דיני עבודה במלחמה - פיטורים או טילים?

דיני עבודה במלחמה - פיטורים או טילים?

מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ , עו"ד דרור כהן

המלחמה השוררת במשק הישראלי בימים אלו מעלה שאלות רבות של עובדים, מעסיקים ועצמאים באשר לנזקים שנגרמו ויגרמו להם כתוצאה מהמלחמה.

מחד, חוששים עובדים ומעסיקים רבים להגיע למקום העבודה מחשש לקיפוח חייהם, מאידך חוששים העובדים מאובדן השתכרות ומפגיעה בפרנסה עד כדי פיטורים ממקום העבודה ואילו המעסיקים חוששים מהגעה לחובות לספקים ולבנקים ואף מקריסת העסק לחלוטין.

עיון ראשוני בדברי חקיקה ופסיקה מעלה, כי לחלק גדול מהעובדים והמעסיקים אין מענה חד משמעי המורה להם כיצד לנהוג ולפעול במצב הנוכחי.

כך למשל, החקיקה דהיום אינה מסדירה את המצב המשפטי הקיים בזמן מלחמה בעורף (חיפה, עפולה, כרמיאל, צפת, טבריה, מגדל העמק ועוד) להבדיל מזמן מלחמה בישובי קו העימות (נהרייה, קרית שמונה והישובים שבקרבתם).

בשנת 2003 חוקקה הוראת שעה חוק הגנה על עובדים בשעת חירום במסגרת הוראת שעה זו נקבע מספר תנאים בהם מעבדים לא יהיה רשאים לפטר עובדים מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין.

הוראת שעה זו פגה ביום 31/12/2003 , אך כיום פועלים להאריך את הוראת השעה הנ"ל ו/או להתקין הוראה חדשה הנוגעת למצב הנוכחי.

יובהר, כי הוראת שעה זו נותנת מענה ביחס לפיטורי עובדים בזמן מלחמה ועל שמירת רציפות בעבודה, על אף ההיעדרות מהעבודה, אך אינה נותנת מענה ביחס לכלל זכויות העובדים והמעסיקים.

נראה, כי המצב המדיני יחייב את הממשלה לחוקק חוקים מתאימים ו/או לתקן חוקים קיימים אשר יתנו מענה ביחס לכלל זכויות העובדים במשק (ולא רק להאריך את חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום).

היעדרות מהעבודה וחובת התייצבות לעבודה

במצב המשפטי כיום, כאשר עובד נעדר מעבודה ו/או מחסיר שעות עבודה, אין הוא זכאי לתשלום שכר עבודה מצד המעביד וכל שעה או יום שיחסיר יקוזזו משכר עבודתו כדין.
במקומות אשר בהן הודיע נציגי פיקוד העורף, כי על התושבים להישאר במקלטים ו/או במרחבים מוגנים, ולא לצאת לעבודה כפי שנעשה בכל ישובי הצפון שנפגעו ונפגעים מהמלחמה, אין חובה על עובד שגר אך ורק בישובי קו העימות להתייצב למקום העבודה, אולם המעביד יראה באי התייצבות העובדים לעבודה כחופשה ללא תשלום ו/או יקזז להם ימי חופשה שצברו ולא ישא בשכר עבודה בגין ימים אלו.
במצב זה, ישובים שבהם הפגיעה בנפש הייתה קשה מאוד, כגון חיפה, אינה חוסים תחת "ההגנה" שישובי קו העימות קיבלו ומקבלים, משמע, בחיפה, לדוגמא, חייבים להתייצב לעבודה, למרות הוראה מפורשת להישאר  במרחבים מוגנים ו/או במקלטים.

הערת עורכי המאמר: מצב משפטי זה יוצר מצב בלתי הוגן:

בישובי קו העימות עובד "אנוס" שלא להגיע לעבודה, אך למרות זאת הוא לא יקבל שכר עבודה על ימי ההיעדרות ו/או שימי ההיעדרות יקוזזו לו מימי החופשה שצבר. בכל מצב העובד נפגע, אובדן שכר או קיזוז ימי חופשה שלא מרצונו של העובד אלא מתוך מצב שנכפה עליו.

בישובים האחרים שנפגעו ונפגעים מהמלחמה אשר לא הוגדרו כישובי קו העימות, עובד "אנוס" להגיע למקום העבודה.

נראה, כי,  על מנת לתקן את המצב ולא ליצור הפליה בין ישובי קו העימות לישובים אחרים יש להורות באופן חד משמעי לכל העובדים ומעסיקיהם אשר מתגוררים בישובים אשר הותקפו ו/או נמצאים בסכנה ממשית להתקפה שלא להגיע למקום העבודה.  תשלום השכר ו/או הנזקים שיגרמו למעסיקים צריך להיות מוטל על המדינה, המדינה תשא בפיצוי העובדים והמעבדים בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהוראה זו, כפי שאזרחים שניזוקו ברכושם יפוצו מכוח חוק מס רכוש.

קיימת אפשרות שהפיצוי לעובדים ישולם דרך המעביד, הביטוח הלאומי או כל קרן אחרת שהמדינה תקים לצורך עניין זה.

מצב דברים בו פיצוי אזרחים על נזקי רכוש מוסדר בחוק מס רכוש, אך פיצוי אזרחים על נזקים שנגרמו להם כתוצאה מאובדן הכנסה ו/או כתוצאה מפגיעה בזכויות סוציאליות, עקב מצב מלחמה, אינו מוסדר באופן ראוי בחקיקה, יוצר מצב אבסורד – ערך ההגנה על החיים נסוג מפני ערך ההגנה על רכוש, שכן חשש מפני התקפת טילים עלול שלא להיחשב כסיבה מוצדקת להיעדרות. משמע עלינו להחליט מאיזה סיכון החשש גדול יותר – פיטורים או טילים.

חשוב להבהיר שבצד ההוראה מפורשת להישאר במקלטים ו/או במרחבים מוגנים המקנה אפשרות לעובד שלא להתייצב למקום העבודה (כאמור, על פי החקיקה הקיימת רק בישובי קו העימות) עומדת הוראה מפורשת כגון צו של שר התמ"ת על פיה חייב העובד להתייצב לעבודה ובמידה ולא יעשה כן ניתן לפעול כנגדו בהליכים פלילים. מדובר בעיקר במפעלים חיוניים, בכוחות הצלה ובטחון.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.