האזנת סתר – על המותר והאסור בנושא האזנות סתר והקלטות

האזנת סתר – על המותר והאסור בנושא האזנות סתר והקלטות
מאת: עו"ד ניסים כהן

ראשית מהי ההגדרה להאזנת  סתר?

על פי חוק האזנות הסתר, האזנת סתר נחשבת לשיחה שבה אדם מקליט שני אנשים אחרים אשר משוחחים ביניהם וזאת כשאף אחד מהדוברים לא נתן את הסכמתו להקלטת השיחה

על כן אפילו חוקר פרטי אשר במסגרת עבודתו מקליט שיחה בין אנשים אחרים אשר הוא אינו צד לשיחה וללא אישורם עובר עבירה על פי חוק האזנות הסתר.

על מנת ששיחה שהוקלטה ללא קבלת הסכמה של לפחות אחד מהצדדים לשיחה תהיה חוקית על מקליט השיחה לקבל צו של נשיא בית המשפט המחוזי באותו איזור או של סגנו.

יחד עם זאת אם שיחה מתנהלת במקום ציבורי (מסעדה, קולנוע, חנות וכו') שבו כל אדם שעובר או נמצא בסביבה יכול להאזין לשיחה הרי שהשיחה אינה נכנסת לכנפי האזנת הסתר ועל כן מותר להקליט או להאזין לאותה שיחה אפילו אם לא התקבלה הסכמה לפחות של אחד מהצדדים.

לאור זאת שחל איסור להאזין לאנשים ללא הסכמתם הרי שבדרך כלל מי שמוציא צווים להאזנות סתר היא משטרת ישראל.

על מנת שהמשטרה תקבל אישור להאזין עליה לעמוד בכמה תנאים שרק אם הם מתקיימים יתיר בית המשפט את ההאזנה.

התנאים הם:

יחד עם זאת גם אם משטרת ישראל תקליט שיחה אשר אינה באה בגדר אותן השיחות אשר אושרו על ידי בית המשפט הרי שאם בשיחה הזו יהיו נתונים אשר קשורים לביצוע העבירה הרי שהשיחה תהיה קבילה למרות שאינה באה בגדר השיחות שהותרו להקלטה.

בית המשפט יצטרך בבוא היום כאשר ישמע את העדויות בתיק החקירה להחליט מהו המשקל שיש לתת לאותה שיחה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.