זכות המעביד לפקח על הדואר האלקטרוני של העובד מול זכות העובד לפרטיות

זכות המעביד לפקח על הדואר האלקטרוני של העובד מול זכות העובד לפרטיות

מאת עו"ד טל ספיר *

בעת האחרונה מגיעות יותר ויותר פניות שעניינן פרטיות העובד בעידן האינטרנט והמחשבים.
כך למשל, נדרשנו לשאלה האם התקנת מצלמות אינטרנט במקום העבודה המאפשרות למנהל העבודה האזורי לפקח (שמא "לבלוש"?) אחר הנעשה במקום העבודה 24 שעות ברציפות - הינה חוקית? שאלה נוספת שנשאלנו, האם מותר למעסיק להיכנס ללא ידיעת העובד לדואר האלקטרוני של העובד, אף שהמעסיק, הוא זה שהקצה לעובדו את תא הדואר לשימושו.

מטרתה של רשימה זו הינה מתן קוים מנחים בלבד בסוגיות אלה, ואגב כך להביא בפני שני הצדדים, הן המעסיקים והן העובדים, את מכלול הזכויות המתנגשות בהקשר האמור.

בעידן המחשב בכלל, והדואר האלקטרוני בפרט, הפכו בשנים אחרונות כלי עבודה מרכזי במקומות עבודה רבים. הם משמשים את הנהלות הארגונים ועובדיהם לשם תקשורת פנים ארגונית וחוץ-ארגונית, ומצטרפים לאמצעי התקשורת האחרים שהיו קיימים קודם לכן: הטלפון, הפקס והדואר. כמו יתר אמצעי התקשורת הקיימים בארגון, גם הדואר האלקטרוני לא תמיד משרת את העובד רק למטרות עבודה גרידא, ולא פעם נעשה בו שימוש גם לצרכים פרטיים. כאשר מעביד מעוניין לפקח על התקשורת, שמקיים העובד במהלך שעות העבודה, מתעוררת שאלת גבולות סמכותו של המעביד לעשות כן מול זכות העובד לצנעת פרטיותו, גם במקום העבודה, לדוגמא בהקשר של דברי הדואר שהוא מקבל ושולח בזמן שהותו במקום העבודה.

בעקרון, יש למעביד זכות לפקח על הנעשה במקום העבודה, וזכות זו כוללת גם את הזכות לפקח על התקשורת שמקיימים העובדים במהלך שעות העבודה. זאת מכוח זכות הקניין של המעביד במקום העבודה, המקנה לו את החופש לנהל את מקום העבודה, כפי שימצא לנכון ("הפררוגטיבה הניהולית של המעביד"). למעביד גם זכות קניינית באמצעי התקשורת הפיזיים (החומרה), שהוא מספק לעובדים, וזה כולל גם את המחשבים שבאמצעותם נשלח הדואר האלקטרוני והשרתים, שבהם נשמר הדואר. למעביד זכות קניינית גם בתוכנה שמשמשת לשליחת דואר אלקטרוני, וככל הנראה גם בקבצים ובמלל, שיוצרים העובדים תוך כדי עבודתם (לרבות תוכן הודעות הדואר האלקטרוני).

זכות הקניין היא זכות יסוד המעוגנת, בין השאר, בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "אין פוגעים בקניינו של אדם". זכות הקניין מאפשרת למעביד לנהוג בקניינו כרצונו, הכוללת גם את הזכות לגשת למידע שבמערכת הממוחשבת, שהרי הן המערכת והן המידע הם בבעלות המעביד. זכות הקניין של המעביד כוללת אף את זכותו לנקוט צעדים, כדי למנוע נזק לרכושו, לרבות פגיעה בסודות מסחריים של הארגון. זאת ועוד. המעביד נחשב לבעלים הראשון של זכות היוצרים בכל יצירה שיוצרים עובדיו תוך כדי עבודתם, וטקסט שנוצר ע"י עובד בזמן העבודה תוך שימוש בכלי עבודה שסיפק המעביד, יכול בנסיבות מסוימות להיחשב כיצירה כזו, שהבעלות הראשונה בה היא של המעביד.

ואולם, זכות הקניין איננה זכות מוחלטת, ואף זכות הקניין של המעביד אינה בלתי מוגבלת.
מול זכות הקניין של המעביד עומדת זכות העובד לפרטיות – זכות יסוד המעוגנת אף היא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 7 כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

בתי המשפט הכירו בזכותו העקרונית של העובד למידה של פרטיות גם במקום עבודתו, והטילו חובת סודיות על המעביד בנוגע למידע אישי של העובד, המצוי בידי המעביד. בנוסף, קובע סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". לפיכך, בכל עניין ועניין יש למצוא את האיזון בין האינטרסים המתנגשים - זכויות המעביד בקניינו מול זכויותיהם של העובדים לפרטיותם, עפ"י נסיבותיו של כל מקרה, כאשר השאלה החשובה היא עד כמה הפיקוח היה באמת נחוץ להגנה על זכויותיו או על קניינו של המעביד. לכך יש להוסיף כי בין עובד ומעביד מתקיימים יחסים חוזיים, המחייבים את הצדדים לנהוג זה בזה בדרך מקובלת ובתום לב. חוק הגנת הפרטיות מונה בסעיף 18 מספר נסיבות, בהתקיימן, תקום למעביד אשר קרא דוא"ל ששלח או קיבל עובד, הגנה טובה כנגד אחריות עפ"י חוק הגנת הפרטיות, ובלבד שמתקיים עקרון תום הלב. למשל, אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן "היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה" או אם "הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים". אכן, יידוע עובדים אודות קיום הפיקוח מצד המעסיק, עשוי ללמד על תום ליבו של המעביד. בין הדברים שיש להתחשב בהם נכללים גם החשש לפגיעה בצד תם, קיומה של דרך אחרת להבטחת עניינו של המעביד ועוד.

מלבד הפגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בנסיבות מסוימות יכול מעקב של המעביד ללא הסכמת העובד על הדואר האלקטרוני של העובד לעלות כדי ביצוע עבירות פליליות, כגון: "האזנת סתר", כמשמעותו המונח בחוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979, אף שבהתקיים מספר תנאים יכול שיקומו למעביד הגנות טובות בעניין. בנוסף, עשויים להתמלא תנאיה של עבירת החדירה לחומר מחשב שלא כדין עפ"י סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995.

לסיכום:

מומלץ לכל מעסיק באשר הוא להיוועץ בעורך דין בטרם יתקין מנגנוני פיקוח ומעקב העושים שימוש באמצעות רשתות מחשבים ו/או אינטרנט על מנת שלא ימצא עצמו חשוף לתביעות נזיקין מצד עובדיו, לרבות הגשת כתבי אישום פליליים על ידי המדינה.

אשר לעובדים - בכל מקרה של חשש למעקב ופיקוח בלתי חוקיים מצד המעסיק, מומלץ גם כן להיוועץ בעורך דין על מנת לעמוד על מלוא הזכויות המגיעות לעובדים, בין אם המדובר בנזקים ממוניים ובין אם לאו.

* המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד שירלי גדניר. הכותבים מתמחים בדיני עבודה, משפט אזרחי/מסחרי, וליטיגאציה מסחרית.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.