הרמת מסך ההתאגדות של החברה - רשימה שנייה

הרמת מסך ההתאגדות של החברה - רשימה שניה

מאת עו"ד טל ספיר

ברשימה קודמת בסדרה התייחסתי למשמעותו של הביטוי "הרמת המסך", לתכליתה של הרמת מסך, עמדתי על פסיקת בתי המשפט בהקשר זה ועל החידושים בחוק הבחרות הנוגעים לצמצום עילות הרמת המסך, ביחס למצב הקודם בחוק החברות.

ברשימה זו ברצוני להתייחס לאפשרות של הרמת מסך בין חברות קשורות, המהוות חלק מ"אשכול חברות", או קונצרן חברות.

הפסיקה הכירה גם באפשרות להרים את מסך ההתאגדות בין חברות קשורות, המהוות חלק מ"אשכול חברות", באופן שניתן לייחס לחברה האחת את חובותיה של החברה האחרת. זאת כאשר בין החברות מתקיימים יחסי קרבה, כך שלמעשה, לא מתקיימת הפרדה של ממש בין כיסי העושר שלהן, ורק טובתו של הקונצרן בכללותו, היא העומדת לנגד עיניהן. משמעותם של יחסי הקרבה היא שהחברות הקשורות מבצעות ביניהן עסקאות, שלא היו יכולות לקרות בין חברות זרות. עסקאות אלו יכולות להיות עסקאות של הזרמת אשראי האחת לשניה בתנאי ריבית נוחים במיוחד, או מתן ערבויות הדדיות, ובכל מקרה תוצאתן של עסקאות מסוג זה היא הזרמת נכסים מן החברה האחת בקונצרן לחברה האחרת, כך שלא מתקיימת הפרדה של ממש בין כיסי העושר של החברות השונות.

ערבוב נכסים באמצעות אשכול חברות, הינו עילה להרמת מסך התאגדות. כתוצאה מכך, עשוי נושה של החברה האחת לטעון להרמת מסך בין החברות, על מנת שגם נכסיה של החברה האחרת בקונצרן יעמדו לפירעון חובו. הרציונל שבבסיס הרמת מסך זו, אומר שמי שמערבב נכסים בין חברות קשורות, ויוצר מצג לפיו החברות ערבות זו לזו, אינו יכול לטעון לאחר מכן להפרדה משפטית בין החברות, בבחינת "נאה דורש, נאה מקיים".

כאשר מדובר בחברות משפחתיות קטנות, המנוהלות, למעשה, כעסק פרטי, תגבר נטיית בית המשפט להרים את המסך ביניהן. כאשר מי שפעל בשם החברה הוא המנהל ובעל המניות, משפיעות פעולותיו, לא רק על החברה, אלא בעקיפין גם עליו באופן אישי, כיוון שהרווח הבלתי הוגן שיצר עבור החברה, אינו אלא הרווח שלו עצמו. במקרה כזה תהיה הנטייה להרמת מסך גדולה יותר, מאשר במקרה בו המנהל פועל עבור החברה, שאין הוא בעליה ובעלי המניות הם זרים, שאין להם קשר למעשי המנהל.

לפני סיום יצויין עוד, כי אף לאחר ביטול אפשרות הרמת המסך נגד מנהלים, עדיין ניתן להטיל אחריות אישית על נושאי משרה בחברה כשהם מבצעים עוולה אזרחית בשם חברה בהיותם אורגנים של החברה. לפיכך, אורגן ותאגיד עשויים לחוב שניהם בגין מעשה נזיקין של האורגן בשם החברה.

עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של חברה, אין בה כדי לשחרר אותו מאחריות בנזיקין. מנגד, עצם העובדה כי חברה ביצעה עוולה, אין משמעותה כי כל אורגן או נושא משרה יישא, בנוסף לחברה, באחריות אישית.

אחריות אישית שונה בתכלית מהרמת מסך. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. העולות כדי עוולה נזיקית. בשונה מהרמת מסך, אחריות אישית אינה פוגעת בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה שכן, החברה - לחוד, והאורגן - לחוד. לפיכך, אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה, ואין להיפרע מהחברה את חובותו האישית של האורגן.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.