האטם בג"צ את שעריו בעתירות על פסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה ?

האטם בג"צ את שעריו בעתירות על פסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה ?

מאת עו"ד דוד מימון

מהחלטתו האחרונה של בג"צ בעתירה על פסק דינו השגוי של בית הדין לעבודה עולה כי "הדלת" להגשת עתירות על פסקי דינו והחלטותיו של בית הדין הארצי נסגרה וכל שנותר ממנה הינו, אולי, חור המנעול.

בג"צ לא התערב, למרות שהתקיימו, לדעתו של הח"מ, כל התנאים, הנדרשים להתערבותו על פי עקרונות שנקבעו על ידו, הן מחמת שמחד המדובר בטעות משפטית מהותית והן מחמת שחובת הצדק חייבה להתערב, ומאידך המדובר בשאלה משפטית ומהותית שיש לה השלכה על כלל הציבור והבהיר.

העתירה כנגד בית הדין הארצי לעבודה, התנהלה במסגרת בג"צ 4181/04 קעטבי משה נ' פיברן קדימה ( 1987) בע"מ ובית הדין הארצי לעבודה, עניינה בתקיפת החלטתו לפיה נעתר לבקשה לתיקון " טעויות סופר בפסק דינו, שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וזאת ללא נימוקים.

התיקון שבוצע על ידי בית הדין הארצי התבטא בביטול חיובי הפרשי ההצמדה והריבית מהמועד שבו החיוב היה רלוונטי- מועד הגשת התביעה בבית הדין קמא ומועד החיוב בתשלום פיצויי פיטורים על פי דין-.

לבקשה לתיקון טעות סופר צורפו מסמכים שלא היו בפני בית הדין הארצי טרם פסק דינו וכן צורף לבקשה תצהיר כוזב.

בנסיבות דנן, משברור היה אף לבג"צ כי החלטתו של בית הדין הארצי היתה שגויה, ברור הוא שחובת הצדק חייבה את ביטולה שכן ההחלטה התקבלה, למרות שמלכתחילה לא היתה הבקשה צריכה להיות מוגשת, מחמת שברור לכל משפטן כי אין לה כל צידוק ואין לה מן הפן המשפטי, כל סיכוי.

הבקשה נתמכה בתצהיר כוזב ובמסמכים שלא היו בפני בית הדין בנותנו את פסק דינו והיא מהווה למעשה לא רק בקשה לתיקון טעות סופר אלא משום "ערעור" בפני בית הדין הארצי על פסק דינו שלו על דרך של הגשת ראיות נוספות, דרך פסולה לכל בר בי רב.

בהחלטה היה משום שינוי פסק דין ללא כל נימוקים והיה בה לפגוע במראית פני הצדק שסכום פסק הדין מופחת ב- 30% וב- 60,000 ₪ ללא כל הסבר או נימוק.

לאור האמור לעיל, החלטת בג"צ, כאילו לא היתה חובת צדק לבטל את החלטת בית הדין, הינה שגויה משפטית ומהווה ראיה נוספת לחילוקי הדעות המהותיים שבין שופטי בג"צ על מידת ההתערבות בהחלטות בית הדין הארצי ואם במקרה הנ"ל לא התערבו, מתי יתערבו?!

יתרה מכך, היה מקום להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה גם עקב הימצאותה בקבוצת המקרים השניה בה בג"צ מתערב.

תיקון פסק דין על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט מחייבת החלטה מנומקת, ועלתה שאלה, הנוגעת לכלל ציבור המתדיינים וטרם ניתנה בה הכרעה והיא: האם כאשר ניתן פסק דין על פי סעיף 79 א, שהינו ללא נימוקים, בהסכמת הצדדים, ניתנה בכך הרשאה לבית הדין הארצי גם לתקן את פסק דינו ללא נימוקים?!

הח"מ סבר שהמדובר בשאלה משפטית שטרם נידונה וכי המדובר בשאלה הרלוונטית לכלל המתדיינים, אך בג"צ סבר שאין מקום לדון בסוגיה זו באספקלריה כוללת ולא דן כלל בטיעון זה ועל כן גם מטעם זה סבור הח"מ כי בג"צ שגה בפסק דינו.

אין ולא היתה, לסברת הח"מ, עתירה שאותה היה בית הדין הגבוה לצדק יכול לקבל בקלות, אך למרות זאת נמנע מכך.

יצוין כי בית המשפט הנכבד חזר מספר פעמים בדיון כי אין לו כלל ספק כי אילו היה תיק זה מובא בפניו כערעור כי היה מקבל את הערעור.

סוף דבר, נראה כי דלתותיו של בג"צ בעתירות על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה נסגרו, באטימות יתרה, וחבל.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.