זכות סירוב ראשונה בהעברת מניות

זכות סירוב ראשונה בהעברת מניות
מאת: עו"ד טל ספיר *

אחד המנגנונים השכיחים ביותר של העברת מניות בהסכמי מייסדים של חברות (גם בהסכמי שותפות), הינו מנגנון הידוע בשם "זכות סירוב ראשונה"
(על הסכמי מייסדים ראו מאמר קודם של הח"מ באתר מס' 311).

מהו המנגנון? כיצד הוא פועל? מתי? מהם הסעדים הקיימים לבעל מניות כאשר יתר בעלי המניות בחברה אינם מקיימים את הוראותיו?

על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב ברשימה שלהלן.

בדרך כלל, בהסכם המייסדים של כל חברה מצויות הוראות הנוגעות להעברת מניות בחברה. לעיתים, ההסכם מעניק "זכות סירוב ראשונה" לכל אחד מבעלי מניות של החברה. משמעות הזכות היא שבעלי מניות המוציאים למכירה את מניותיהם בחברה חייבים להציעם תחילה לבעלי המניות האחרים לפי יחס אחזקתם במניות החברה ואלה זכאים לרוכשן תמורת המחיר המוסכם.

תכליתו המרכזית של מנגנון "זכות הסירוב הראשונה" היא למנוע כניסה של שותף עסקי חדש, שאינו מקובל על יתר השותפים במיזם [ר' Palmer's Company Law (vol. 1, London, 2002) para 610.6].

זכות זו מקנה לבעלי המניות את האופציה לרכוש בעצמם את המניות המיועדות לרוכש חדש. משמעות "זכות הסירוב הראשונה" היא כי בעל מניות המוכר יוכל לקבל את המחיר המוצע לו על-ידי הרוכש החדש; נמצא, כי בעל המניות היוצא לא ייפגע [ר': ע"א 4857/02 - מגה טי.וי ישראל בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ואח', פ"ד נו(6) 951, עמ' 958-959.] קביעת "זכות סירוב ראשונה" (הקרויה גם "זכות קדימה" או "זכות מצרנות") היא דרך לגיטימית לסייג את הזכות להעברת מניות בתקנון. זכות זו מאפשרת לשמור על יחסי כוחות שווים בחברה פרטית, ולסכל את האפשרות של רכישת מניות נסתרת בידי אחד מבעלי המניות.

על פי המנגנון הרווח, בעל מניות המבקש להעביר את מניותיו מחוייב להמציא הודעה על כך לכל אחד מבעלי המניות האחרים ולחברה (המכונים בדרך כלל: בעלי המניות הניצעים). לאחר קבלת הצעת המכירה, לכל אחד מבעלי המניות הניצעים תהיה זכות בלתי חוזרת, בלתי מותנית ובלעדית (אך לא חובה) לרכוש את המניות הנעברות. היה וזכות הסירוב הראשונה לא מומשה, במועדים המפורטים בהסכם המייסדים, יהיה המעביר רשאי לבצע את ההעברה בכפוף לתנאים שונים המפורטים בהסכם.

לעיתים מסייגים המייסדים את "זכות הסירוב הראשונה" וקובעים בהסכם המייסדים חריג, לפיו העברת מניות מצד להסכם לחברה בשליטתו - אינה כפופה לזכות סירוב ראשונה. בדרך כלל העברת מניות בחברה כפופה גם לאישור הדירקטוריון. הדירקטוריון יוכל שלא לאשר העברת מניות אם לא מוצה תהליך מתן "זכות סירוב ראשונה" לבעלי המניות.

בהקשר זה ראוי להזכיר את הוראת סעיף 17 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שלפיה דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. על פי הוראות חוק החברות איפוא, בעלי המניות בחברה כפופים לתקנון ומחויבים לקיים את התנאים המגבילים עבירות מניות; זאת בין אם היו שותפים מלכתחילה לייסוד החברה ולניסוח התקנון שלה, ובין אם הצטרפו לחוזה על ידי רכישת מניות.

הסדרת המנגנון על ידי מייסדי החברה, הן בהסכם המייסדים והן בתקנון החברה, מחייבת את הצדדים להסכם, אשר כפופים לתקנון ומחויבים לקיים את התנאים המגבילים עבירות מניות.


לפיכך, כל העברה שתבוצע על ידי בעלי המניות, בניגוד להוראותיהם הרלבנטיות של הסכם המייסדים והתקנון, האוסרות על בעל מניות להעביר או למכור את מניותיו לאחר, לפני שהציע אותן לכל בעלי המניות האחרים בחברה - איננה תקפה.

במקרה של הפרת הוראות הסכם המייסדים או התקנון, פתוחה בפני בעלי המניות הדרך לעתור לקבלת מספר סעדים אפשריים, זאת מתוקף הוראת סעיף 352(א) לחוק החברות הקובע, כי: "על הפרת זכות המוקנית על פי חוק זה לבעל מניה כלפי החברה או כלפי בעל מניה אחר, או לחברה כלפי בעל מניה, יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה בשינויים המחויבים".

לפיכך, לבד מאי-מתן אישור ההעברה על ידי דירקטוריון החברה לפעולת העברת המניות המבוקשת, כאמור ובהתאם להוראותיו של הסכם המייסדים, ניתן, במקרה מתאים אף לעתור לבית המשפט, בין היתר, ולהגיש תובענה לסעד הצהרתי שיצהיר על כך שהעסקאות נשוא העברת המניות "האסורה" בטלות בהיותן נוגדות את הוראות הסכם המייסדים ובגדרה של התובענה לבקש מתן צו מניעה כנגד העברת המניות בהיותן כפופות לזכות הסירוב הראשונה.

* הכותב מתמחה במשפט אזרחי/מסחרי, שוק ההון, ליטיגאציה מסחרית ודיני עבודה.
** המידע לעיל הינו כללי בלבד ואינו מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.