינוך וערבות הדדית.
על מנת להבין לעומק את השינויים בהיבטים המשפטיים של הקיבוץ יש להבין ולהעמיק בשינויים החברתיים - כלכליים וערכיים של הקיבוץ המתחדש לעומת הקיבוץ המסורתי, יש תחילה לחזור למקורות, לבחון ולתאר את מבנה הקיבוץ המסורתי, כפי שהיה בטרם נשמעו קולות השינוי.

רקע

הקיבוץ השיתופי המסורתי, הינו צורת התיישבות ייחודית למדינת ישראל, שערכיה הם חיים שיתופיים בקהילה, חינוך משותף בקהילה ובעלות משותפת על אמצעי הייצור והצריכה. הערך המרכזי המכונן הוא שוויון ערך האדם.

הקיבוצים השיתופיים המסורתיים, דבקים במודל מן העבר והרואים את עיקר מאווייהם בקיום עקרון השותפות והשוויון בין החברים, ועומדים על עקרונות של ניהול עצמי של הפעילות הכלכלית. להיבט זה משמעות משפטית עצומה השוללת מהפרט חופש החלטה ומונעת ממנו נכסים עצמאיים.

קיבוצים אלו חדורי הכרה בשליחות המיוחדת שלהם כנשאי הערכים הקיבוציים. הקיבוץ השיתופי עונה בצורה מהימנה להגדרתו החוקית, ומהווה קהילה המעניקה מקום נרחב למימוש ערכי שוויון ושיתוף. הקהילה, הינה "בעלת בית" ריבונית וכל-יכולה על המשק.

היבט הקניין בקיבוץ השיתופי

קיבוץ זה מתאפיין בעיקרו על ידי עיקרון שיתוף הפעולה חברתי הכלכלי. מכאן נובעת עובדת ריבוי הרכוש המשותף והנכסים המשותפים. מראשית קיומה החברה הקיבוצית התבססה על "הקופה המשותפת" אשר מספקת את צרכי החברים.

סיסמת הקיבוץ השיתופי: "לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד לפי יכולתו" - לעניין זה היבטים משפטיים מעניינים, ומאפשרים לפרט לדרוש את "צרכיו" המיוחדים ללא קשר ליכולתו הכלכלית האישית.

בהתאם לכך, נבנו הקיבוצים במקורם על מערכת הנעה לעבודה משל עצמם, המבוססת על הרעיון, כי במשטר הסוציאליסטי הטהור ייגזרו כל מעשי האדם מרצונו החופשי בהגשמה עצמית.
בקיבוץ השיתופי אין נכסים פרטיים. כל הקניין משותף, לרבות ירושות, פיצויים נזיקיים וכדומה, כאשר במידה והכספים לא הועברו לקיבוץ ע"י החבר, הקיבוץ ראה בכך עילה לסילוק החבר מהקיבוץ - נושא זה קיבל משמעות משפטית אשר שללה מהפרט את יכולתו לקבל החלטה עצמאית בנוגע לגורלו או גורל משפחתו - כל אלה על פי תקנוני הקיבוצים אשר נקבעו על ידי הכלל באופן לגיטימי וחוקי.

כמו כן, אין אמצעי ייצור ואין שיוך דירות בקיבוץ השיתופי, שכן הבתים בבעלות הקיבוץ, אשר נושא באחריות תחזוקם באופן בלעדי - לפרט אין כל זכויות משפטיות ברכוש הקיבוץ וכאשר הוא עוזב את הקיבוץ הוא משאיר את כל עמלו במשך השנים לקיבוץ.

יחסי העבודה בקיבוץ השיתופי

הכלל הוא כי היחסים בין חבר אגודה שיתופית לבין האגודה אינם יחסי עובד - מעביד אלא יחסים מיוחדים במינם של חברות בארגון, שבצידם חובות וזכויות.
נושא זה שולל כל אפשרות משפטית של הפרט לפנות לבית הדין לעבודה ולקבל סעדים שכל עובד יכול - כגון תלונה על הרעת תנאים, פיטורים, קידום בעבודה וכו'.
הרעיון של יחסי עובד - מעביד נוגד את הרעיון הבסיסי של ה"קואופרציה" המתבטאת בניצול משותף של כוחותיהם של חברי האגודה על בסיס שוויוני.

ישנם מצבים שונים של העסקת חבר קיבוץ:

עבודה במסגרת "סידור עבודתו" של החבר כחבר קיבוץ, הן בתוך הקיבוץ, הן בגוף נפרד שבבעלות בלעדית של הקיבוץ והן אצל גוף חיצוני כעובד מושאל.

ביצוע עבודה במפעל חיצוני במסגרת סידור עבודה בקיבוץ אינו מזכה את החבר בשכר אלא תמורת עבודתו מועברת לקיבוץ בתור תשלום עבור שירות שהקיבוץ נותן למפעל החיצוני. חבר הקיבוץ מבצע עבודה ככל עובד שכיר אחר, על ידי התקשרות אישית. במקרה זה החבר מקבל שכר ותנאים מכוח משפט העבודה בדומה לכל עובד אחר, אולם על פי תקנות הקיבוץ מבקש העובד מהמפעל להעביר את שכרו ישירות לקיבוץ.

הסטטוס בו מצוי החבר במפעל, יקבע בהתאם למבחנים לזהות המעביד, שנקבעו בפסיקה, והם: מי קיבל אותו כעובד, מי רשאי לפטרו, מי משלם את שכרו, כיצד דיווחו עליו למס הכנסה, ממי ביקש חופשה, למרותו של מי הוא סר, למי יש זכות פיקוח עליו, האם החבר נשלח על ידי הקיבוץ למפעל במסגרת סידור העבודה בקיבוץ, האם היה חוזה עבודה בין החבר למפעל החיצוני וכיצד הקיבוץ קיבל תמורה עבור עבודת החבר במפעל החיצוני.

הקיבוץ הוא זה שמנהל גם את חייו הפרטיים-משפטיים של החבר, בהיבטים רבים ומגוונים וכן הקיבוץ קובע את זכויותיו המשפטיים של הפרט.

המאמר הבא בסדרה- "הקיבוץ השיתופי" – דפוס הולך ונעלם – חלק ב'.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות', משרד עורכי דין ונוטריונים

מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה

ייעוץ אישי