צרור עצות ביחס להסכמי בניית אתר או עיצוב אתר באינטרנט

צרור עצות ביחס להסכמי בניית אתר או עיצוב אתר באינטרנט
מאת: עו"ד יורם ליכטנשטיין

הסכם בניית אתר, הסכם פיתוח אתר, הסכם הקמת אתר או הסכם עיצוב אתר. כל אלו הם הסכמים לכל דבר ועניין. נותן שירות ומזמין שירות מתקשרים בהסכם למתן ... שירותים.

אלא, שפעמים רבות הצדדים "שוכחים" לחתום ביניהם הסכם, או אם הם עושים זאת הרי אותו הסכם (הרבה פעמים רק הזמנה) אינו הסכם הקמת אתר מפורט אלא מסמך לאקוני וחסר.

במאמר זה נסקור אך חלק מאותן הוראות שכדאי להתייחס אליהן בהסכם פיתוח אתר או בהסכם הקמת אתר. העצות הניתנות להלן מכוונות לבוני ומעצבי האתרים, אם כי לאורך ההסכם נציג גם את צידו השני של המטבע – מה על מזמין העבודה לדרוש. רשימה זו אינה מתיימרת למצות לא את עמדת מזמין האתר ולא את עמדת בונה האתר.

הקפידו על התארגנות וניהול נכונים

עצה כללית זו, המתאימה לכל סוגי העסקים, חשובה גם לבוני אתרים. פעמים רבות התאגדות כחברה בע"מ יכולה להקל על העסקים ולהרחיק סיכונים מבונה האתר עצמו. יש לוודא שהחברה הינה גוף נפרד, שעסקיו מנוהלים בנפרד מעסקי המפתח ושבעלי התפקידים בו מבצעים כל אחד את תפקידו.
אין זה אומר שבמקרה של חברה בע"מ בונה האתר לעולם לא יחוב אישית, אולם הקפדה על האמור לעיל בהחלט יכולה להרחיק את הסיכון.

מפתחים - ודאו את זכויותיכם טרם חתימת ההסכם

במיוחד בתחום בניית ועיצוב אתרים, בו המעצב או בונה האתר מפיק למעשה "יצירה" (החוק מגדיר תוכנה כ"יצירה" לצורך הגנת זכויות יוצרים), ישנה חשיבות רבה לשליטה מלאה ככל האפשר של החברה על הזכויות שבידיה.

עליכם לוודא שאכן כל היצירות והקניין הרוחני שבידיכם (בונה האתר) נוצרו באופן המקנה לכם זכויות בהם. למשל, זכויות היוצרים שלכם מכוח הדין או מכוח העברה חוקית או שקיבלתם רישיון שימוש בזכויות באופן המאפשר את ביצוע החוזה.

על מעצב האתר לוודא שכל עובדיכם והקבלנים העצמאיים העובדים עימו חתומים על חוזים הכוללים תניית העברת בעלות ביצירות בצורה ברורה ומספקת, כמו גם הצהרה שלהם שלא יעשו שימוש ביצירות השייכות לאחרים בעת ביצוע העבודה.

אם אתם עושים שימוש בתוכנות קוד פתוח (כמו GNU), וודאו שאתם עומדים בדרישות הרשיון של הקוד. על אף שמדובר בקוד פתוח, לעיתי קרובות צמוד לו רישיון ספציפי ויש לוודא שתוכלו לעשות שימוש במוצר שתפתחו בהתאם לרשיון.

מנגד, מזמיני העבודה ראוי שיקפידו על הצהרת מפתח האתרים ביחס לזכויותיו המלאות ביצירות ולכך שהיצירות לא תפרנה זכויות צד שלישי כלשהו.

לוח התשלומים

כבכל עבודה, לוח התשלומים יוסכם בהתאם לצרכי הצדדים, ובמעין פשרה. למרות זאת, בדרך כלל ראוי לדרוש תשלום מקדמי כלשהו, הן על מנת להבהיר את רצינות הלקוח והן להקטנת החשיפה במקרים של אי תשלום עתידי.

יתרה מכך, וזהו אינטרס של שני הצדדים אך בעיקר של בונה האתר, ראוי לקבוע אבני דרך ומבחני אישור שלבים ברורים ואובייקטיביים ככל הניתן. ככל שתהיינה אבני דרך ברורות פחות – כך ייקל על מזמין העבודה להתחמק מתשלום, אך גם יקשה עליו לדרוש מהמפתח את המגיע לו.

הגבלת אחריות

סעיפי הגבלת אחריות הם במרבית המקרים לב ליבו של הויכוח, אם כי הסטנדרטים ידועים לכל. בעוד שמזמין העבודה יעדיף הגבלות מצומצמות ככל הניתן, נהוג להגביל את סכום האחריות של מעצב האתר בדרכים שונות. בין אם בסכום קבוע, בסכום העולה כדי חלק מסויים מהתמורה או המתייחס לתמלוגים המשולמים משך מספר חודשים – מומלץ למפתח האתר להגביל את חבותו.

כן מומלץ להגביל את משך תקופת התביעה, כמו גם קביעת תקופת אחריות מסויימת שבסיומה אובדת זכות התביעה ביחס לרכיבים מסויימים.

מזמיני העבודה ינסו להחריג מסעיף הגבלת האחריות את האחריות בגין הפרת זכויות של צד שלישי (ובמיוחד עקב הפרות זכויות יוצרים). עם זאת, כמובן, מעצב האתר ינסה ככל הניתן שסעיף הגבלת האחריות יהיה כללי לגבי כל סוגי האחריות. כך או אחרת, הקפדה על ניהול הקניין הרוחני כנדרש תאפשר להסכים ביתר קלות לדרישות כאלו מצד המזמין, אם כי תמיד יש בהן חשיפה מסויימת.

המצגים, הספציפיקציות וכדומה

גם כאן אינטרסיהם של הצדדים מנוגדים. מפתח האתר מעוניין לתת מצגים מועטים ככל האפשר, בעוד שמזמין העבודה מעוניין להרחיב. מומלץ למפתחי אתרים לא להציג מצגים ביחס לשימושיות האתר, להתאמתו למטרת המזמין, למסחריותו ואף לסטנדרטים טכניים שאינם מוגדרים במפורש.

אין ספק שעל האתר להתאים (לפחות במידה מהותית) לספציפיקציות הנדרשות, ומטבע הדברים ככל שהספציפיקציות מוגדרות וברורות יותר – כך יקל על מפתח האתר לעמוד בהן.

ככל שהספציפיקציות תהיינה ברורות יותר (כגון – מה היא סביבת העבודה, מה הן אבני הדרך, מה הפעולות שעל האתר לבצע בסוף) – כך ייטב.

עוד כדאי להגביל את המצגים למוצר כפי שהוא נמסר ללקוח ובמועד המסירה. יש להבהיר כי בכל מקרה של שינוי שנעשה במוצר פוקעים המצגים כמו גם האחריות.

הזכויות המועברות והזכויות בתוכן שבאתר

כאשר מדובר בבית תוכנה שפיתוח אתרים ועיצובם הוא עיסוקו, ישנה חשיבות רבה לשמירה על זכויות היוצרים בתוכנה ובעיצוב, על מנת שלא להביא את המפתח למצב בו הוא אינו מסוגל לבצע את עבודתו.

מנגד, המזמין ירצה מטבע הדברים לפחות רישיון בלעדי אם לא זכויות יוצרים בקוד המהווה את האתר אותו הקים.

במבט ראשון נראה עניין זה כ"עוד נקודה שצריך להקפיד עליה", אך לא כך הדבר. למעשה, מבלי שנשים לב סוגיה זו מקפלת בחובה עולם ומלואו. מזמין אתר אשר לא יקפיד להתנסח היטב בחוזה שיערוך, עלול לגלות כי הוא מוגבל משימוש בתוכן שבאתר שלו ואשר שילם עליו במיטב כספו בנסיבות מסויימות. מנגד, מעצב אתרים שזה מקצועו ומטה לחמו עלול לגלות כי ויתר על זכותו לשימוש ביצירות ובידע אשר היו שלו בעבר ובלעדיהם לא יוכל להתפרנס באופן המיטבי. לדוגמא בלבד, הסכם חסר או לקוי ביחס להיקף הרשיון או העברת זכויות היוצרים עלול להביא למצב בו המעצב מוותר על יכולתו להוסיף ולעשות שימוש בקוד בו עשה שימוש לצרכי הקמת האתר, אף עם קוד זה פותח על ידו מימים ימימה. בעל האתר, למשל, עלול לגלות כי אינו רשאי לעשות שימוש בלוגו של עיסקו, אלא במסגרת האתר אותו הקים המעצב ותו לא. כל שימוש אחר עלול לחייב תשלום למעצב, ואף חמור מכך – צו מניעה אם לא יבוצע התשלום.

הפסיקה הישראלית קבעה, כי הגנה על קוד תוכנה מוקנית לא רק לקוד הסופי אלא גם לשלבי התכנון והאיפיון השונים, אף אם אינם מתבטאים בכתב. אף נפסק כי מודולים של תוכנה עלולים להחשב יצירות עצמאיות המוגנות על פי דין, והתעלמות מכך עלולה להביא לפגיעה בבעל האתר שלא שם ליבו לכך ולא העביר לידו את הזכויות המלאות כנדרש.

נושאים אלו ואחרים, הספציפיים לדיני התוכנה, שונים מהנהוג ברגיל בתחום זכויות היוצרים, וחוסר שימת לב אליהם עלולה להביא לפגיעה משמעותית במי מהצדדים.

ברור, כי משא ומתן זה צריך להפתר בדרך ביניים כלשהי במסגרתו יש למצוא פתרון לכל אחת מהסוגיות באופן שיעלה בקנה אחד עם עמדת שני הצדדים. לדוגמא בלבד – מתן רישיון בלעדי למזמין ביחס לאתרים שבתחום עיסוקו, תוך הגבלת השימוש על ידי מפתח האתר באתרים מסוג האתר המזמין ופתרונות נוספים ליתר הבעיות הקיימות. כך לא ימצא המזמין אתר מתחרה עולה עם עיצוב דומה במחיר זול יותר ובמהירות רבה יותר ומנגד ישמור לעצמו מפתח האתר את יכולתו להמשיך ולעסוק בתחומו.

בכל מקרה על מפתח האתר לשמור על יכולתו להוסיף ולבצע את עבודתו, מקור פרנסתו.
יש לשים לב (ובמיוחד על המזמין לעשות זאת), כי תוכן המועלה לאתר נשמר בבעלות המזמין, אף עם מעצב האתר מעלה אותו עבורו.


קרדיט

רבים שוכחים זאת, אולם הדרישה להוסיף ולקבל קרדיט בעת השימוש במוצר הינה דרישה לגיטימית שעל מפתח האתר לעמוד עליה. בהתאם, על מפתח האתר להקפיד להצהיר, כי אף אם הוא ממחה או מעניק רישיון כלשהו בזכויות היוצרים ה"כלכליות", אין הוא עושה זאת בזכותו המוסרית, כהגדרת החוק.

תיעוד

ראוי שמפתח האתר ישמור לעצמו תיעוד נרחב ככל האפשר של דרישות הלקוח ושל הענותו להם. לעולם לא נדע מתי יהיה צורך בתיעוד זה ומתי יבוא הוא לעזרת המפתח.


סיכום
עיננו הרואות, כי גם בתחום זה, כבמרבית התחומים המקצועיים במהלך חיינו, עלינו לנקוט במשנה זהירות. קל וחומר כאשר פעמים רבות עניין לנו בעיסקה שהיא במרכז חיי העסק (בין אם אתה עסק המנסה להרחיב את חשיפתו ללקוחות, להגדיל את המכירות ולחזק את המותג, ובין אם המדובר בבעל מקצוע שהקמת אתרים היא עיסוקו). הסכמים כגון אלו מחייבים היכרות עם המאטריה המקצועית ועם הפרקטיקה, וניסוחם הקלוקל עלול לגרום לבעיות קשות בעתיד, עד כדי גזילת רכוש או זכויות שסברנו שנמצאים בבעלותנו, מבלי משים.
על כן מומלץ שהסכם שכזה ינוסח על ידי בעל מקצוע מיומן, השולט ברזי המקצוע ומכיר את הניואנסים והבעיות הגלומות בהסכמים שכאלו.

כאמור – זו רשימה חלקית של מספר נקודות עיקריות ואין בה כדי למצות את תוכן ההסכם.
אין להסתמך על רשימה זו כעל ייעוץ משפטי ובכל מקרה ספציפי יש לפנות לבעל מקצוע מומחה בתחום לייעוץ משפטי.




כותב הרשימה הינו מנהל משרד עורכי דין יורם ליכטנשטיין , והוא מומחה במשפט מסחרי, דיני קניין רוחני ואינטרנט.
http://www.y-law.co.il.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.