מזונות ילדים - מדריך משפטי מקוצר

מ ז ו נ ו ת   י ל ד י ם  - מדריך משפטי מקוצר
מאת: עורכת דין ונוטריון ליאן קהת

סעיף 3 לחוק תיקון דיני משפחה מזונות מחייב הורה במזונות ילדיו. הכלל הוא כי אדם חייב במזונות ילדיו לפי הדין האישי החל עליו ואם אין דין אישי לפי הדין הכללי. הדין האישי החל על יהודים הינו המשפט העברי. המשפט העברי מחלק את המזונות לשני סוגי מזונות. מזונות הכרחיים ומזונות מדיני צדקה.

מגיל 6 ועד גיל 15 חלה חובה אבסולוטית על האב לשאת בצרכים ההכרחיים מכוח תקנות הרבנות הראשית תש"ד.
מגיל 15 ועד גיל 18 הורחבה תקנת הרבנות הראשית תש"ד גם לגילאים אלה. ומכל מקום על פי המשפט העברי חלה חובה על האב לשאת במזונות בגילאים הנ"ל מכוח דיני צדקה.

זהות התובע

תביעת מזונות  הקטין מוגשת על ידי הקטין באמצעות אימו אם כאפוטרופסותו הטבעית ואם כאם משמורנית. אמנם קיימים גם מקרים (אם כי מועטים)  בהם אבות תובעים מזונות מדיני צדקה בשם הקטין נגד אימו.  במקרה כזה הדבר ייעשה על ידי האב כאפוטרופסו הטבעי של הקטין או כהורהו המשמורן.

הפסיקה של בתי המשפט תיחמה את היקפם של הצרכים ההכרחיים לצרכים מינימאליים המתייחסים לצרכים של ילד בכלל ולצרכים של הילד הספציפי שעניינו נדון כגון צורך בהוצאה רפואית מסוימת.

צרכים הכרחיים הם בדרך כלל: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור,  הוצאות רפואיות הכרחיות, דמי טיפול אצל ילדים רכים בשנים.

בע"א (ת"א) 1895/02 בן עמי נ' בן עמי קבעה כבוד השופטת שטופמן כי "צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ושהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ₪, ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן".

יחד עם זאת בתי המשפט הרחיבו לא פעם את המונח "צרכים הכרחיים" כשדובר באב אמיד ולהיפך. בפועל ככל שמשמעות המונח "צרכים ההכרחיים" רחב יותר יגדל הנטל על האב וככל שהמשמעות שלו תצומצם יקטן הנטל על האב.

ההבדל בין אבות המזונות שהם צרכים הכרחיים (כגון מזון) ולבין אבות המזונות שהם מדיני צדקה (חופשות) יכול ותהיה קיימת גם באב מזון ספציפי. כך למשל אב המזונות "ביגוד" הוא בגדר צורך הכרחי אך הדבר אינו כולל רכישת מותגים כגון, ג'ינס ממותג ויוקרתי אלא חל על הביגוד הבסיסי.

באשר למדור (קורת גג) קבעה הפסיקה כי השיעור בו  יחויב האב הנו על פי מספר הילדים. כן נקבע כי די בהעמדת כספים לצורך שכירת דירה.
לגבי ילד אחד הפסיקה מחייבת בשליש משכר הדירה, לגבי שני ילדים ב 40% משכר הדירה ולגבי 3 ילדים ב % 50 ועד 60% משכר הדירה.  מובן שחייבת להיות קורלציה בין הדירה בה התגוררו הקטינים עובר לפרידה ולבין הדירה החדשה, מבחינת גודלה, מיקומה, איכות המגורים בה וכיו"ב.

גם במקרים שבהם האישה משלמת משכנתא ולא שכר דירה נוהגים בתי המשפט לפסוק לטובת הקטינים חיוב בגין "מדור רעיוני" כאשר גובה המדור אינו נגזרת מגובה המשכנתא אלא משקף שכירות של דירה באותו סדר גודל ולפי האחוזים  שהובאו לעיל.

דמי טיפול: על פי המשפט העברי חובת המזונות של האב כלפי הילדים כוללת גם את החובה לטפל בילדים ומכאן שהוצאות הטיפול בילדים מהווים חלק ממזונות הילדים.

הפועל היוצא מכך הינו שכאשר האם היא זו שמטפלת בילדים היא זו שזכאית לקבל דמי טיפול מן האב כחלק מחובתו לשלם את הוצאות הטיפול בילדים. על פי הפסיקה הטיפול יכול להיעשות על ידי האם במישרין ויכול שייעשה על ידי צד שלישי, מעון, מטפלת המהווים את ידה הארוכה של האם. אין דעה אחידה בפסיקה באם דמי טיפול הינם בגדר צרכים הכרחיים אם לאו. על פי הפסיקה הקיימת דמי טיפול משולמים עד הגיע הקטינים לגיל של כ 11 לערך.

המזונות ההכרחיים המינימאליים לקטין כפי שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לא כולל מדור ואחזקתו
עומדים כאמור על כ- 1,150 ₪  ועד 1,250 ₪.

צרכים לא הכרחיים נחשבים למזונות מדיני צדקה וכוללים בין היתר: חוגים, דמי כיס, צעצועים, בילויים, חופשות, מתנות לימי הולדת, חגיגות בר מצווה ובת מצווה, ימי הולדת,  ועוד.

הכלל הוא כי מזונות מדיני צדקה חלים על שני ההורים על פי יכולתם. לגבי האב אם ידו משגת
לגבי האם  רק אם ידה משגת ולאחר סיפוק צרכיה עצמה.

כל מה שהוא מעבר לצרכים הכרחיים מהווים מזונות מדיני צדקה.

מזונות מדיני צדקה באים להעמיד את הקטינים ברמת החיים לה הורגלו והינם עודף צרכיהם על הצרכים ההכרחיים.

שיעור המזונות  מדיני צדקה נקבעים על פי רמת החיים לה הורגלו הילדים ובדיקת השתכרות ההורים.
יחד עם זאת באשר לחיובה של אם מכוח דיני צדקה  הרי שחובה זו תחול עליה רק אם יש בידה ראשית לכל לפרנס את עצמה.

הוצאות חינוך: ככלל הוצאות חינוך הן  צורך הכרחי. אך קיימים צרכי חינוך שלא ייחשבו לצרכים הכרחיים כגון: חוגים, לימודי העשרה, לימוד נהיגה.
גני ילדים:  קיימת מחלוקות בין שופטים לגבי גני ילדים כאשר מדובר בילדים בגילאים שמתחת לגיל גן חובה, וכן כאשר מדובר במסגרת פרטית ולא ציבורית שעלותה גבוהה יותר כגון גן ילדים פרטי או צהרון פרטי לאחר שעות גן חובה. כך למשל באחד מפסקי הדין נפסק כי שהיית הקטין במעון הנה בגדר צורך התפתחותי עבורו ולפיכך חייב בית המשפט את האב במלוא החלק הראשון של היום כצורך הכרחי. בעוד לגבי החלק השני של היום מהצהריים ואילך קבע בית המשפט שהוא איננו הכרחי וכי מטרתו חיונית דווקא לאם המעוניינת לעבוד במשרה מלאה ולא לקטין ולפיכך פסק כי לגבי החלק השני של היום לא תחול החבות על האב.  (עמ"ש (ת"א) 44/96 פלד נגד פלד (לא פורסם). לעומת זאת קבע כבוד השופט גייפמן בתמ"ש (ת"א) 13990/96 פלונית נגד אלמוני (לא פורסם) כי "הוצאות חינוך הינן צרכים חיוניים אך אין הם צרכים בסיסיים ממש של קיום ועל כן יש לאפשר העברתם מהמעגל הראשון של צרכים הכרחיים למעגל השני של סיפוק מזונות הקטינה על ידי שני ההורים מדיני צדקה. הוא הדין לגבי הוצאות מעון, מטפלת, צעצועים ונסיעות של הקטינה".

לגבי גני ילדים יש לשים לב לזכויות המיוחדות המוענקות למשפחות חד הוריות ולהנחות משמעותיות הניתנות על ידי מעונות יום לטובת משפחות חד הוריות.

כמו כן יש לקחת בחשבון  את המענק המשולם להורה המשמורן על ידי המוסד לביטוח לאומי והמכונה בשם "מענק לימודים". כך למשל בשנת הלימודים שהחלה ביום 1.9.06 זכאי הורה משמורן שהוא אלמן או גרוש או רווק ושאין לו ידוע בציבור כבן זוג לסכומים כדלקמן:
בעד כל ילד שנולד מיום 25.12.92 ועד 23.12.95-  686 ₪ לשנה.
בעד כל ילד שנולד מיום 24.12.95 ועד 26.12.00- 1,236 ₪ לשנה.

הוצאות אחזקת המדור: לרבות חשמל, מים, ארנונה, טלפון, ועד בית, כבלים, גז וכיוצ"ב. קיימות דעות שונות של שופטים בעניין זה. חלק מהשופטים מוסיפים למדור גם חלק יחסי מהוצאות אחזקת המדור וחלק אחר מסתפק בפסיקת חלק משכר דירה בלבד כמפורט בפרק על "צרכים הכרחיים".

הוצאות רפואיות שאינן בגדר צרכים הכרחיים כגון אורתודנט, ניתוח קוסמטי יחולו על שני ההורים מדיני צדקה.  לעומת זאת הוצאות רפואיות חריגות כגון משקפיים או מכשירי שמיעה אם הן הכרחיות יחולו על האב.

הכלל הוא שמזונות ילדים נקבעים על פי צרכיהם ולא על פי עושרו של האב. אך בפועל כושר השתכרותו של האב והיותו בעל כושר השתכרות  משפיעים על גובה המזונות ההכרחיים. לפיכך בפועל בתי המשפט מרחיבים את הצרכים ההכרחיים במקרה שמדובר באב "עשיר" ומצמצמים אותם כשמדובר באב "עני" ולמעשה הצרכים ההכרחיים משתנים ממקרה למקרה על פי נסיבותיו.

בנוסף קבעו בתי המשפט שחובתו של האב לעבוד במשרה מלאה לצורך סיפוק צרכים הכרחיים של הקטין. יחד עם זאת בתי המשפט אינם נוהגים לחייב אב שעובד במשרה מלאה לעבוד שעות נוספות גם אם משכורתו נמוכה אם כי במקרים בהם עבד האב בעבר שעות נוספות ופסק וכתוצאה מכך אינו נושא בנטל הנדרש בית המשפט הפנה את האב להמשיך ולהשתכר כפי שהשתכר עת עבד ביותר ממשרה אחת.

באשר ליכולת השתכרות של אב שאינה ממומשת, לא אחת  התעלמו בתי המשפט מן ההשתכרות בפועל של האב וקבעו  את שיעור המזונות גם על פי יכולת השתכרות שלא מומשה על ידי האב.


יודגש כי היות האב בעל רכוש גם הוא מהווה קריטריון לקביעת גובה מזונות הקטין.
כך למשל במקרה שבו אב היה מובטל שהתקיים מקצבת דמי אבטלה של כ 2,000 ₪ נפסקו מזונות לבנותיו על סמך היות האב הבעלים של תכנית חיסכון בסכום נכבד בבנק.

ככלל החובה לספק מזונות לילד מכוח הדין האישי החל על יהודים תמה בגיל 18. עם זאת לגבי ילד בגיר קיימת חבות מזונות במקרים שבהם אינו יכול לספק את צרכיו ובתנאים המפורטים  בחוק לתיקון דיני משפחה מזונות סעיפים 4-5.

מקור החיוב במזונות בתקופת השרות הצבאי הסדיר הינו מכוח פסיקת בית המשפט העליון. על פי הפסיקה בתקופה שבין תום הלימודים התיכוניים ועד תום שרות צבאי סדיר מועמדים המזונות על כשליש מגובה המזונות שהיו ערב הגיע הקטין לגיל 18.
פסיקת בית המשפט העליון הרחיבה את החבות גם לגבי התקופה שמתום הלימודים התיכוניים ועד לתחילת תקופת השירות הצבאי הסדיר. בפועל קיימים לא מעט מקרים שבהם הקטין הגיע לגיל 18 וסיים תיכון והינו ממתין לגיוסו לצה"ל. בתקופה זו כאמור יחול הכלל לפיו יחויב האב בשליש מהמזונות שהיו עובר הגיעו של הקטין לגיל 18.

האם ניתן לוותר על מזונות הקטין

לעיתים נוצר מצב שבו האם מוותרת במסגרת הסכם הגירושין על מזונותיו של הקטין במטרה לזכות בגט המיוחל.
על פי הפסיקה אין כל משמעות לויתור כזה והוא איננו מחייב את הקטין וכדברי כבוד השופט שמגר בע"א 625/76 פלמונית ואח' נגד אלמוני, פ"ד לא (3) 85, בעמוד 95 " חוזה בין הורים הפוטר הורה מכל אחריות כלפי ילדו בכל הנסיבות על שינוייהן האפשריים, ואשר תוצאתו המסתברת היא פגיעה משמעותית בקטין ובזכויותיו, יכול שייפסל מטעמים שבתקנת הציבור".
או כדברי כבוד השופט גרוניס דנ"א 6041/02 פייר נגד פייר ואח', מח (3) 857, "ויתור של אחד ההורים- ההורה המשמורן – על מזונות הילדים. המניע לויתור מעין זה יכול להיות הרצון לקבל גט. אין פלא שבתי המשפט קבעו כי ויתור כאמור הינו חסר תוקף מבחינת הקטין ולכן אין מניעה, כי חרף הויתור יתבע הוא מזונות מן ההורה שאינו משמורן".

הלכה למעשה – סוף מעשה במחשבה תחילה

בפועל תביעת מזונות ילדים ו/או אישה הנה במשפט הישראלי יריית פתיחה בהליך הגירושין.  

הליך של תביעת מזונות ילדים מהווה בדרך כלל חלק מכלל התביעות המוגשות בין בני הזוג ואיננו מנותק מהן. לכן ברור שכשפונים לעורך הדין בנוגע למכלול הסכסוך ובמידה ומגיעים להחלטה להגיש תביעות אזי מוגשת בין היתר תביעת מזונות הילדים במסגרת מכלול התביעות.

יחד עם זאת יתכנו מצבים בהם אין כדאיות להגיש תביעות נוספות, לדוגמא כאשר אין רכוש משותף לחלוקה, או כאשר האישה עובדת ומשתכרת ואינה מעוניינת לתבוע מזונות או במקרה שבו בני הזוג כלל אינם נשואים ו/או כבר גרושים  ו/או לא חיים יחד.  במקרים אלה תביעת מזונות הקטין מנותקת מיתר מערכת היחסים.

מובן שנתן להגיש את התביעה  גם כאשר בני הזוג עדיין חיים יחד תחת קורת גג אחת וזאת במקרים בהם האב מתנכר לצרכיהם הכלכליים של הילדים משמע מפסיק לתת כסף לסיפוק צרכיהם של הילדים כפי שנתן בעבר.

בכל מקרה מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע ולקבל ייצוג משפטי הולם ולא להגיש תביעות לבד. הליכים בענייני משפחה מוגדרים לא אחת על ידי בתי המשפט כ"דיני נפשות" וחבל לחסוך בעניין כה מהותי בחייכם.  

ככלל ובפרט בתביעות שעניינן בתחום דיני המשפחה יש לנושא הייצוג המשפטי ערך מוסף משמעותי מאוד ורצוי מאוד שלא לוותר עליו. וכדבריו של כבוד השופט העליון בדימוס השופט טירקל ברע"א 6810/97 בן שושן נגד בן שושן בהתייחסותו לנושא העדר הייצוג של האישה. "הליכים בענייני משפחה הם בעיני בגדר "דיני נפשות" ממש; אם לא כפשוטו, הרי כמשמעו."

ובהמשך דבריו "לדעתי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל^-דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג. בעקבות ההכרה באופיים המיוחד של הליכים אלה, ועקב הצורך להעניק סיוע מיוחד למתדיינים כאלה, נקבעו בין היתר הוראות סעיף 5 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה1995-, בדבר הקמת יחידת סיוע בבית^-המשפט לענייני משפחה."

כך או כך עדיף ומומלץ להגיש את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאיזור מגוריכם.  יודגש כי בנושא של מזונות ילדים  תנאי לדיון בתביעה בבית הדין הרבני הינו הסכמה של שני הצדדים. כך שבעל איננו יכול לכפות על האישה לדון בנושא מזונות הילדים בבית הדין הרבני.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.