יזמות עסקית – שאלות ותשובות וסקירה משפטית בנושא הסדר היחסים בין השותפים

יזמות עסקית – שאלות ותשובות וסקירה משפטית בנושא הסדר היחסים בין השותפים

מאת עו"ד טל ספיר *

1. פתיח

אין קל מלהקים עסק בישראל. מדי שנה מוקמים בישראל מאות ואולי אלפי עסקים בתחומים שונים ומגוונים. חלק ניכר מהיזמים המקימים עסק פרטי, בין אם הם מקימים את העסק עם שותף ובין אם הם מצרפים אליהם שותף בשלב מאוחר יותר, כלל אינם מודעים לחשיבות של הסדרת היחסים המשפטיים בינם לבין השותף, דווקא בשלבים הראשונים של ההקמה. זאת במקרה הטוב. במקרה הגרוע, אותם יזמים פשוט נוטים להתעלם במודע מהצורך להסדיר באופן משפטי את היחסים עם השותף, התעלמות שעלולה לעלות ביוקר ליזם (וכמובן לעסק שהוקם על ידם).

מכיוון שלשלבים הראשונים של הקמת העסק יש חשיבות עצומה בקביעת עתידו של העסק, בהחלט מפתיע לגלות, עד כמה גדולה הבורות בנושא הנזכר. בכתבה זו ובכתבות הבאות ננסה לעמוד על מקצת מהדרכים להבטיח את עתידו הטוב של העסק והשותפים, בין בשלבי ההקמה ובין במהלך פעילותו השוטפת של העסק.

2. באלו שלבים שכיחה בחירת שותף? כיצד יזמים בוחרים שותף ולאילו מטרות?

מנסיונו של הח"מ, שיעור ניכר של יזמים, בוחר לצרף לעסק או למיזם שבחרו להקים, לפחות שותף אחד נוסף, כבר בשלבי ההקמה של העסק. כמובן, שגם לאחר הקמת העסק, למשל כאשר קיים צורך בהמשך מימון פעילותו של העסק, לאו דווקא באמצעות מוסדות פיננסיים, יכול להתעורר הצורך בצירוף שותף נוסף לעסק.

צירוף שותף לחברה, בדרך כלל, מבוסס על היכרות קודמת בין הצדדים, בין מתוקף קשרי משפחה, ובין בנסיבות חברתיות אחרות. צירוף שותף "אסטרטגי" נדיר יותר בקרב עסקים קטנים ולא נדון בו במסגרת רשימה זאת.

3. עד כמה שכיח - אם בכלל - עיגון ההתקשרות החדשה בחוזה משפטי? מדוע הישראלים נוטים לדלג על שלב זה?

כפי שציינתי קודם לכן, יזמים רבים אינם מודעים לצורך ולחשיבות של הסדרת היחסים המשפטיים בינם לבין השותף האחר, כבר בשלבי הקמת העסק. ברור איפוא כי צירוף שותף ללא הסדרה מוקדמת של היחסים המשפטיים בין הצדדים באמצעות מסמכים משפטיים, עלול להוביל לבעיות קשות בהמשך הדרך. הסיבות לכך שונות. למשל, יזם המקים עסק עם קרוב משפחה כשותף, ללא היכרות עסקית קודמת, "מניח" כהנחת מוצא, כי היכרותו הקודמת מספיקה, ועל כן אינו מבין את הצורך בהסדרה משפטית של יחסי השותפות הנרקמת. גם אם קיים יזם שמכיר בצורך האמור, הרי שבמקרים רבים הצדדים חשים "אי נוחות" להחתים קרובי משפחה (או חברים) על מסמכים משפטיים מחייבים או להטיל כל צד על משנהו מגבלות שונות (כגון, בנושאי סודיות, אי-תחרות ועבירות המניות שבידי הצדדים). לצדדים נוח בשלב זה פשוט 'לטאטא' את העניין המשפטי מתחת לשטיח. יזמים אחרים, הגם שהם כן מודעים לחשיבות הסדרת היחסים המשפטיים, פשוט מזלזלים בחשיבות הענין ואחרים מוותרים על עריכת המסמכים המשפטיים מטעמים של חסכון בעלויות. מדובר בטעויות נפוצות של יזמים רבים, אשר עלולות לעלות ביוקר בשלב מאוחר יותר בחייו של העסק (כפי שיוסבר להלן).

4. שלא מן הזווית המשפטית - מהן הפעולות שיש לבצע כאשר בוחרים שותף?

כאשר בוחרים שותף, בעיקר כאשר מדובר בקרוב משפחה או חבר, מומלץ להתמקד בהיבטים העסקיים הכרוכים בצירוף, ולא להסתפק באותה היכרות אישית מוקדמת. כאשר יזם מקים עסק או מצרף מאוחר יותר, שותף רק בגלל שהוא "נחמד", טוב לב, נעים הליכות וכיו"ב תכונות אופי, הוא עלול לבצע טעות. עסק איננו "בילוי". בחירת שותף לא נעשית לצורך "בילוי חברתי" או טיול של שבת. בחירת שותף נעשית מתוך מטרה אחת - הפעלה של עסק רווחי, בתנאי תחרות קשה, תוך מקסום עקבי של הרווחים מפעילות העסק. לכן חשוב לנסות ולאתר מראש שותף מתאים ולא שותף נעים. בחירה כזו אפשרית, בין היתר אך לא רק, לאחר בירור מעמיק לגבי עברו העסקי של השותף, וכמובן לברר ביחד עם השותף, מהם צרכיו, מהן מטרותיו בכניסה לעסק, מהו חזונו לגבי העסק העתידי, מהן עמדותיו לגבי חלוקת האחריות בעסק, וכיו"ב שאלות שמטרתן אחת: איתור וזיהוי מוקדם של אותם פערים קריטיים בין הראייה העסקית של כל אחד מהשותפים לדרך, מבעוד מועד. טיפול בפערים אלה בעיתוי הנכון, היינו עוד בשלב הקמת העסק וצירוף השותף, לעיתים אפילו תוך ויתור על שותף שאינו מתאים, יכול לחסוך עוגמת נפש קשה ליזם ונזקים כבדים בעתיד, לעיתם נזקים בלתי הפיכים. מובן שאין בכך כדי להבטיח תרופה מלאה לבעייתיות הנזכרת, אולם יש בפעולות בסיסיות אלה, הגם שאינן בהכרח השיטה היעילה ביותר שיש בנמצא, כדי לסייע ליזם כבר בתחילת הדרך להיפטר משותפים לא רצויים, ולהביא לעולם עסק בריא יותר.

5. מהן ההשלכות של התקשרות ללא עריכת חוזה משפטי? היכן נמצאים הכשלים העיקריים בשותפויות - מתוך התרשמותך בשטח.

כאמור, עסקים רבים מוקמים ללא עריכת מסמכים משפטיים מחייבים בין השותפים ("הסכמי מייסדים" או "הסכמי שותפות") כך שהצדדים מסתפקים בשיחות כלליות על מהות העסק שיקימו, בלחיצת יד, ממהרים לפתוח חשבון בנק ומתחילים, כמו שאומרים, 'להתגלגל'. לעתים, מוסיפים הצדדים ועורכים ביניהם זכרון דברים קצר, כללי ולא ממצה. מטבעו, זכרון דברים הוא מסמך שאינו מתאים, בדרך כלל, להסדרת יחסים מורכבים וארוכים כיחסי שותפות בעסק או מיזם, בעיקר, משום שהצדדים - ללא ליווי מתאים - אינם נותנים דעתם לארועים שונים המתרחשים הן במהלך חייו של העסק והן בהגיע יחסי השותפות לקיצם.

להסדרת היחסים בין השותפים באמצעות חוזה משפטי מחייב, יש חשיבות עצומה, שכן ב'הסכם המייסדים', מגדירים מייסדי החברה, השותפים לדרך, את מכלול התנאים שיחייבו אותם בכל הקשור להקמת החברה החדשה, מטרותיה ופעילותה השוטפת. כך למשל מקובל להגדיר בהסכם המייסדים את הרכב המניות של החברה, את תוכן מסמכי היסוד של החברה, ואת העקרונות המוסכמים לניהול החברה (כגון: מבנה מועצת המנהלים, דרך קבלת החלטות בחברה, זהות רואי החשבון ועוה"ד של החברה). כמו כן מקובל לכלול בהסכם עקרונות למימון הפעילות השוטפת של המזים וחלוקת רווחי המיזם בין המייסדים לבין עצמם או בין המייסדים לבין שותפים שהצטרפו לאחר הקמת העסק. עוד מקובל לקבוע בהסכם המייסדים הוראות ביחס להגבלות על עבירות המניות וכן ביחס לסודיות ולהגבלה על תחרות בין המייסדים ו/או חברות בשליטתם. חשיבות מיוחדת יש להכללת הוראות בהסכם המייסדים הנוגעות לפירוק השותפות או לפירוד בין השותפים.

היעדר הסכם המסדיר בכתב את העניינים האמורים, או לכל הפחות חלק מהם, צופן בחובו כשלים בעלי השלכות קריטיות על תפקודו של העסק שבדרך, לעיתים עד כדי מצב הקרוי בעגה המקצועית "דד-לוק", דהיינו, שיתוק מוחלט של פעילות העסק. בין הכשלים הבולטים שניתן לייחס להיעדרו של 'הסכם מייסדים' ניתן למנות חיכוכים על רקע אי בהירות בנוגע לתיחום אחריות השותפים בניהול העסק, היעדר יכולת קבלת החלטות בחברה, בייחוד החלטות המוגדרות כ'החלטות מיוחדות', קרי, שאינן נוגעות למהלך העסקים הרגיל של החברה (כגון: החלטה על מכירה של נכסים מהותיים של החברה, התקשרות בהסכמים עם בעלי ענין, החלטה על גיוס מימון נוסף לחברה מבעלי המניות שלה או מצדדים שלישיים בתמורה להקצאת מניות של החברה או בתמורה לאופציות למניות של החברה וכיו"ב החלטות). כמו כן ניתן לציין כשלים בהפעלת העסק הנגרמים בשל היעדר מנגנון מתאים בדבר העמדת מימון פעילות החברה, היעדר התייחסות לנושא של חלוקת דיבידנדים בחברה, לנושא של עבירות מניות השותפים, או למשל להסבת זכויות השותפים בחברה או שעבודן לצדדים שלישיים.

6. מהן הבעיות המרכזיות בעת פירוק השותפות או בעת פרישת שותף מהעסק? אלו הוראות ניתן להכניס בחוזה כדי למנוע צרות?

פירוק השותפות או פרישת אחד השותפים מהעסק, הינו מקור לא אכזב לסכסוכים. בשלב זה, מבקש כל צד לנכס לעצמו את מירב נכסי החברה בה השקיע את מרצו והונו, אלא שהיעדר מנגנונים מתאימים, עלול להחריף את הסכסוך בין האקס-שותפים עוד יותר בשל ניגוד האינטרסים המובנה הקיים בשלב זה ביניהם. הסדרה נכונה ומראש של זכויות וחובות השותפים בנכסי העסק בעת פירוק, עשויה להערכתי להפחית באופן משמעותי את נקודות החיכוך ומוקדי הסכסוך בפירוק השותפות. בין היתר, אני מדבר על מנגנונים שעניינם חלוקה הוגנת של הכספים או התקבולים העתידיים המגיעים לעסק, חלוקת נטל החובות והתחייבויות העסק בין השותפים, ומנגנון שעניינו חלוקת הלקוחות של העסק בין השותפים. חשוב גם לעגן מראש בהסכם המייסדים את אופן החלוקה והייחוס של זכויות הצדדים בקניין הרוחני של העסק, לרבות הסדרת זכויות הצדדים באמצאות או פיתוחים של מי מהשותפים שנעשו על ידם במהלך חיי העסק.

7. מדוע אתה ממליץ לשלם על ידע מקצועי של עו"ד בהקשר של שותפויות?

קודם כל אני ממליץ תמיד לשלם על ידע מקצועי בכלל, לאו דווקא של עורכי דין. קיים מגוון עצום של נותני שירותים, ורכישת השירותים מהם יכולים בהחלט לסייע ליזם, בתחילת דרכו, בין אם הוא מנוסה בעסקים ובין אם לאו, להקים עסק בריא. אני מדבר על רואי חשבון, כלכלנים, יועצי תדמית, חברות מחקרי שוק וכמובן יועצים משפטיים. כל אחד חיוני בתחומו הוא. דיברנו קודם על נטיית הלב של היזם המצוי "לחסוך בעלויות" ובתוך כך, בין היתר, לוותר על עריכת חוזים משפטיים. חסכון כזה עלול להתברר בסופו של דבר עבור היזם כטעות פטאלית שכן עלות 'התיקון' של סכסוכים ומחלוקות בין השותפים, שהם תוצר של היעדר מנגנונים מתאימים והסדרה מוקדמת של היחסים בין השותפים, בעיקר אם הסכסוכים מגיעים לערכאות משפטיות, הינה גבוהה עשרות מונים מאשר עלות הייעוץ המשפטי ועריכת המסמכים המשפטיים עוד בשלב ההקמה. שלא לדבר על התמשכות ההליכים במצב המשפטי הקיים במערכת המשפט.

כפי שציינתי קודם לכן, יש חשיבות גדולה להסדרת היחסים המשפטיים בין השותפים, כבר בשלב מוקדם של חיי העסק. עריכת הסכם מייסדים באמצעות יועץ משפטי המתמחה בתחום המסחרי וקבלת ייעוץ משפטי מתאים עוד בשלב ההקמה, תוך התחשבות במטרות החברה ואופי פעילותה, הינה מתכון הכרחי, אך לא בלעדי, להצלחתו של העסק בכלל והיזם בפרט.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.