מינוי בן ממשיך - חובת הסכמה של שני הורים

בע"א 1133/02 אישר ביהמ"ש המחוזי בתל אביב את פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בו נפסק שיש לבטל את מינוי של בן ממשיך נוכח היעדר וודאות לגבי הסכמת האם המנוחה למינוי האמור.
עובדות המקרה היו כדלקמן:

הזכויות בנחלה התקבלו בשנת 1955 מהסוכנות היהודית על שם האב בלבד. בשנת 1974 חתם האב על הצהרה לפיה העניק מעמד של בן ממשיך לאחד מילדיו. בשנת 1985 נפטר האב ובהתאם להוראות חוזה החכירה הועברו הזכויות במשק על שם האם. האם נפטרה בשנת 1996 ועפ"י צו הירושה, יורשיה הינם ארבעת ילדיה בחלקים שווים.
לאחר הפטירה הודיעה הסוכנות היהודית למינהל מקרקעי ישראל כי בכוונתה לרשום את הזכויות בנחלה על שם ה"בן הממשיך" והמינהל אישר את ההודעה.

שלושת האחים פנו בתביעה כנגד הבן הממשיך וביקשו כי ביהמ"ש יחלק את הזכויות בנחלה באופן שווה ביניהם. טענתם העיקרית של האחים הייתה שההצהרה למינוי ה"בן הממשיך" נרשמה ע"י האב בלבד בשעה ששני ההורים היו "ברי הרשות" במשק.

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי על אף שהנחלה נרשמה על שם האב בלבד הרי נוכח הילכת השיתוף בין בני זוג והוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973, גם לאם היו זכויות במשק ומכאן שחובה היה גם על האם לחתום על ההצהרה למינוי הבן הממשיך. כמו כן נפסק שהבן הממשיך לא הצליח להוכיח שהאם הסכימה למינויו ועל כן יש לבטל את המינוי שנעשה בהוראת האב בלבד.

ביהמ"ש בחן את המקרה גם לפי "חוק המתנה" וקבע כי גם עפ"י חוק זה אין לראות באם כמי שהסכימה למתן הנחלה ל"בן הממשיך" וזאת בהיעדר מסמך בכתב. עוד נקבע שהבן לא התגורר במשק ההורים לאחר שמונה כ"בן ממשיך" ולא עסק בחקלאות ומכאן שאין הוא עונה לקריטריונים שנקבעו בפסיקה לעניין זה.

בערעורו טען הבן הממשיך, בין היתר, כי נוכח הסכמת הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל לרישומו כבן ממשיך בחתימת האב בלבד אין בהיעדר חתימת האם כדי לפגוע בזכויותיו.

ביהמ"ש המחוזי בחן את המקרה ואישר את פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה בקובעו כי חובה היה על הבן הממשיך להוכיח קיומה של הסכמת האם למינויו ובהיעדר הוכחה המינוי בטל ויחול סעיף 114 לחוק הירושה לפיו המשק החקלאי יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ושווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון.        


הסכסוך האמור התקיים במושב "סוכנותי". ביהמ"ש החיל על עובדות המקרה את הוראות "החוזה המשולש" שבין המינהל, האגודה והסוכנות. "בחוזה המשולש" קיים סעיף מיוחד  לפיו הבן הממשיך הוא זה שיקבל את המשק לאחר פטירת שני הוריו ובהיעדר בן ממשיך, קובע החוזה, יחול סעיף 114 לחוק.
יש לציין שבמושבים שאינם "סוכנותיים" קיים "חוזה דו צדדי" שבכל הנוגע להעברת המשק לאחר פטירת שני ההורים קיימות הוראות אחרות שאינן מאזכרות כלל את זכותו של הבן הממשיך כבעל זכות ראשונית.  
                        

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.