פתיחה וניהול תיק הוצאה לפועל

במקרים רבים עומדים אנשים רבים המחזיקים בידם שטר שחולל  או פסק דין ואינם יודעים כיצד לפעול.

לשם כך קיימת לשכת ההוצאה לפועל אשר מהווה אמצעי הגבייה של הזוכים מול החייבים.
במאמר זה אפרט כיצד מנהלים תיק הוצל"פ וגובים את החוב.

טרם פתיחת תיק ההוצל"פ יש לוודא פרטים לגבי החייב כגון כתובת מעודכנת ומס' ת.ז. וכן פרטים לגבי יכולת הפירעון שלו: האם מדובר בחייב מוגבל באמצעים ו/או נפתחו נגדו תיק הוצל"פ נוספים או האם נפתח הליך פשיטת רגל כנגדו.

על מנת לבצע בדיקות אלו, רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום על מנת שיעזור לכם בבדיקות אלו או ינחה היכן וכיצד לבצעם.

לאחר בירור פרטים אלו, יש למלא טופס פתיחת תיק הוצאה לפועל.

לכל סוג תיק הוצל"פ קיים סוג שונה של טופס. שני הטפסים העיקרים לפתיחת תיק הוצל"פ, הינם בקשה לביצוע שטר (כאשר מעוניינים לגבות חוב עפ"י שטר) ובקשה לביצוע פסק דין כספי (כאשר מעוניים לגבות חוב עפ"י פסק דין).
בעת עריכת טופס פתיחת התיק, יש להקפיד על מסירת פרטים מדויקים של כל החייבים (במידה ויש כמה), שם מלא ומדויק, תעודת זהות או ח.פ. (במקרה של חברה) וכן כתובת עדכנית.

זאת ובנוסף, במידה וקיימים ערבים לשטר יש לציינם בבקשה לפתיחת תיק.
לבקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ יש לצרף העתק מקורי של פס"ד (אפשר גם נאמן למקור) או השיק המקורי בהתאם לסוג התיק.

אי ציון פרטים מלאים ומדויקים ו/או אי צירוף מסמכים מתאימים, כגון, פסק הדין המקורי, יעכב את פתיחת התיק או ביצוע מסירת האזהרה.

את הבקשה לפתיחת תיק ניתן להגיש בכל לשכת הוצאה לפועל בהתאם לנוחיות הזוכה.
פתיחת תיק הוצאה לפועל כרוכה בתשלום אגרה כדלקמן:
פתיחת תיק לביצוע שטר כרוכה בתשלום אגרה בשיעור של 1.25% מסכום השטר אך לא פחות מ-155 ₪.
פתיחת תיק לביצוע פסק דין כספי כרוכה בתשלום אגרה של 1% מסכום פסק הדין אך לא פחות מ-92 ₪.
אציין, כי סכום האגרה מתווסף באופן אוטומטי לסכום החוב הכולל בתיק ההוצל"פ.
כמו כן, במידה והזוכה בוחר להיות מיוצג ע"י עו"ד במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מתווסף באופן אוטומטי לחוב בתיק סכום נוסף של שכ"ט עו"ד המתחלק לשנים: שכ"ט א' בעת פתיחת התיק ושכ"ט ב' בעת ביצוע פעולות גבייה בתיק.
לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ נשלחת אזהרה לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה המפרטת לו את זכויותיו וכן צו תשלומים. לאחר שאישור המסירה חוזר ללשכת ההוצאה לפועל מוקלד מועד המסירה לחייב. החל מיום מועד המסירה יש לחייב 20 יום לפרוע את החוב ולחילופין להגיב לבקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ בה יפרט מדוע אינו צריך לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ (לדוגמא התנגדות לביצוע שטר או תגובה בטענת "פרעתי").

לאחר שחלפו 21 ימים מיום המצאת האזהרה לחייב, הזוכה רשאי לפעול בהליכי גבייה נגד החייב, כלומר הזוכה רשאי להגיש בקשות לעיקול עבור כל רכוש ו/או זכות של החייב כדלקמן: עיקול בבנקים, עיקול בחברות ביטוח, עיקול צד ג', עיקול משכורת, עיקול במשרד הרישוי, עיקול מיטלטלין ועיקול מקרקעין. הזוכה אף יכול לבקש פקודת מאסר נגד החייב ובמקרים מיוחדים עיכוב יציאה מהארץ.

יתר על כן, במקרים מיוחדים רשאי הזוכה להגיש בקשה מנומקת בה יבקש להתחיל את הליכי הגביה אף טרם המצאה האזהרה לחייב, בקשה שכזו, תתקבל רק כאשר הזוכה יציג נסיבות מיוחדות כגון: החייב מבריח את רכושו או החייב עוזב את הארץ.
במידה וייתפסו רכוש/כספים כלשהם במסגרת אחד מן העיקולים המפורטים לעיל יש להגיש בקשה למימוש לראש ההוצל"פ. לאחר הגשת בקשת המימוש, לשכת ההוצל"פ תעביר את הכספים לזוכה.
כמעט כל הליך של גבייה בלשכת ההוצל"פ כרוך בתשלום אגרה, אשר משולם ע"י הזוכה אך מתווסף לסכום החוב בתיק.


חשוב להדגיש, לשכת ההוצאה לפועל אינה יוזמת הליכים נגד החייב לשכת ההוצל"פ הינה גוף פסיבי, על הזוכה עצמו להגיש בקשות לביצוע הליכי גביה ובמידה ולא יעשה כן לא יגבה את החוב.
ניהול תיק ההוצל"פ דורש סבלנות רבה וזמן, שכן מערכת ההוצאה לפועל הינה עמוסה, מסורבלת, איטית ואינה מסבירה פנים לאזרחים אשר אינם בקיאים בנהליה. לפיכך רצוי להשתמש בשירותיו של עו"ד המתמחה בתחום אשר יקצר את הליך הגביה ע"י נקיטה בפעולות המתאימות בהתאם לסוג החייב.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.