כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

ישראל מהמובילות בין המדינות הפיראטיות


עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות - משפט מסחרי - דיני אינטרנט - פיראטיות ברשת - העתקה - הפרת זכויות יוצרים - אכיפה נגד ישראלים

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה חמישה עיגולים
ישראל מהמובילות בין המדינות הפיראטיות

מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין


מקומה ה"מכובד" של ישראל ברשימת המדינות בהן פורחת תעשיית ההעתקות הפיראטיות קיבל השבוע אישור נוסף עם פרסום דו"ח של הברית הבינלאומית לקניין רוחני (IIPA), המפרט את המדינות בהן כמות הפיראטיות הינה הגבוהה ביותר. שש עשרה מדינות נמצאות על הכוונת "העליונה ביותר", מתוכן חמש שנוספו ב-2006: ישראל, תורכיה, ונצואלה, קוסטה ריקה ואוקראינה.

ייתכן מאוד שגרירת הרגליים מצד המחוקק והתעלמותנו אנו מזכויותיהם של אחרים, יגרמו לעוד ועוד צרות שבסופו של דבר יפגעו בנו.

עקב הפיראטיות בישראל, מעריכה IIPA, נגרמים לבעלי זכויות היוצרים נזקים בסך 12.4 מליון דולר בתחום משחקי המחשב, 36 מליון דולר על תוכנות, 34 מליון דולר בעסקי המוסיקה, 30 מליון דולר על העתקות סרטים, ועוד מליון אחד על זיופי ספרים. גם האיגוד לתוכנות הבידור (ESA) פרסם דו"ח הממקם את ישראל גבוה ברשימת המדינות הפיראטיות.

אחוזי הפיראטיות הישראלים המוערכים ביחס למשחקי מחשב עומדים, למשל, על 88% (בתוכנה 37%, במוסיקה 40% ובסרטים 40%). ישראל מוקמה ב"רשימה השחורה" (Watch List) בעיקר עקב היקף הפיראטיות, וכן עקב חששות להתפתחות תחיקתית או פסיקתית שתקל ראש באותה הפרת זכויות יוצרים.

עם זאת, הדגישה ה-IIPA, צריבת דיסקים בישראל הינה מהחמורות ביותר וגורמת נזק רב לבעלי הזכויות. החששות מפני המחוקק הישראלי כוללים, למשל, את תזכיר הצעת החוק לזכויות יוצרים דיגיטאליות, היוצר מספר חריגים המדאיגים את בעלי הזכויות. כמו כן עלתה האפשרות להטיל מס על אמצעי זיכרון דיגיטאליים, מבלי לנקוט ביתר ההגנות שחוק זכויות היוצרים הדיגיטאליות האמריקאי (DMCA) נוקט בהן.

הארגונים השונים מוחים על אוזלת ידם של השלטונות הישראלים ודורשים לנקוט צעדים כנגד ישראל. ה-IIPA דורשת מישראל לנקוט במהלך השנה הקרובה פעולות ברורות וחד משמעיות, דוגמת הגנה מלאה על שידורי הכבלים והלווין, להימנע מהתרת העתקה פרטית בכפוף להטלת מס חדש (דרישה שייתכן שכבר כיום אולי כבר אינה בעלת משמעות), לחזק את אמצעי האכיפה המדינתיים כנגד מפרי זכויות ולשקול תיקוני חקיקה מחמירים יותר כדי להבטיח הענות לאמנות ההגנה על זכויות ויצרים.

אנו רואים, אם כן, שהמחוקק הישראלי אינו נחרץ דיו - לטעם הארגונים הבינלאומיים - בהגנה על זכויות היוצרים. מן הראוי יהיה להתאים את החוק לדרישות המקובלות בעולם, להבהיר מה מותר ומה אסור - ולעמוד בכך!

עם זאת, גם כל אחד ואחד מאיתנו אחראי במידת מה למעמדה הרופף של המדינה בתחום. כל אלבום שאנחנו מורידים מה-EMULE, כל תכנית טלוויזיה או סרט שנוריד מהאתרים השונים, תורם לבעיה. חוקי? ייתכן. חכם - כנראה שלא.

לא ירחק היום, והמדינות המתוקנות יתחילו להפעיל אמצעי אכיפה כנגד ישראלים, ואולי אז נבין איזה נזק אנו גורמים לעצמנו.

הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני משפט ואינטרנט וקניין רוחני. מאמרים נוספים על אינטרנט וקניין רוחני ניתן למצוא ב-http://www.y-law.co.il. אין באמור בכתבה זו משום חוות דעת משפטית או המלצה ואין להסתמך עליה. בכל מקרה ספציפי יש להתייעץ עם עורך דין טרם לנקיטת פעולה.



הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף