הקופה הציבורית והאזרח - על הפלייה בהקצאת כספי המדינה

הגילוי כי העושר החברתי אינו מחולק בהתאם לקריטריונים שוויוניים הוא אחד הדברים המקוממים והמטרידים ביותר לאזרח במדינתנו.

מדובר גם בהון כספי המחולק באמצעות תקציבים למטרות ראויות, באמצעות מוסדות ופרטים ראויים וגם בחלוקה ונטילה של זכויות יתר. בדרך כלל מתעוררים האזרחים ושואלים, למה הוא כן מקבל ואני לא, ולעיתים אף נשאלת השאלה, למה מישהו בכלל מקבל זכות יתר, והאם הדבר צודק.

השאלה למי לתת ולמי לא היא שאלה פוליטית בעיקרה, והיא נקבעת באמצעות דבר החוק ע"י המחוקקים – הם חברי הכנסת שלנו. השאלה כיצד לתת היא שאלה משפטית בעיקרה והדינים המופקדים על עקרונות החלוקה הם דיני המשפט המנהלי והחוקתי.

ניתן לקבוע בודאות, כי המשותף להרגשתם של כל הלקוחות אותם אני מייצג בתחום המשפט המנהלי היא תחושת קיפוח וכעס והרגשה כללית של "חוסר צדק". לכן, אפשר לומר, כי עקרונות המשפט המנהלי-חוקתי מהווים אבני יסוד ובסיס לחיינו במדינה, שכן יישומם הוא הפתרון היחידי העומד לאזרח שמרגיש שעשקו ופגעו בו שלא בצדק.

מי שנפגע מהחלטה של רשות שלטונית או מעין שלטונית כלשהי יכול להגיש עתירה לבית המשפט המוסמך לכך. מומלץ להתייעץ עם משפטן מיומן ומקצועי, הבקיא ומתעדכן בפסיקה. עורך דין מיומן יוכל להעריך טרם הגשת ההליך את סיכוייו, עלותו הישירה והעקיפה והיעדים לתקיפה.

להלן מספר מצומצם של דוגמאות למקרים העוסקים בצדק ואי צדק חלוקתי, וכיצד טיפלו בכך בתי המשפט שלנו:

חלוקת תמיכה תקציבית:

בג"ץ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאמנויות

העתירה כוונה כנגד מתן תקציבים לתיאטראות בישראל בהסתמך על מבחנים מעורפלים ולא שיוויוניים. בעקבות העתירה נערך שינוי בנוסח המבחנים.


פגיעה בקופה הציבורית:

מנהל מקרקעי ישראל קיבל החלטה המשנה ייעודן של קרקעות חקלאיות לצרכי בניה. חוכרי הקרקעות קיבלו מתנה יקרת ערך שמשמעותה עליית ערך הקרקע על חשבון הקופה הציבורית – היא בעלת הקרקעות. בעקבות העתירה בוטלה החלטת המנהל תוך קביעה שהיא בלתי סבירה.

חופש העיסוק:

מיטראל היא חברה פרטית שעתרה כנגד החלטת המדינה שלא להתיר לה לייבא בשר באופן פרטי. לטענתה, האיסור הכללי שהוטל על יבוא בשר באופן פרטי אלא רק ע"י המדינה לא נעשה משיקולי תועלת כלכלית, כטענת המדינה, אלא ע"מ למנוע יבוא של בשר לא כשר. העתירה נתקבלה תוך הדגשת עקרון חופש העיסוק.

מכרזים:

בג"צ 3751/03 יוסי אילן נ' עיריית תל-אביב-יפו

עיריית תל אביב-יפו פרסמה מכרז פנימי לאיוש שתי משרות של מנהל תחנת הצלה בחופי העירייה. הסתבר כי לחלק מחברי ועדת המכרזים הייתה היכרות קודמת עם הזוכים במכרז. נקבע כי היה על חברי הועדה לדווח לועדה אודות הקשרים ואופיים. העתירה התקבלה וההחלטות בדבר הזוכים במכרז בוטלו.

עתמ (ת'א) 2074/05 רב נוי חברה לטיפול ואחזקת גנים בע'מ נ' עירית ת'א יפו

עיריית ת'א קבעה זהות הזוכים במכרז לעבודות אחזקת שטחים מגוננים. העותרת עתרה לביטול תוצאות המכרז תוך העלאת טענות כנגד הליכי המכרז שעיקרן הגשת נתונים כוזבים ואי עמידת הזוכים בתנאי סף. העתירה התקבלה וביהמ"ש ביטל את תוצאות המכרז והחוזים שנחתמו בעקבותיו.

פגיעה לא מידתית בפרט:

עתמ (ת''א) 1635/03 עמותת שער שמעון נ' ראש עיריית ת''א

עיריית ת"א-יפו הוציאה צו הריסה מנהלי למבנה שבשימושו של גן ילדים. בעקבות עתירת הגן נפסק כי טרם הריסת המבנה על העיריה לספק מבנה חלופי.

הפליה:

בג"צ 10/79 הורמן נ' ראש עיריית ת"א

ראש העיר דחה את בקשתה של הורמן להקים מסעדה משיקולים של איכות הסביבה. ביהמ"ש קבע שאין להפלות את הורמן לרעה, מקום שבאיזור קיימים מספר רב של בתי קפה ומסעדות.


עינינו רואות, אם כן, שיש מזור ויש אוזן קשבת לנפגעים. במקרים מתאימים יבטל בית המשפט החלטות שאינן צודקות ויעניק את הסעד המבוקש. כל שאנו נצרכים לו הוא אמונה, סבלנות ופעולה מיידית באמצעות הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו כאזרחים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.