דיני עבודה במלחמה – יחסי עובד מעביד על רקע צווים שנתקבלו לאחרונה ועידכוני חקיקה

דיני עבודה במלחמה – יחסי עובד מעביד על רקע צווים שנתקבלו לאחרונה ועידכוני חקיקה
מאת : עו"ד גיא הרשקוביץ


זה שנים רבות קיימת השפעה של המצב הביטחוני בארצנו על יכולתם של עובדים להגיע באופן סדיר למקומות העבודה (החל מהאינתיפאדה הראשונה והשנייה וכלה במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה).

היעדרות ממקום העבודה לתקופה רבה, תוך כך שלא ניתן לצפות כמה זמן תהא היעדרות זו, גורמת לסיום יחסי עובד – מעביד, כאשר המעסיקים טוענים, כי העובד הוא שהתפטר מהעבודה ומנגד טוענים העובדים שהמעביד הוא זה שפיטר אותם.

ההכרעה בשאלה מי הביא לסיום יחסי העבודה ומהן נסיבות סיום יחסי העבודה, קובעת את זכויות הצדדים, כך לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין (אם אכן יוכרע כי אכן בפיטורים עסקינן).

מבט לפסיקת בתי הדין לעבודה מעלה מצב מעניין שניתן להקיש ממנו למצב הביטחוני השורר כיום במדינתנו.

בזמן מלחמת המפרץ עובדים רבים (בעיקר בני מיעוטים) פוטרו מעבודתם, מאחר ולא היה באפשרותם להגיע למקומות העבודה עקב סגר ששרר בשטחים.

בחלק מן המקרים, הוחזרו העובדים לעבודה באמצעות צווים זמניים ו/או קיבלו לבסוף פיצויי פיטורים.

במקרים אחרים קבע בית הדין כי היעדרות ממושכת ממקום העבודה לא רק שתהווה התפטרות אלא תהווה גם עבירת משמעת.
לעומת זאת, רק בנסיבות קיצוניות היעדרות כשלעצמה (ובדרך כלל היעדרות קצרה) תביא לקביעה שמדובר בהתפטרות.

האבחנה בין היעדרות מהעבודה המהווה "הפרת משמעת" ובין זו המהווה "זניחת העבודה", על כל הנובע מכך אינה קלה, והתשובה תלויה במכלול הנסיבות.

עקרונות ראשונים ביחסי העבודה ובחוזה העבודה שבין מעביד לעובד, שהינם – חובת נאמנות שחבים הצדדים זה לזה, חובת ההגינות ותום הלב – ישמשו לבחינת נסיבות ההיעדרות ותוך כך להכרעת השאלה האם בפיטורים או בהתפטרות עסקינן.

לדידו של עורך המאמר, היעדרות ממקום העבודה שסיבותיה מוצדקות עקב מצב ביטחוני (וכל מקרה יבחן לגופו) עומדת במבחן ההגינות ותום הלב, ונראה שדווקא מעביד אשר יחייב עובד להגיע למקום העבודה למרות הסכנה הגלומה בכך עלול "להיכשל" במבחן ההגינות ותום הלב.
כך גם לגבי העובדה שהורים שאחד מהם לפחות חייב להישאר עם ילדיו בביתו (במרחב המוגן ו/או במקלט), (מקום בו אין בית ספר ו/או גני ילדים), ולא נותר להורה כל ברירה אלא להודיע למעסיק שהוא יעדר מעבודה על מנת לשהות יחד עם ילדיו במרחיבים המוגנים ו/או המקלט (בהקשר זה, לא למותר לציין, כי אנחנו בעיצומו של החופש הגדול).

בחינה זו מקבלת משנה חשיבות בשעה שבה מס' עובדים אשר עשו דרכם לעבודה, בין היתר, עקב חששם מפיטורים, קיפחו את חייהם, זאת מבלי לאמוד את מספר הפצועים הרב אשר נפגעו כתוצאה מכך שיצאו לעבודה ולא שהו במרחבים המוגנים.

מאז החלה המלחמה מחזקת הממשלה את ידי העורף ומצהירה לא פעם, כי עורף חזק מקדם את השגת מטרותיה של הלחימה בצפון. ועל כך ישאל הכיצד עורף חזק יכול להמשך ולהיות חזק תוך התמודדות עם מצב כלכלי קשה שנגרם כתוצאה מהמלחמה שעד עתה הממשלה לא נותנת מענה למצוקת העובדים והמעסיקים בשעת מלחמה.

עדכון חקיקה

במהלך השבוע האחרון אישרה הממשלה את החוק להגנה על עובדים בשעת חירום. החוק, אותו יזם שר התעשייה והמסחר אלי ישי, קובע, כי עובד לא יפוטר בגלל "מצב מיוחד". על פי החוק, הורה אחד אשר לא היה יכול להגיע לעבודתו בגלל היעדרות ילדו ממוסד חינוכי זכאי להגנה ולפיצויים אשר יקבעו בתיאום בין משרדי התעשייה והמסחר והאוצר.

יובהר שוב, כי יש לבחון האם הוראות החוק נותנות מענה ביחס לכלל זכויות העובדים והמעסיקים, בין היתר, לפיצוי בגין אובדן השתכרות, אובדן ימי חופשה וכד'.

זאת ובנוסף, יש לבחון האם החוק מגן גם על עובדים אשר איזור עבודתם אינה מוגדר, כ – "איזור קו העימות". נכון להיום, איזור קו העימות אינו כולל ישובים וערים אשר ספגו פגיעות רבות של טילים וקטיושות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.