חבר מושבעים בישראל – יפה שעה אחת קודם

חבר מושבעים בישראל – יפה שעה אחת קודם
מאת עו"ד אלון רום


ראשית דבר,
שיטת המשפט הישראלית יונקת תכניה וערכיה מה COMMON LAW ומבוססת על עקרונותיה של שיטת המשפט המכונה השיטה האנגלו – אמריקאית הרווחת במדינות רבות בעולם כדוגמת: ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, קנדה, סקוטלנד ורבות אחרות.

ככלל, השימוש בחבר המושבעים הנו חלק בלתי נפרד משיטת המשפט האנגלו – אמריקאית ולמעשה מאות בשנים, ככל שיטת משפט, זו השתכללה והתקדמה וחלק מרכזי זה של שימוש בחבר המושבעים נשאר על כנו כאבן יסוד וכנדבך מרכזי ביותר בשיטה החותרת לעשיית צדק.

באנגליה הקו המנחה הנו ה EQUITY אשר בא לכדי ביטוי בשימוש בחבר המושבעים. חריג לשימוש בחבר המושבעים בשיטה האנגלו – אמריקאית ניתן למצוא במדינות בודדות בלבד כדוגמת מדינת ישראל, כאשר הטעם לחריג זה נעוץ בכך שהשלטון הזר הנוהג במדינה כבושה תחת ידו, בחר שלא לאפשר לנתינים מאותה מדינה לחרוץ משפט מטעמים של חוסר אמון במנגנון זה לאור היותם של תושבי המדינה עוינים את הכובש הזר.

ירושה זו של המנדט הבריטי נשתמרה מבלי להרהר בעובדת היסוד המרכזית שהרי עצם הוצאת חבר המושבעים משיטת המשפט הישראלית הנה ככריתת איבר חיוני בגוף החי וניסיון מלאכותי לייצב שיטה אחרת שונה ועצמאית היונקת ממקורות משפט שונים, תיצור מורכבויות וסיבוכים שלא לצורך.

לדעתנו, אין כל יתרון לשופט המקצועי על פני חבר המושבעים בכל הקשור להתרשמות מעדים וניתן אף לאמר כי ישנה עדיפות מכרעת להתרשמותם של תריסר מושבעים על פני שופט דן יחיד.

עולה כי עניין התרשמות השופטים מעדים הנה אחת הבעיות המרכזיות והערכיות במשפט הישראלי, בעיקר במקרים בהם ייחתך הדין בהתאם לגרסה המהימנה יותר על השופט, על פני רעותה. לדעתנו, אין בנמצא פתרון הולם לבעיה קשה זו, זולת כינון חבר המושבעים כחלק בלתי נפרד משיטת המשפט הישראלית, שכן הניסיון מלמד כי עולם כמנהגו נוהג והשופטים המקצועיים לא ישנו את דרכם והתייחסותם לעדים הבאים בפניהם. יוצא מכך כי התרשמותם תהיה תמיד פועל יוצא של מידותיהם הסובייקטיביות הנובעות מאישיותם, השקפת עולמם והעדפותיהם האישיות.

לפיכך, מלאכת השפיטה נעשית עפ"י אלמנטים שונים בעלי גוון סובייקטיבי בלבד וכי באופן זה נשמט הבסיס הנכון, הוא שפיטה על – פי ממצאים אובייקטיביים ככל שרק ניתן. כל ניסיון לשנות את האלמנטים הסובייקטיביים הנ"ל יעלה בתוהו שכן מדובר באלמנטים הבלתי ניתנים לניתוק הנובעים מאופיו ואישיותו של השופט המקצועי היושב בדין.

הרקע ההיסטורי לביטולם של חבר המושבעים לטובת דיונים בפני שופט מקצועי

"עם הקמת המדינה, הוצבו יסודות המשפט בישראל על המורשת המשפטית האנגלית שהכתה שורשים בארץ בתקופת המנדט, אך מיסודה של מערכת משפט זאת הושמט באופן מכוון לב ליבה של מערכת זאת , הוא חבר המושבעים" ) המלך עירום או חבר המושבעים השולט בבית – המשפט בישראל, אורי שטרוזמן, עיוני משפט יג(1) ,1968.) על כך ייאמר כי באין לב שיתפקד קורסת המערכת כולה, חרף קיומם של יסודות איתנים.

הבסיס להשמטה המכוונת נבע מסברת האנגלים כי התושבים המקומיים אינם מתאימים לכהן כמושבעים שהרי מדובר בחשש שחבר מושבעים מקומיים יקבל החלטות שעוינות את הכובש הבריטי ובעייתיות סביב העובדה שחבר מושבעים ערבי ישפוט יהודי ולהפך הנה סוגייה בעלת פוטנציאל להכשלת צאתו של הצדק לאור. פוטנציאל להכשלת השיטה כולה.

אין כל ספק כי הסיבות דאז, לעקירת חבר המושבעים משיטת השיפוט, אינן קיימות כעת. האם נסכים להפרדת לבו של המשפט מיסודותיו המשפטיים בהיעדר נימוק ראוי ואיתן לכך ?

המסקנה המתבקשת הנה בחינה מחודשת של סוגיה מהותית זו, מכורח גורם הזמן ושינוי הנסיבות.

המסגרת הנורמטיבית

" דיני הראיות בישראל הועתקו משיטת המשפט האנגלית ונוצרו בין השאר כדי לשרת בית משפט המבוסס על חבר מושבעים" (בעד ביטול משפט זולא , ד"ר גרשון אוריון, הפרקליט) . המשמעות, קובץ סדרי הדין והראיות אינם מתאימים כלל לשיטת השיפוט הנהוגה בארץ. הווה אומר, אין מנוס משינוי שיטת שיפוט זו.

יסודותיה של שיטת המשפט בישראל מקורם באנגליה, כאמור. שיטתנו אמנם אוחזת בידה של השיטה האנגלית אם כי באלמנטים מסוימים בלבד, אך בעניינים חשובים אחרים כגון שיטת השיפוט, נוצר נתק בין השניים. לא ברור הטעם לכך בזמננו אנו וקיים חשש לעיוות הדין העתיד לקבל ביטוי בשלילת חירותו של החף מפשע או לחילופין מתן חופש ודרור לנאשם שהיה אמור להיות מורשע בדין.

תימוכין לדברינו כי יש צורך בכינונו של חבר המושבעים במטרה שישולבו כראוי סדרי הדין עם שיטת השיפוט ניתן לראות בסוגיית "משפט זוטא" בו כידוע, מוכרעת שאלת קבילותה של הודאה.

המחוקק הישראלי קבע כי השופט לא יקרא את אמרתו של הנאשם אלא רק לאחר סיום משפט הזוטא. זאת כמובן נקבע בהתאם להוראותיו של הדין האנגלי.

באנגליה נערך משפט זוטא מתוך הרצון שלא לחשוף את חבר המושבעים להודאת הנאשם, טרם קביעת השופט האם זו קבילה אם לאו. הפרדה זו שבין המשפט העיקרי לבין משפט הזוטא נבעה מהחשש שחבר במושבעים יושפע מתוכן ההודאה במצב דברים בו בית המשפט יחליט לפוסלה עקב אי קבילותה.

אי אפשר שלא לתהות באשר לשאלה לשם מה דרוש משפט הזוטא בשיטת השיפוט במדינת ישראל.

ברצוננו,לשרת שיטת משפט אשר יהא בכוחה למקסם את המטרה העילאית :

עשיית צדק ומניעת עיוות דין. לשם הגשמת המטרה יש להתאים את שיטת השיפוט לסדרי הדין והראיות הנהוגים במדינה. רק כך נוכל לקבל שיטת משפט שלמה. כעת נדון לגופו של עניין בנימוקים לשינוי שיטת השיפוט במדינת ישראל.

1. המשפט הפלילי הנו משפט חברתי, לכן האנשים המהווים את החברה הם אלו הצרכים לדון אותה. מן המפורסמות כי המשפט הפלילי עוסק בנורמות התנהגותיות של האדם אל מול זולתו. ומי "כשיר" יותר לקבוע את גבולות המותר והאסור אם לא החברה עצמה, "אנשים מן היישוב" כהגדרת הפסיקה ? יצוין כי אליטת השופטים, תהא ברוב המקרים מרוחקת מן הסביבה ורחשי ליבה.

2. שפיטת נאשם בגובה העיניים במקום שפיטה ממרומי כס השיפוט. נאשם שיישפט ע"י אנשים מן היישוב יחוש נינוח יותר ויחוש כי צדק נעשה בעניינו.

3.דן יחיד מול 12 מושבעים. עדיפה דעתם של תריסר מושבעים על פני דעת יחיד."מושבע" אינה רק מילה. משמעותה רחבה ועמוקה והיא כי מדובר בדיון ובחריצת גורלות תחת השבועה כי הצדק הוא אשר יצא לאור. מה גם שמונח זה מקבל משמעות גדולה פי , שכן מדובר ב"חבר" המונה את המספר האמור.

4. דמוקרטיות השיטה, בהתאמה לשלטון הנוהג במדינת ישראל

א. פלורליזם, כחלק משיטת הממשל הדמוקרטית במדינה. עקרון זה מקנה לגיטימיות לביטוי של תרבויות שונות ואת הלך המחשבה והרוח הנגזר מכך. כינונו של חבר – המושבעים מגשים עקרון זה, שאז כל מושבע מגיע להחלטתו בהתאם לנקודת ראותו אותה מגבש הוא בהתאם לרקע תרבותו. ברם, ביטויה של דעה אחת בלבד מכשילה הפעלתו של עקרון נאור זה.

ב. עקרון שלטון הרוב , עקרון דמוקרטי. נובע מן ההנחה שדעתם של רבים הוגנת, ראויה ונכונה יותר על פני דעת יחיד.

5.עברם המקצועי של השופטים הפליליים. מחקרים מוכיחים כי רובם הנם פרו – תביעה.

המשמעות: חרף העובדה כי תפקידם הקודם בתור תובעים תם ונשלם הם ממשיכים את תפקידם זה בין כותלי בית המשפט וכל עוד אין משיג על כך, בעצם ניתנת לשופטים לגיטימציה לכך, בשתיקה. הגיע העת כי תהא השתיקה רועמת.

6. מקצועיות השופט- לרועץ. שופטים שומעים עדים רבים מדי יום ו"סוגרים" מספר תיקים לא מבוטל במהלך כהונתם. אנו מניחים שגם שופטים מגיעים כדי "עייפות החומר" שכן מבצעים הם מדי יום את אותה עבודה שגרתית, חריצת גורלות.

לאן נגיע אם חריצת גורלו של אדם תוך השפעה מהותית על כל חייו תהיה עניין שבשגרה ? התוצאה ברורה. גורלות זהים עתידים להיחרץ כאשר מדובר במקרה דומה בלבד ולא זהה שכן נדירים המקרים הזהים. ועוד, מקצועיותו וניסיונו הרב של השופט עתיד להפגיש אותו עם מקרים בהם גזר על נאשם מאסר ממושך וכי מאוחר יותר מוכחת חפותו,ולהפך. יכול שופט לשחרר נאשם באונס לחופשי וזה יאנוס שוב. שופט כזה יטה שלא לקחת סיכונים בעתיד וירשיע בדין נאשמים המואשמים בעבירה זהה, על אף שהנסיבות יהיו שונות.

אירוני אך נכון, דווקא הרצון שלא לחזור על טעויות העבר הוא המביא לידי שפיטה בלתי צודקת ו / או הוגנת ו / או ראויה.

7. החתירה אל הצדק הנו נחלתו של הכלל. של החברה כולה. החתירה אל הצדק אינה החלפת השופטים בחבר המושבעים אלא בהוספת חבר המושבעים.שילוב זה עתיד להתברר כשילוב מנצח שכן השופט יעשה משפט כפי שנקבע בחוק, דהיינו, הכוונת חבר המושבעים והדרכתם במהלך המשפט בהתאם למקצועיות ולניסיון שרכש במהלך שנותיו על כס השיפוט. יחד עם זאת חבר המושבעים ייתן ביטוי לרוח הצדק ,שכן אין צורך כי עשיית צדק במשפט תהיה כתובה בחוק.

הפתרון המוצע חותר לעשיית "משפט צדק". ואם עד עתה חשבנו כי משפט וצדק אינם יכולים לדור בכפיפה אחת ,הרי באופן המוצע זה אפשרי בהחלט וכמובן גם רצוי. "שיטת השילוב", כך נקרא לה מביאה לכדי מצב בו "חסרונותיו " של כל צד הופכים ליתרונותיו, מכח השילוב .ובמה דברים אמורים ? השופט מוזמן לתרום את מקצועיותו ניסיונו וידיעותיו הנרחבות בהליך השיפוטי לשם הכוונת חבר המושבעים לנקודת הראות הנכונה. יחד עם זאת יגדילו חבר המושבעים לעשות את מלאכת הצדק.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.