הקיבוץ המתחדש – כל מה שחשוב לדעת – חלק א

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - דיני מקרקעין - דיני קיבוצים - מגזר חקלאי - קיבוץ - אגודות שיתופיות - הקיבוץ המתחדש - תקנון הקיבוץ - שיוך דירות - שכר דיפרנציאלי - הפרטה - הפרטת שירותים - חבר קיבוץ

קיבוץ שעובר לשכר דיפרנציאלי משנה את המצב המשפטי של החברים והקיבוץ...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

הקיבוץ המתחדש – כל מה שחשוב לדעת – חלק א
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

* מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים משפטיים שיפורסמו בנושא "הקיבוץ המתחדש".

תהליכי השינוי בקיבוצים:

תהליכי השינוי בקיבוצים החלו בעקבות משבר הקיבוצים שהגיע לשיאו בסוף שנות ה-80 ואשר לווה בעזיבת חברי קיבוץ רבים ובמתחים חברתיים שנוצרו על רקע אי שוויון במערכת שוויונית לכאורה וכן על רקע המצוקה הכלכלית ממנה סבלו קיבוצים רבים.

"השוויון בקיבוץ" לא עמד בנטל הכלכלי וכן היו בקיעים בצורך של האינדיבידואל להתאים עצמו תמיד להחלטות הקיבוץ בנוגע לגורלו.

תחילה, ילדי הקיבוצים "מרדו" ובקשו לעזוב את הקיבוץ בשל הקשיים הכלכליים אשר היו מנת חלקם של קיבוצים רבים. הילדים האמינו כי עתידם ישפר עליהם מחוץ לחיים בקהילה הקיבוצית.

בנוסף, היתה תופעה בקיבוצים מסויימים של פזרנות חברי קיבוץ אשר באה לידי ביטוי ביחסם המזלזל לכל אותם מוצרים כגון, מזון, חשמל, מים רכוש הקיבוץ וכו', מאחר וכולם היו שייכים לכולם ולא לאף אחד ספציפי.

חלק מחברי קיבוץ והקיבוץ התחילו גם לנהל הליכים משפטיים בנוגע לפרשנות תקנון הקיבוץ ויישומו.

הקיבוצים לא הצליחו להשלים את הפערים בין חברי הקיבוץ למקבילים שלהם בעיר מבחינת רמת החיים, לרבות נסיעות לחו"ל, צבירת רכוש וכדומה.

מפח נפש נוסף אשר חוו בקיבוצים מסוימים היה הטיפול בזקני הקיבוץ. אם בעבר הזיקנה בקיבוץ שימשה כמושא הערצה משום שכל צרכי גיל הזיקנה סופקו במלואם וניתן היה להזדקן בכבוד, עם פרוץ המשבר הכלכלי האמור, חלה התדרדרות ביכולת הקיבוץ לקיים ולכלכל את חבריו הותיקים והקשישים, כפי שנהג לעשות בעבר.

הערבות ההדדית היתה יקרה מאוד מבחינה כלכלית והתערערה ככל תחושת "כל אחד לעצמו" גברה. זה קרה כשאי השוויון העמיק, הערכים המשותפים נשחקו, ותחושת הגורל המשותף ויחסי האמון התפוררו. חברי הקיבוץ אשר הכניסו יותר כספים לקיבוץ בשל עבודתם מחוץ לקיבוץ או בשל כספים אשר קיבלו לידם ממקורות שונים כגון ירושות, הגרלות וכדומה, וע"י כך פרנסו ומימנו את כל שאר חברי הקיבוץ אשר לא תרמו משמעותית לקופת הקיבוץ, חשו מתוסכלים.

הערבות ההדדית לא קיבלה התייחסות משפטית נאותה, וגרמה נזקים גם לקיבוצים אשר היו יציבים כלכלית.

עקב כך החלו תהליכי שינוי משמעותיים בחלק מהקיבוצים. תחילה היו אלו קיבוצים בודדים שנאלצו להתמודד גם עם המאבקים הפנימיים בתוך הקיבוץ בנוגע לשינויים וגם עם התנועות שהתנגדו לשינויים. מאמצע שנות ה-90 הלך והתגבר זרם הקיבוצים שביצעו שינויים מהותיים באורח החיים הקיבוצי ובמקביל פחתה גם התנגדות התנועות לשינויים אלו.

ניתן לחלק באופן כללי את השינויים לשלושה סוגים עיקריים:

1.    הפרטה נרחבת של שירותים - למעשה, הפרטה כזו קיימת באופן חלקי כבר שנים רבות ברוב הקיבוצים ובמשך השנים חלק גדול מהקיבוצים הפריטו מדי פעם שירותים כאלו ואחרים לרבות חדר אוכל, מכבסה, מתפרה וכדומה, כאשר המשמעות היא כי החבר משלם מכיסו הפרטי עבור השירותים הללו. כיום ישנם קיבוצים אשר הפריטו (חלקם עם סבסוד) גם את שני השירותים שנחשבו פעם כ"קודש הקודשים" - חינוך ובריאות.

2.    "שכר דיפרנציאלי" - אם עד השינוי קיבל כל חבר קיבוץ תקציב שוויוני על פי מצבו המשפחתי, הרי שאחרי השינוי הוא מקבל "תקציב" או משכורת אשר מושפע מהמשרה אותה הוא ממלא.

2.1.    קיבוץ שעובר לשכר דיפרנציאלי משנה את המצב המשפטי של החברים והקיבוץ. הבעייתיות במעבר לשכר דיפרנציאלי היא, כי כמעט בלתי אפשרי למדוד בצורה כמותית את התרומה האמיתית של החברים לקיבוץ בתחומי הכלכלה, החברה או התרבות.

2.1.1.    שכר דיפרנציאלי גורם לחלוקה לא שווה של הכנסות הקיבוץ. בקיבוצים בהם מספר רב של חברים אינם פרודוקטיביים, מעבר לשכר דיפרנציאלי יכול לשפר את מצבו הכלכלי של הקיבוץ, ויכול גם שלא לשפרו.

2.1.2.     כפי שהובהר לעיל, בקביעת מדרגות השכר הדיפרנציאלי הוחלט לחקות במידת האפשר את שוק העבודה הפרטי, דבר אשר מוביל לפערי שכר גדולים ביותר בין חברי הקיבוץ.

2.1.3.    מרכיבים אלה כרוכים בשינוי מהותי במצב המשפטי של הקיבוץ וחבריו באופן אישי.

3.    "שיוך נכסים" - מונח המתייחס להעברת חלק מהנכסים השייכים היום לקיבוץ כאגודה שיתופית, אל בעלותם הפרטית של חברי הקיבוץ. זוהי למעשה ההפרטה האמיתית (ולא הפרטת השירותים). סוג אחד של רכוש הוא הדירות בהן מתגוררים החברים וסוג שני של רכוש הוא כעין "מניה" בחלק היצרני של הקיבוץ. הכוונה היא ששני סוגי נכסים אלו יהיו ניתנים להורשה ולמכירה במגבלות שונות.

4.    עד להופעת השינויים בקיבוצים, נהגה המדינה לתת הטבות שונות לקיבוצים על פי חוק. בעקבות השינויים שחלו בקיבוצים רבים ובעקבות בג"צ הקרקעות של הקשת הדמוקרטית המזרחית, נדרשה המדינה להגדיר מחדש מהו קיבוץ כדי לקבוע גבולות לאותן הטבות שניתנו לקיבוצים, שכן מששינה הקיבוץ את עקרונותיו, הרי שיתכן ואינו זכאי עוד להטבות מסוימות. ההגדרה החוקית המחודשת ניתנה לקיבוץ על ידי משרד התמ"ת ב15.12.05 (בתקנות סיווג הקיבוצים).

5.    המעבר הכלכלי מרכוש הכלל לרכוש הפרט, הצורך לרכוש שירותים ומוצרים בכספים הפרטיים של חברי הקיבוץ משנים באופן מהותי את המרקם השוויוני והופכים באופן הדרגתי את הקיבוץ בעל ערכי השוויונות ליישוב קהילתי הדומה יותר ויותר למושב - גם מערכות היחסים המשפטיות בין הקיבוץ לחברים ובין החברים לבין עצמם מקבלות גוון שונה ואישי.

5.1.    תהליכי קבלת השירותים, השכר הדיפרנציאלי והפרטת הדירות חייבים להיות מלווים באופן משפטי הדוק על מנת לתת מסגרת חוזית הולמת לשינויים ולהבטיח את זכויות הצדדים באופן הולם למטרות.

המאמר הבא בסדרה- "מונחים משפטיים חדשים בשגרת יומו של חבר קיבוץ מתחדש"

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות', משרד עורכי דין ונוטריונים

מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה

ייעוץ אישי