כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

הבנק סירב להשיב ללקוחותיו 10,000 ₪ שנמשכו מחשבונם ללא הרשאתם – וחוייב להשיב להם כ- 80,000 ₪


עורכי דין - מידע משפטי: דיני צרכנות ו/או תביעות קטנות , משפט מסחרי ו/או דיני חברות,דיני בנקאות ו/או הוצאה לפועל - דיני בנקאות - צרכנות פיננסית - תום לב - משפט מסחרי - יחסי בנק לקוח - חשבון בבנק - משיכה - אחריות - כרטיס חיוב - הונאה - איסור לשון הרע- רשלנות בנק


פסק דין חדש הנוגע ליחסי בנק לקוח...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שמונה עיגולים
הבנק סירב להשיב ללקוחותיו 10,000 ₪ שנמשכו מחשבונם ללא הרשאתם וחוייב להשיב להם כ- 80,000 ₪
מאת: עו"ד גבי מיכאלי , עו"ד איתי שרף


  1. 1.מבוא:
המדובר בפסה"ד שניתן ביום 11.1.07 ע"י השופט ד"ר אחיקם סטולר מבית משפט השלום בת"א בתביעה שהגישו לקוחות בנק המזרחי בסניף ר"ג. (ת.א. 57159/04).

  1. 2.עובדות המקרה:
מה עושה אדם כאשר הוא מגלה כי מחשבונו בוצעו משיכות כספים שלא בהרשאתו? פונה מייד לבנק, מבקש לבטל את כרטיס החיוב באמצעותו בוצעו המשיכות, ודורש את השבת הכספים שנמשכו מחשבונו, בציפייה שכספו יושב לו, ובכך תסתיים הפרשה. כפי שיתואר להלן, המקרה של בני הזוג ש.ג שונה מעט.  

מעשה שהיה כך היה: כאשר ביקש מר ש.ג לברר את מצב החשבון משותף שלו ושל רעייתו באתר האינטרנט של בנק מזרחי, גילה לתדהמתו כי חשבונו חויב ב- 10,000 ₪ בגין מספר משיכות שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי. בדיעבד הסתבר לזוג, שהמשיכות בוצעו במשך ארבעה ימים בכמה מקומות, חלקם מרוחקים זה מזה, ברחבי הארץ, בסמיכות זמנים מחשידה בין משיכה למשיכה.

מייד עם היוודע על המשיכות הבלתי מורשות, יצר הזוג קשר עם מחלקת הביטחון של חברת האשראי מנפקת הכרטיס, וביקש לבטל לאלתר את הכרטיס. למחרת בבוקר התייצב הזוג בסניף הבנק בו נוהל חשבונם במשך שנים, הודיע לפקידה על שהתגלה להם אמש דבר המשיכות הבלתי מורשות וביקש כי יושב להם הסכום שנמשך ללא הרשאתם. התשובה שקיבל הזוג היא, כי נהלי הבנק מתירים את השבת הכספים בניכוי השתתפות עצמית. הזוג סירב להשלים עם התשובה וביקש לשנותה בפנייה לשורה של גורמים, על מנת לב את הגזירה.

הבנק פתח בחקירה לבירור תלונת הזוג ומינה חוקר פרטי לצורך כך. בין יתר הפעולות שביצע החוקר, הוא קיים פגישה עם מר ש.ג בסמוך למקום עבודתו, במהלכה הטיח האשמות קשות ותלה את האשמה בביצוע המשיכות בניסיון של הזוג להונות את הבנק ולקבל כספים במרמה. בבדיקת החוקר התברר כי כרטיס הנושא את הפס המגנטי של מר ש.ג נבלע בכספומט ששייך לבנק הפועלים באילת, אולם באופן תמוה לא נמצא במצאי הכרטיסים שנבלעו והושבו לחברת האשראי. בנק הפועלים באילת סירב לשתף פעולה עם החוקר, ובמצב הדברים שנוצר, בו לא היה ברור כלל מה עלה בגורל הכרטיס שנבלע, המליץ החוקר לבנק לסרב להשיב לזוג את כספם ולהגיש נגד מר ש.ג תלונה במשטרה בגין הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה.

מר ש.ג. נחקר במשטרה בעקבות תלונת הבנק וכעבור זמן קצר נסגר התיק נגדו מסיבת "עבריין לא נודע". התלונה שהגיש הזוג למשטרה נסגרה אף היא מאותה סיבה, ובמכתב סגירת התיק כתב החוקר שבחן את המקרה, כי נראה שהאחריות לביצוע המשיכות ולשימוש הבלתי מורשה בכרטיס רובצת לפתחו של הבנק.

בראותם כי תלונותיהם אינם נושאות פרי, וכספם נותר ברשות הבנק, הגיש הזוג תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בת"א, בה דרשו את השבת כספם  ופיצויים בגין עגמת הנפש שספגו בשל התנהלות הבנק והחוקר.

בעצת ביהמ"ש, ולאור מורכבות התיק והטענות שהעלה הזוג כנגד הבנק, שכר הזוג את שירותיו של משרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות' בגבעתיים, על מנת לקבל בחזרה את כספם.

לבקשת הזוג, באמצעות ב"כ עו"ד איתי שרף, תוקן כתב התביעה הראשוני, בהוספת עילה לפי חוק איסור לשון הרע שביצע הבנק כלפי הזוג בשלושה מקרים שונים: האחד, היחס המשפיל לו זכה הזוג מפקידי הבנק בעקבות הגשת התלונה במשטרה נגדם ע"י הבנק; השני, הוצאת לשון הרע ע"י  החוקר הפרטי שמינה הבנק לחקירת תלונת הזוג, אשר הטיח האשמות קשות ופוגעניות במר ש.ג. במהלך חקירתו במקום עבודתו; השלישי, בהגשת התלונה למשטרה ע"י הבנק נגד מר ש.ג. בנוסף לעילה של הוצאת דיבה, טען הזוג כי הבנק התרשל בהגשת התלונה למשטרה.    

        
הבנק לא חסך במאמצים כדי למנוע את השבת הכספים:

במהלך בירור התביעה בביהמ"ש, עמד הבנק על עמדתו כי פעל ללא דופי וכי הזוג הוא שגרם למשיכות הכספים מחשבונם במטרה להונות אותו.
    
    מטעם הבנק נשמעו שמונה עדים, ומטעם הזוג העיד מר ש.ג. לבדו.
    
    בניגוד לגרסת הבנק, בחקירתם הנגדית של החוקר הפרטי ושל קב"ט הבנק, אישרו השניים את טענת הזוג, כי בזמן בו בוצעו המשיכות מחשבונם של הזוג אכן היו קיימות שיטות למשיכת כספים באמצעות כרטיס מזויף.

    פסק- הדין:

הזוג לא היה מעורב במשיכות הכספים מחשבונם

בפסק דין ארוך ומנומק ניתח ביהמ"ש את התנהלות הבנק כלפי הזוג ביחס להתנהגות נאותה וראויה בה מחוייב בנק כלפי לקוחותיו, ודחה את טענות הבנק כי הזוג היה מעורב בביצוע המשיכות ו/או באחריות לביצוען.

לאור מסקנה זו, חייב ביהמ"ש את הבנק להשיב לזוג את הכספים שנמשכו מחשבונם ללא הרשאה בסך 10,000 ₪ כשהוא צמוד החל מ – 30 ימים מיום התגלות המשיכות ע"י הזוג.

התביעה להוצאת דיבה לא התקבלה

לצד קבלת גרסתו של הזוג כי הכספים אכן נמשכו מחשבונם ללא הרשאתם, קבע ביהמ"ש כי טענות הזוג באשר להוצאת דיבתם ע"י הבנק לא הוכחו דיין, בין היתר, מאחר ולבנק עומדת הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, המתירה הגשת תלונה לרשות מוסמכת (זוהי המשטרה).

הבנק נהג ברשלנות רבתי בכל התנהלותו כלפי הזוג

דחיית הטענה להוצאת דיבה הובילה להתייחסות לטענה החלופית, זוהי רשלנות בהגשת התלונה למשטרה.
    
    בניתוח מעמיק של התנהלות הבנק קבע ביהמ"ש, כי הבנק התרשל, הן בהתנהלותו כלפי הזוג והן בהגשת התלונה למשטרה בהסתמכו על חוות הדעת של החוקר הפרטי שהמליצה שלא להשיב לזוג את כספו, בין היתר, מהסיבה שהחוקר לא קיבל את שיתוף הפעולה לו ציפה מבנק הפועלים באילת בו נעלם הכרטיס לאחר שנבלע.

איש בבנק לא מצא לנכון לבדוק את הפערים שהתגלו בחוות דעתו של החוקר

בפסק הדין מתח ביהמ"ש ביקורת על התנהלות הבנק אשר קיבל את חוות דעתו של החוקר כלשונה, מבלי לתהות על הפערים במידע שהיה בידי החוקר, שלמרות זאת המליץ שלא להיענות לדרישת הזוג להשיב לו את כספו, ולהגיש נגד מר ש.ג תלונה במשטרה.

בפסק הדין ניתח ביהמ"ש את רכיביה של עוולת הרשלנות ביחס להתנהלות הבנק, וקבע כי על בנק המגיש תלונה במשטרה נגד לקוחו חלה רמת זהירות עפ"י דיני הרשלנות, לפיה חב מגיש התלונה בביצוע חקירה בתום לב בטרם יגיש תלונתו, שכן במידה ולא ייעשה כן –יוחזק כרשלן כלפי הלקוח.

על כן קבע ביהמ"ש, כי בהגשת התלונה למשטרה ללא קיום בדיקה אחראית ומקצועית, התרשל הבנק והפר את "מנהג הבנקאים", המהווה אחת מאמות-המידה לבחינת חובתו של בנק כלפי לקוחו.

מניתוח חומר הראיות, קבע ביהמ"ש כי הבנק התרשל בהגשת התלונה למשטרה, ובכך החשיד את מר ש.ג בחשדות כבדים מבלי שהיתה בידו כל תשתית עובדתית לחשדות אלה, ולמעשה החליט על הגשת התלונה בשרירות לב.

הבנק חייב בנזיקין בגין התרשלותו של החוקר

טענת הבנק כי אינו חב בנזיקין בשל מעשי החוקר מאחר ולא חלו ביניהם יחסי עובד-מעביד נדחו ע"י ביהמ"ש. בעניין זה קבע ביהמ"ש כי התלונה למשטרה הוגשה אמנם ע"י החוקר, אך בהוראת קב"ט הבנק, בשם הבנק, וכי החוקר מהווה שלוח שאינו עובד של הבנק כמשמעותו בסעיף 14 לפקודת הנזיקין.

בסיכום פרק הרשלנות, קבע ביהמ"ש פעולות הבנק "אפופי רשלנות ובניגוד לנוהג הבנקאי לבדוק ולחקור היטב לפני הגשת תלונה כנגד לקוח בשל ניסיון להוצאת כספים מהבנק במרמה", וכן קבע כי על הבנק היה לצפות כי תלונה נגד לקוח כדוגמת התובע, ללא בדיקה מספקת, עשויה לפגוע בכבודו ובשמו הטוב.

במקום לשלם 10,000 ₪ חויב הבנק לשלם 80,000 ש"ח

בנוסף על השבת הכספים לזוג, בערכם ביום פסה"ד, חייב ביהמ"ש את הבנק לפצות את הזוג בגין עגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מהתנהלותו כלפיהם, בסך 36,000 ₪. כמו כן, חייב ביהמ"ש את הבנק לשלם לזוג את עלותו הריאלית של שכ"ט עו"ד שהוציאו לצורך בירור תביעתם, בין היתר, לאור אופן ניהול התיק ע"י הבנק וסירובו העיקש להשיב לזוג את כספו, בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף