ההשפעה של אי הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין על קבילותה של הודאה שנמסרה בחקירה

ההשפעה של אי הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך  דין על קבילותה של הודאה שנמסרה בחקירה.
מאת: עו"ד שולמית קהלת

השאלה שבכותרת מאמר זה עלתה בפרשת יששכרוב* שלהן פרטיה העובדתיים: במהלך קליטתו של המערער בכלא 6 בגין נפקדות מצה"ל, נפלה מתחתוניו חבילה עטופה בנייר ואז אמר המערער: " זה גראס, אני יכול להסביר". למחרת נחקר המערער ע"י חוקר צבאי אשר הזהירו בדבר זכותו לשתוק אולם נמנע מלהזהירו בדבר זכותו להיוועץ בעו"ד. המערער הודה בחקירה זו בשימוש בסם במספר הזדמנויות. בטרם הושלמה החקירה הנ"ל שוחח החוקר עם מפקד המשטרה הצבאית אשר הורה לו לעצור את המערער. בתום השיחה האמורה, המשיך החוקר לגבות את אמרתו של המערער ורק כרבע שעה לאחר סיום גבייתה, הודיע לו כי הוא עצור וכי זכותו להיוועץ בעו"ד.

הטענה העיקרית של באי כוח המערער היתה כי נוכח מעמדה וחשיבותה של זכות ההיוועצות בעו"ד, יש להורות על פסילת ההודאה שנגבתה מן המערער תוך פגיעה שלא כדין בזכות האמורה.

בית המשפט העליון קבע ברוב (מול דעת המיעוט של כב' השופט גרוניס) כי לבית המשפט שיקול דעת לפסילת קבילותה של ראיה בפלילים, אם נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לגדריה של פסקת ההגבלה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הלכה למעשה קבע בית המשפט 2 תנאים לפסילת קבילות ראיה בפלילים בשל דרך השגתה:

לגופו של עניין, קבע בית המשפט העליון בפרשה זו, כי שני התנאים התקיימו ועל כן הורה על פסילת הודאת המערער.

סיכום

פסק הדין מהווה התפתחות נוספת ומשמעותית במגמה המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל ההגינות ההליך הפלילי וטוהרו.

עם זאת, כדברי כב' השופטת בייניש: "...אף אחד מהשיקולים עליהם עמדנו אינו בעל מעמד בלעדי או מכריע, וכי משקלם היחסי של השיקולים האמורים ייקבע בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו".

* ע"פ 5121/98 טור' (במיל') יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.