עונשי מאסר בגין עבירות תעבורה חמורות

עונשי מאסר בגין עבירות תעבורה חמורות  
    מאת: עו"ד גלעד כצמן

בתקופה האחרונה ניכרת מגמת החמרה בענישה בגין עבירות תעבורה חמורות.
אם עד לפני מספר שנים ענישה של מאסר בפועל הייתה מוטלת באופן חריג במשפטי תעבורה והייתה שמורה בעקר לתיקי עבירות של גרימת מוות או הפקרה לאחר פגיעה, הרי שבתקופה האחרונה ניכרת החמרה בענישה, באשר מושתים לעתים עונשי מאסר בפעל גם בגין עבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות, בעיקר כאשר המדובר בבצוע חוזר של עבירות.

ההחמרה בענישה בעבירות נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות מעלה שאלה משפטית בעלת משמעות רבה והשלכה בעיקר על זכויות הבסיס של נאשמים במשפט פלילי והכוונה בעיקר לנושא  הרשעת נאשמים בהעדרם והזכות להיות מיוצג ע"י עורך דין.

סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב 1982 (להלן "סעיף 240 לחוק") קובע כי למעט בעבירות של תאונות דרכים שגרמו לחבלה של ממש, הרי שרשאי בית משפט לתעבורה לשפוט נאשם  שלא בפניו בעבירות תעבורה, ואף בהעדר עו"ד, באם הוזמן כדין.

מוסיף וקובע סעיף 240  שני סייגים לסמכות השפיטה בהעדר - האחד כי בית המשפט רשאי לעשות כן באם סבר כי לא יגרם לנאשם עיוות דין והשני כי לא יטיל בית המשפט על נאשם עונש מאסר. הפרשנות המקובלת עד כה הנה כי הכוונה לכלל הידוע לפיו לא יוטל על אדם עונש מאסר שלא בפניו (למעט עקב אי תשלום קנס).

יחד עם זאת, קיימת בשנים האחרונות הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם הוראות חוק חדשות העוסקות בייצוג נאשמים בעבירות, בגינם הנם צפויים לעונש מאסר, כאשר התיקון לחוק המשמעותי ביותר, הנו תיקון מס' 49  לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב 1982, (סעיף 15 לחוק) לפיו, בעיקרו, תחול חובת ייצוג בתיקים אשר בהם הצהיר תובע כי עמדת התביעה הנה לעונש מאסר, באם יורשע הנאשם.  תיקון 49 יכנס לתוקפו ביום 31.12.06.

עפ"י הפרשנות המקובלת של סעיף 240 ניתנים בשגרה פסקי דין, במסגרתם נאשמים בעבירות נהיגה בפסילה ו/או בשכרות נשפטו בהעדרם לאחר שלא התייצבו לדיון ובסופו של יום נשפטו (בדיון נדחה) לעונשי מאסר בפועל מבלי שנתנה להם ההזדמנות, מעולם, להגיב לכתב האישום נגדם, לגופו של עניין, לבדם או באמצעות סניגור.

במצב דברים המתואר דלעיל, שמורה לנאשם הזכות לבקש מבית המשפט לבטל את הכרעת הדין שנתנה בהעדר עקב שתי עילות חלופיות שאינן מצטברות, חשש לעיוות דין או הצגת סיבה מוצדקת להעדרו מהדיון. המשמעות הנה כי נאשם החפץ להגיב לאשמה נגדו, לאחר שנעדר והורשע בהעדרו, צריך לשכנע את בית המשפט בכך כי בשפיטתו שלא בפניו יש משום עיוות דין או כי קיימת סיבה מוצדקת להעדרו מהדיון.

נראה כי נוצרה סתירה משפטית בין הוראת החוק בסעיף 240 לחוק המאפשרת שפיטה בהעדר לבין התיקון לסעיף 15 לחוק, לפיה תיוצר חובת ייצוג בתיקים הצופים מאסר.

לדעתו של הח"מ ההחמרה בענישה בעבירות האמורות דלעיל מול הרוח הנושבת מזה תקופה ארוכה בעניין הקפדה בזכויות נאשמים והזכות להיות מיוצג בהליך פלילי ע"י עורך דין, בעיקר כאשר נאשם צפוי לענישה של שלילת חרות, מחייבים כולם שינוי בפרשנות של סעיף 240 באופן כי מקום בו צפוי נאשם לענישה של מאסר, לא ישפט שלא בפניו וללא ייצוג משפטי.

לעניות דעתו של הח"מ זוהי הפרשנות הראויה ומשמעותה הנה כי בהטלת ענישה של מאסר בפועל על נאשם אשר הורשע בהעדרו ומעולם לא הגיב, ממש, לאשמה נגדו, יש משום עיוות דין.

לסיכום יצוין כי הפתרון האמיתי נעוץ בשינוי חקיקתי, לפיו יקבע, לאור התיקון העתידי לסעיף 15 לחוק, כי נאשם הצפוי למאסר לא ישפט בהעדרו לפי סעיף 240 לחוק ולא בהעדר ייצוג משפטי.
                                
הערה:
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הפועל או נמנע מפעולה עקב האמור דלעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.